תביעה לפיצויים בגין נזקי נפילה ברחוב

בפניי תביעה לפצוי בגין ניזקי גוף.

ראשית, לא בכל מקרה נפילה של התובע צויינה בתעוד הרפואי סיבת הנפילה: כך, למשל, בתעוד מתיקו הרפואי בקופ"ח ישנה תרשומת על נפילה וחבלה בשורש כף יד ימין ביום 13.6.2008, ללא אזכור הנסיבות או הגורם לנפילה; כך גם לגבי תרשומת מיום 10.11.2008, בה צויין כי היה במיון רמב"ם עקב נפילה ברחוב, כאשר נסיבות הנפילה וסיבותיה לא צויינו; באישור רפואי לגבי נפילה של התובע בעבודתו ביום 6.6.2011 לא נכתב אלא "נפל בעבודתו", ללא ציון הסיבה; בתאונת עבודה מיום 5.11.2012 נכתב רק כי "ניחבל בברך שמאל", ולא צויין מדוע; גם בהגיעו של התובע לטפול רפואי ביום 8.11.2016 עקב נקע בקרסול ימין במהלך העבודה לא צויינו נסיבות הפגיעה.

...

המסקנה העולה מהתיעוד לעיל היא כי לא תמיד מציין הצוות הרפואי את נסיבות הנפילה, לא כל שכן את הסיבה לה. שנית, התובע העיד כי מסר לצוות המטפל בבית החולים כיצד ומדוע נפל; כאמור, עדותו הותירה בי רושם מהימן ואני מקבלת עדותו גם בעניין זה. אם לא מצא הצוות הרפואי לנכון לציין פרטים אלו במסמכי בית החולים, אין להשית את האחריות לכך על התובע, שאין לו מעורבות או שליטה על עריכת התיעוד הרפואי.

מכל המקובץ לעיל אני מקבלת את גרסת התובע וקובעת כי נפל ונפגע עקב דריכתו על אבני שפה שבורות בפינת המדרכה, בעת שירד ממנה אל הכביש.

לאור זאת שהנכות נקבעה על יסוד מימצא הדמייתי של שבר בגוף חוליה, כשלכך אין מתלווה מגבלה בתנועות עמוד השדרה המתני, כפי שקבע מומחה בית המשפט, מצאתי לנכון להעמיד את נכותו התפקודית של התובע על שיעור 2.5%.

רקע התובעת הגישה תביעה לפצוי בגין ניזקי גוף שארעו לה עקב נפילתה ביום 2.9.2015 בשל מפגע בשטחה של הנתבעת.

ראיות הצדדים התובעת הגישה תצהיר בו חזרה על הגרסה אותה מסרה בכתב התביעה, קרי, כי בעת צאתה מבית הספר בו עבדה, ובדרכה אל רכבה שחנה בצידו השמאלי של הרחוב, נתקלה רגלה הימנית בבור פעור ברחוב, וכתוצאה מכך איבדה את יציבותה ונפלה.

...

את ההסבר לפיו מדובר באירועים שהתרחשו בשנת 2015 אין בידי לקבל, שהרי התביעה הוגשה בחודש יוני 2017, פחות משנתיים מאז אירוע התאונה, במועד בו ניתן היה לאתר את התיעוד הרלוונטי ולהציגו בהמשך.

המסקנה היא, כאמור, כי הנתבעת לא עמדה בנטל להוכיח את טענותיה כנגד התאגיד.

סוף דבר המסקנה הנובעת מכל המקובץ לעיל היא, כי דין ההודעה לצד ג' נגד התאגיד להידחות, וכך אני מורה.

תביעה לפיצויים בגין ניזקי גוף, עקב נפילה נטענת במפגע ברחוב.

...

לאור כל האמור לעיל, ולאחר שנוכחתי כי מדובר במפגע של ממש ברחוב הציבורי, אשר יצר סיכון בלתי סביר כלפי העוברים בדרך, אני קובעת, כי הנתבעת התרשלה כלפי התובע, ובכך גרמה לפגיעתו.

סוף דבר התביעה מתקבלת, לאחר שמצאתי כי יש לתת אמון בגרסת התובע, שנפל עקב היתקלות במפגע ברחוב, בשכונת מגורים, בדיר חנא.

נזקיו של התובע מסתכמים בסכומים הבאים: א. הפסד שכר בעבר - 23,000 ₪ ב. הפסד שכר בעתיד, כולל פנסיה - 220,000 ₪ ג. עזרת הזולת, עבר ועתיד - 12,000 ₪ ד. הוצאות, עבר ועתיד - 3,000 ₪ ה. כאב וסבל, נזק בלתי ממוני - 40,000 ₪ ו. סך הכל - 298,000 ₪ לאור האמור לעיל, אני מקבלת את התביעה ומחייבת את הנתבעת לשלם לתובע סכום של 298,000 ₪.

בפניי תביעה לפצוי בגין ניזקי גוף שנגרמו לטענת התובע, יליד 22.6.1991, ביום 28.10.2016, כאשר נפל לתוך בור נקוז פתוח בשטחה המוניציפאלי של הנתבעת.

כאשר נישאל התובע מדוע לא צויין בתעודת חדר המיון כי נפל ברחוב, כך גם באישור המחלה מקופת החולים מיום 30.10.2016, אמר התובע כי סיפר כיצד נפל, אך כנראה הדברים לא נרשמו (עמ' 24 ש' 3 ואילך).

...

מכל האמור לעיל, מצאתי לנכון להמשיך ולפסוק לתובע פיצוי בגין הפסדי שכר על בסיס 7% מתוך שכרו עובר לתאונה גם להמשך התקופה, קרי, מיום 1.5.2017 ועד היום, סך הכל - 76 חדשים, וכדלקמן: 4,145 ₪ X 7% X 76 חדשים = 22,051 ₪.

שיעור הגריעה מכושר השתכרותו של התובע: בתחשיבו חישב התובע את הפיצוי בפריט זה על יסוד בסיס שכר של 8,000 ₪ ונכות של 15%; אין בידי לקבל טענות אלו: התובע מעולם לא הגיע לרמת שכר של מעל ל - 5,000 ₪, לא כל שכן של 8,000 ₪.

בשקילת כל האמור לעיל מצאתי לנכון לפסוק לתובע סכום גלובלי בשיעור 65,000 ₪.

לפניי תביעה לפיצויים בגין ניזקי גוף שנגרמו לתובעת בתאונה שארעה לה, על פי הנטען, בשטחה המוניציפאלי של עריית אור עקיבא (להלן: "הנתבעת").

טיבו של המפגע הנטען בכתב התביעה תוארה התאונה כך: "ביום 23.8.18, נפגעה התובעת עת צעדה ברחוב רוטשילד 11 באור עקיבא, על המדרכה, בסמוך למסעדת בן חמו, נתקלה במפגע ונפלה אפיים ארצה..." (סעיף 4 לכתב התביעה).

...

האם הנתבעת הפרה את חובת הזהירות והתרשלה? במקרה הנוכחי סבורני כי התשובה היא בשלילה.

במקרה הנוכחי סבורני כי העירייה לא הפרה את חובתה זו ומכאן כי לא התרשלה וכי אין לחייבה בעילת הרשלנות.

סיכומו של דבר, התביעה נדחית.