תביעה לפיצויים בגין עוגמת נפש ופגיעה בכבוד

כמו-כן, תבעו תשלום זכויות סוציאליות לתקופה מספטמבר 2003 ועד לאוגוסט 2009 (כולל) - דמי הבראה, תוספת ביגוד ומענק יובל), פיצוי בגין אי ביצוע הפרשות לביטוח המנהלים (תגמולי המעסיק) ולקרן הישתלמות (חלק המעסיק) וכן פיצוי בסך 30,000 ₪ בגין "הפגיעה בזכויותיהן הפנסיוניות". בית הדין האיזורי דחה את התביעה כולה, כאמור בפסק הדין של כב' השופטת בדימוס שרה מאירי, מיום 27.4.2014: בית הדין דחה את טענת התובעות להיתנכלות בשל פעילותן באירגון הגננות החרדיות והתביעה לפצוי על הפרת החלטות שיפוטיות ופגיעה בכבוד ועוגמת נפש.

...

סוף דבר התביעה של הגב' בוסי מתקבלת ביחס לרכיבים ולסכומים, כדלקמן: פיצויי פיטורים – 459,245 ₪.

התביעות של התובעות לפיצוי בגין פיטורים שלא כדין ופיצויי הלנת פיצויי פיטורים – נדחות.

הנתבעת תשלם הסכומים כאמור תוך 30 יום ממועד המצאת פסק הדין לידיה.

ביום 24.6.2021, הגיש המבקש את תביעתו העיקרית ודרש – צו עשה להשבתו לעבודה; פיצוי בגין הפליה והתנכלות (150,000 ₪); פיצוי בגין עוגמת נפש, פגיעה בכבוד, הפרת חובת השימוע וחוסר תום לב (150,000 ₪); הפרישי שכר על למועד סיום הסכם העבודה (29,820 ₪); הפרישי פנסיה וגמל (2,280 ₪); הפרישי קרן הישתלמות (2,376 ₪); פיצוי השווה לשכר עבודה נוספת בשל פיטורים לאחר המועד המותר על פי הדין (89,460 ₪).

...

נעיר בזהירות ומעבר לנדרש כי לכאורה לא מצאנו פגם גם מהבחינה הזו במיוחד ובשימוע נכח גורם נוסף; שמינית, ההחלטה היא בתחום הפררוגטיבה הניהולית של המעסיקה, אשר שיקול הדעת נתון לה בנוגע למדרג חומרת התנהלות בעייתית מצד עובדיה, בשים לב לתחום בו היא עוסקת – חינוך.

משלא הוכח דוחק נסיבות וצורך לשמירת מצב קיים, אלא מעשה עשוי של פיטורים אין מנוס מדחיית הבקשה.

על כן, אנו דוחים את הבקשה לסעדים זמניים, תוך השתת הוצאות הבקשה בסך 3,500 ₪ על המבקש שתשולמנה תוך 30 יום ממועד החלטתנו זו, אחרת יישא הסכום ריבית והצמדה כדין עד למועד התשלום בפועל.

בגדרי התביעה שכנגד עותרים הנתבעים לסעדים הבאים: מחצית סכום עיסקאות המכירה שהעלים התובע לכאורה; שווי הכלים שנגנבו על ידו; העלמת חלקו של הנתבע 1 בתקבולי כרטיס אשראי; תמורת שיקים שהועלמו על ידי התובע; תמורת עיסקאות תיקונים וגרירה שהעניק הנתבע 1 לדרישת התובע; חובות בהם נשאו הנתבעים עבור התובע; מחצית הציוד אשר נגנב על ידי התובע מהמוסך; חובות בגין סחורה שמשך התובע על חשבונם מספקים; פיצוי בגין עוגמת נפש, איומים, פגיעה בכבוד, הפרת הפרטיות, לשון הרע ונזקים כספיים; בסך הכל העמידו הנתבעים התביעה שכנגד על סך של 928,030 ₪.

...

נטען כי הנתבע 2 נעתר לבקשת אחיו, הנתבע 1, לסייע לו עקב הסכסוך בין הנתבע 1 לתובע, כי הנתבע 2 כלל לא היה בקשר עסקי עם התובע ולא היה מעורב בעסקיו, ומשכך דין התביעה נגדו להידחות בהיעדר עילה ויריבות.

התביעה שכנגד אשר הגישו הנתבעים נגד התובע – נדחית.

