כניסת מנויים
מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תביעה לפיצויים בגין נזקי רכוש שנגרמו עקב הצפות בנכסים מושכרים

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בשלום חדרה נפסק כדקלמן:

התובעת עתרה לחיוב הנתבעים בפיצויים כדלקמן: סך של 65,000 ₪ בגין פגיעה בפרטיות ללא הוכחת נזק, בהתאם לסעיף 29א(ב)(1) לחוק הגנת הפרטיות; סך של 9,250 ₪ בגין הנזק שניגרם לרכוש התובעת עקב ההצפות, בהתאם לחוות דעת השמאי; סך של 500 ₪ עבור שכר טירחת השמאי; סך של 5,000 ₪ בגין עלויות הצביעה והוצאות מעבר דירה.
לעניין טענות התובעת בדבר נזקים שנגרמו לכאורה לרכוש עקב הצפות, טענו הנתבעים כי אדי דרש מהם פיצויים, תוך שימוש בלשון וולגרית ומשתלחת, המלווה באיומים ומכתב התראה, לפיהם התובעת תחלל שתי המחאות של דמי שכירות כפצוי עבור הנזקים ועגמת הנפש.
סעיף זה מחיל חובת תום לב על שני הצדדים לחוזה שכירות: "חיוב הנובע מחוזה שכירות יש לקיימו בדרך מקובלת ובתום לב; והוא הדין לגבי השמוש בזכות הנובעת מן החוזה". לדידי, פרשנות סבירה של הוראות סעיף זה מלמדת כי ראוי שצדדים לחוזה שכירות יקיימו שיח הוגן ביניהם כל אימת שיש צורך בבדיקת הנכס (בין אם לפי רצון המשכיר לבדוק את מצבו, ובין אם לפי תלונת השוכר) במטרה לתאם ביניהם את מועדי כניסת המשכיר לנכס, במועדים סבירים ותוך הפרעה מינימאלית ככל הניתן לשוכר.
פיצוי בגין ניזקי רכוש כאמור, התובעת טענה לנזק לרכושה, שניגרם לאחר שבוצעו במרפסת הדירה עבודות על ידי נציגי הקבלן, כתוצאה מחדירת מי גשמים לדירה.
לאור האמור, אני קובעת כי לא ניתן לקבל את תביעת התובעת לפצוי בגין ניזקי הרכוש.
...
לטענת הנתבעים, נקבע שם שהתובעת "נטלה על עצמה את ההתנהלות אל-מול הקבלן לשם קיום תיקוני שנת הבדק" וכי "עצם הצורך בתיקונים כאלה אינו הפרה של ההסכם בידי התובע, ולא הוכח כי היקפם או הנדרש לביצועם חרג מגדר הצפוי והסביר". אני סבורה כי הן ההסכם והן האמור בפסק הדין, אינם רלוונטיים לשאלת האחריות במקרה דנן.
לאור האמור, אני קובעת כי לא ניתן לקבל את תביעת התובעת לפיצוי בגין נזקי הרכוש.
בהגיעי למסקנה זו, לא נדרש לדון בטענות הצדדים בקשר למשקלה של חוות דעת התובעת.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

