הדברים קיבלו לדבריה ביטוי בהסכמים קבוציים כלליים ומיוחדים, בחוקים ובצווי הרחבה שההסתדרות הכללית קידמה לרווחת העובדים בענף (ראו: סעיפים 44 ו- 45 לבקשת הצד, שם מתייחסת היא גם להסכם קבוצי מיום 4.12.12 עליו חתמה למול המדינה בעיניין קידום זכויות העובדים בהתקשרויות קבלניות של המדינה בתחומי השמירה והניקיון).
מבחן העילה – מיתקיים:
עילת התביעה מכוחה הוגשה בקשת הצד מפורטת בעמוד הראשון לה, בתחילת הדברים שם, וכך היא הוגדרה -
"... הפרת דין מצד קבלן שירות בתחום השמירה והאבטחה בארוע של חילופי מעסיקים תוך פגיעה קשה בזכויותיהם של העובדים המפוטרים ובצוע נכויים, בנגוד לדין, משכרם האחרון – בסך אלפי שקלים לעובד, בגין "חלף הודעה מוקדמת" ו"הפרת חוזה" בעיניין עלות ההכשרה; הפרת אחריותו וחובותיו של מזמין השרות לשמור על זכויות העובדים בחצריו"
בגוף הבקשה טענה ההסתדרות הכללית כי בימים 14-15.12.21 קיבלו עובדי שמירה ואבטחה של מודיעין אזרחי שהוצבו בחצרי משרד האוצר באתרים שונים מכתב ממודיעין אזרחי לפיו ביום 31.12.21 תסיים מודיעין אזרחי את מתן שירותיה בפרויקט בו הם מועסקים ודרשה מהם להתייצב במשרדי החברה על מנת להשתבץ בפרויקט אחר.
לטענת ההסתדרות הכללית כפי שהובאה בבקשת הצד, ארוע חילופי קבלני שירות, עת העובדים נותרים לעבוד במקום העבודה, הוכר בחוק ובהלכה הפסוקה כפיטורים.
העובדים הם אותם עובדי אבטחה ושמירה שסיימו העסקתם במודיעין אזרחי עם חילופי קבלני השרות באתרי משרד האוצר (וזאת בין אם מדובר ב- 16/17 עובדים כטענת מודיעין אזרחי וההסתדרות הלאומית לאחר שהושב הנכוי בגין דמי ההודעה המוקדמת ובין אם מדובר במספר רב יותר של עובדים מאחר ולטענת ההסתדרות הכללית דרוש היה לשלם לעובדים פיצוי מלא בגין אי מתן ההודעה).
...
נקדים ונאמר כי אין בידינו לקבל את טענתו הגורפת של ארגון המורים שלפיה די בהיותו ארגון עובדים על מנת שדלתות בית הדין תהיינה פתוחות בפניו להגשת בקשת צד בסכסוך קיבוצי "לכל הפחות בסוגיות הנוגעות לתנאי העסקת של חבריו – עובדים פעילים או גמלאים". מקובלת עלינו טענת המדינה והסתדרות המורים כי ככלל, בעל דברו של המעסיק במימד הקיבוצי הוא ארגון העובדים היציג במקום העבודה (להצעה לגישה שונה ראו עידו עשת, "מודל הייצוג במשפט העבודה הקיבוצי – מגמות חדשות, משפטים מו (יולי 2017) 397). על כן, העובדה שעל פי סעיף 24(א)(2) רישא לחוק די בכשירות לחתום על הסכם קיבוצי מיוחד, והעובדה כי עילת בקשת הצד היא בסמכותו העניינית של בית הדין לעבודה על פי סעיף 24(א)(2) לחוק, אין משמעותה כי כל ארגון עובדים רשאי להגיש בקשת צד בסכסוך קיבוצי כנגד כל מעסיק בכל עניין שהוא הנוגע לחבריו או למקום העבודה עת הוא אינו הארגון היציג במקום העבודה.
לסיכום – בעובדה לבדה שההסתדרות הכללית אינה הארגון היציג במקום העבודה אין בה כשלעצמה כדי למנוע ממנה מהגשת בקשת צד בסכסוך קיבוצי.
בכל מקרה, הבקשה לסילוק על הסף של בקשת הצד, נדחית.
סוף דבר:
מהנימוקים שפורטו לעיל, הננו מורים על עיכוב ההליכים בבקשת הצד עד למיצוי הבירור והטיפול בעניין הנדון על ידי ההסתדרות הלאומית, היא הארגון היציג במודיעין אזרחי.