התובע ישלם לנתבע 2 הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך של 10,000 ₪ בתוספת מע"מ כחוק, וזאת תוך 30 ימים מהיום, אחרת יתווספו להם הפרשי הצמדה וריבית מהיום עד התשלום בפועל.

בקשת הצדדים לפיצול סעדים - נדחית.

הסעדים אותם תובע התובע בתביעתו הם: פיצוי בגין היתעמרות בעבודה, עגמת נפש ולשון הרע; פיצוי בגין הפרת חוזה לתקופה קצובה; פצויי פיטורים ופיצויי הלנת פצויי פיטורים; דמי הודעה מוקדמת; תשלום הפרשות לפנסיה; דמי הבראה; ימי חופשה.

] הלכה היא, כי "כל עובד זכאי לסביבת עבודה ראויה ומכבדת, שההחלטות בה מתקבלות באופן עינייני, ושאין בה פגיעה בכבוד האדם שלו על היבטיו השונים" וכי "לא די... בעצם התחושה הסובייקטיבית של פגיעה, כנה ככל שתהא, ועדיין נידרש שההתנהגות שנטען כי מהוה היתעמרות תהא כזו גם במבחן אובייקטיבי". [footnoteRef:2] [2: עניין בן חמו, לעיל ה"ש 1, האזכורים שם.] בעיניין ד"ר עדני[footnoteRef:3] נקבע כך: [3: עניין בני עדני, לעיל ה"ש 1.

סעיף 14 לחוק התרופות קובע כי "אין המפר חייב בפיצויים לפי סעיפים 10, 12 ו– 13 בעד נזק שהנפגע יכול היה, באמצעים סבירים, למנוע או להקטין". משמעות שילוב עקרונות אלה היא כי "משנקבע כי הופר הסכם עבודה לתקופה קצובה, הפצוי בגין הפרה זו מבוסס ככלל "על ההפסד שניגרם לצד המקיים על ידי הצד המפר, דהיינו שכר ונלווים, בנכוי הסכום (לרבות הנלווים) שהשתכר העובד באותה תקופה, או שיכול היה להישתכר, בשקידה סבירה" (מתוך ענין אבישר, פיסקה 37 וההפניות שם).

...

תביעת התובע לפדיון חופשה – נדחית, כמפורט בסעיפים 72-70 לעיל.

פיצוי בגין אי הפרשות לפנסיה בשנת 2018 וחוסרים בקופת גמל – נדחית, כמפורט בסעיפים 84-82 לעיל.

הנתבעת תשלם לתובע בתוך 30 יום ממועד קבלת פסק הדין את הסכומים הבאים: 90.1.

בפני בית הדין תביעת התובעים המועסקים כחוקרי משמעת במשרדי ממשלה בשירות המדינה, לתשלום "תוספת חוקרים" לרבות הפרישי שכר, הפקדות לקרן הפנסיה ולקופת גמל הנובעים מכך, בצרוף הפרישי הצמדה וריבית, וכן לפצוי בגין עוגמת נפש, פגיעה בכבוד האדם ופצוי בגין הפליה אסורה.

...

הנתבעים טענו כי דין התביעה להידחות, בהיותה חסרת בסיס משפטי, משהתובעים לא הציגו כל מקור נורמטיבי לתמיכה בטענותיהם.

התובעים לא עומדים בתנאי הסף לזכאות לקבל "תוספת חוקרים", ומשכך הם אינם זכאים לקבל תוספת זו. במסגרת הסיכומים טענו הנתבעים לראשונה כי דין התביעה להידחות גם בגין התיישנותה ושיהוי בהגשתה.

סוף דבר פסק הדין עע (ארצי) 1185/04 אוניברסיטת בר-אילן נ' ד"ר צמח קיסר (פורסם בנבו) מתייחס לקושי בהוכחת אפליה אך לחובה להוכיח אפליה באופן פוזיטיבי, כמו גם החובה להוכיח שיקולים שרירותיים.

משכך דין תביעתם להידחות.

התביעה נדחית , על כל רכיביה מחמת שהתובעים לא הוכיחו את טענת האפליה לא הוכיחו שוויון או זהות או דמיון רבתי כלפי קבוצה או פרט, לא הוכיחו שיקולים זרים או בלתי ראויים בתהליך קבלת ההחלטות לזכאים לתוספת זו כקבוצות או פרטים ולא הוכיחו כי עקרון השוויון כשלעצמו מקנה להם זכות לתוספת חוקרים.