בפני תביעה לפצויי בגין נזקים שהתובעת טוענת כי נגרמו לדירתה בגין נזילה מדירת שכנה, הוא הנתבע.
במסגרת התובענה דורשת התובעת פיצוי בשווי עלות התיקון, בסכום של 30,450 ₪ וכן את כל דמי השכירות שהפסידה עד למועד הגשת כתב התביעה המתוקן בסכום של 115,000 ₪ ואת עלות דמי השכירות במהלך החודש שידרש לתיקון הנכס (על פי חוות הדעת של המומחה) בסך 3,500 ₪.
התובעת תמכה את תביעתה בחוות דעת של שמאי מטעמה, אשר היתייחס גם הוא למצב הקשה של הבניין, לרבות הצפת ביוב בחצר, נזילות בין הקומות הקיר הדרומי על סף היתמוטטות ונמצאו גם רטיבויות קפילרית בדירת התובעת.
הקירות החיצוניים הם רכוש משותף ויש אינדיקאציות נוספות לתזוזת קרקע אשר גורמת לסדקים אלו.
...
על כן אני קובעת כי התובעת זכאית ל20% משכר הדירה כפי שקבע מומחה בית המשפט מהמועד שבו הדייר עזב את הדירה ועד למועד התיקון על ידי הנתבע.
חרף החלטות חוזרות ונשנות הנתבע מודה כי תיקן את האמבטיה בסופו של דבר רק ביום 21.7.20.
לפיכך אני קובעת כי הפיצוי המגיע לתובעת הוא רק אמצע שנת 2017 ועד 14.8.20.
הנתבע ישלם סכום אלו ובנוסף את שכר טרחת בא כוח התובעת בסך 8,000 ₪ כולל מע"מ. בנוגע ליתר ההוצאות שהוציאו הצדדים בהליך זה הרי שלא מצאתי לנכון לשנות מהחלטותי וזאת נוכח מסקנת המומחה כי הרטיבות בעיקר איננה באשמת הנתבע.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך תיק אזרחי בסדר דין מהיר (תא"מ) שהוגש בשנת 2022 בשלום הרצליה נפסק כדקלמן:

תביעת שבוב על סך 5,580 ₪ בסדר דין מהיר אשר הוגשה כנגד בעלי נכס, בגין תגמולי ביטוח ששילמה התובעת - חברת ביטוח, לשוכרת הנכס - המבוטחת בביטוח תכולה, בעקבות הצפה שגרמה נזק לתכולת הדירה.
טענות הצדדים התובעת טוענת, כי היא פיצתה את המבוטחת בגין נזקים לתכולת המושכר אשר נגרמו בעקבות ההצפה, וכי היא נכנסת בנעליה מכח הוראות סעיף 62 לחוק חוזה הביטוח, תשמ"א-1981 (להלן: "חוק חוזה הביטוח"), וזכאית לתבוע את המשכיר אשר אחראי לתקלה בדוד ולנזק שניגרם בעקבותיה.
על יסוד האמור לעיל הגעתי למסקנה, כי הנתבעים אחראים לניזקי הרכוש שנגרמו לשוכרת.
...
על יסוד כל האמור לעיל, התביעה מתקבלת.
הנתבעים ישלמו לתובעת את סכום התביעה בסך 5,580 ₪ ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד התשלום בפועל.
בנוסף ישלמו הנתבעים לתובעת שכ"ט עו"ד בסך 3,500 ₪, שכר עדות השמאי כפי שנפסק, וסכום אגרת המשפט כפי ששולמה.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2024 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

בהודעות לצדדים שלישיים ורביעיים זוהי תביעת שבוב בגין תגמולי ביטוח ששילמה התובעת למבוטחת שלה, עבור ניזקי רכוש שנגרמו לה כתוצאה מנזילת מים.
עוד באותו יום תוקן מקור הנזילה על ידי חב"ד. כתוצאה מההצפה נגרמו באולם ניזקי רכוש, שבגינם שילמה התובעת למבוטחת שלה תגמולי ביטוח בסך 119,000 ₪.
פינאטס טוענת כי חב"ד חבה לפצותה הן לפי דיני הנזיקין, בגין רשלנותה בשפוץ, והן עקב הפרת הסכם השכירות ביניהן.
שומרה מוסיפה, כי אם בית המשפט ימצא שחב"ד אחראית לארוע בשל התחייבויותיה החוזיות כלפי המשכיר, הרי שלפי תנאי הפוליסה הכלליים, ההתחייבויות החוזיות אינן כלולות בפוליסה, ולכן הנזק הנטען אינו מכוסה בסיכונים המבוטחים.
8.16.2 השינויים לא יתייחסו לתשתית וקונסטרוקציה בבניין, כגון מעליות, רכוש משותף, אינסטלאציה, מיזוג אוויר, וכיו"ב. 8.16.3 בנוסף, ניתנת לשוכרים האפשרות לבצע שפוץ גם ברחבת הכניסה למושכר (תיקונים בריצוף, צבע, חפויים, דלתות כניסה צבע וטיח) אשר תשמש אותם לפעילותם, הכל בתיאום ובהסכמה עם יתר המחזיקים בנכסים במקום ו/או בעלי הרכוש המשותף.
יתירה מכך, אף אילו היה מדובר בנזילה שנגרמה עקב בלאי טבעי של הצנור הגמיש, לא היה הדבר באחריות גליאנוס אלא באחריות פינאטס (ראה סעיף 11ב סיפא להסכם השכירות בין הצדדים).
...
התוצאה היא כי דין ההודעה נגד גליאנוס ומנורה להידחות.
סוף דבר לפיכך, ישלמו הצדדים השלישיים מס' 2 ו-4 למודיעות סך של 51,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהמועד שבו שילמו המודיעות את הסכום לתובעת, ועד התשלום המלא בפועל.
אני דוחה את ההודעה לצדדים שלישיים נגד הצדדים השלישיים מס' 1 ו-3, וכפועל יוצא מכך גם את ההודעה לצדדים רביעיים.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2024 בשלום חדרה נפסק כדקלמן:

על דירת לוי רשומה הערת אזהרה לטובת אביו המנוח, אליהו לוי ז"ל. תביעת כחלון הוגשה ביום 14.2.2020 לתשלום סך של 130,400 ₪: עיקרה בטענה כי לדירת כחלון נגרמו ניזקי רכוש ישירים בשל רטיבות ונזילות בה שמקורן בדירות של הנתבע (להלן ניזקי הרטיבות); נטען גם לנזק כספי תוצאתי שביטויו במניעת השמוש בדירה והשכרתה בשל ניזקי הרטיבות.
הוסכם בין הנתבע לבין לוי לבצע בדיקות לאיתור הליקויים, תוך זימון מומחים; טרם הגשת התביעה בוצעו איטום ובדיקת הצפה במרפסות בדירות הנתבע ולדידו, מקור הנזילות אינו שם. הנתבע ייחס ללוי חוסר שתוף פעולה, אי-הקטנת הנזק ומניעת זכות תיקון מן הנתבע, באופן שמצדיק את דחיית התביעה; אם יתחוור שיש בדירת הנתבע ליקויים באחריותו, אזי יש לאפשר לו לתקנם.
הם לבדם נזוקו בשל גרירת הרגליים שבה חטא הנתבע [ע"א 6805/99 תלמוד תורה הכללי והישיבה הגדולה עץ חיים בירושלים נ' הועדה המקומית לתיכנון ולבנייה, ירושלים, פ"ד נז(5) 433, 445 (2003); ע"א 2576/03 וינברג נ' האפוטרופוס לנכסי נפקדים (2007)].
נזקים ממוניים, פגיעה בהשכרת דירות התובעים ועוגמת נפש כל אחד מהתובעים כלל בתביעתו דרישה לפצוי בגין נזקים תוצאתיים, נלווים לניזקי הרטיבות: נזק לרכיבים ומחוברים בדירה שנפגעו מן הרטיבות, נזק שניגרם בשל העדר יכולת להשכיר את הדירה ונזק לא ממוני בגין עוגמת נפש.
...
תוך שלושים יום מעת המצאת פסק-הדין (וללא קשר לתיקון בדירותיו) ישלם הנתבע לכל תובע סכומים אלה, לביצוע עבודות התיקון בדירותיהם וכפיצוי על נזקיהם: לכחלון – עבור עלות תיקונים של נזקי הרטיבות – 23,166 ₪ כולל מע"מ שיישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מתאריך חוות-הדעת המשלימה (15.2.2022) עד יום פסק-הדין.
סוף דבר די באמור לעיל כדי להכריע במחלוקת ואין צורך להידרש לטענות נוספות מעבר לכך.
במכלול השיקולים והקביעות הללו, ישלם הנתבע לתובעים את הוצאות ההליכים כלהלן: לכחלון – אגרת משפט על-פי אסמכתא בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מתשלום כל חלק של האגרה עד יום פסק-הדין, הוצאות משפט בסך 2,500 ₪ (בנוסף לשכר מומחי בית-משפט שנקבע לעיל) ושכ"ט עו"ד (כולל מע"מ) בסך 15,000 ₪ – שני האחרונים בערכי יום פסק-הדין.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו