מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תביעה לפיצויים בגין השמדת מוצגים בהליך פלילי

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2021 בשלום אשקלון נפסק כדקלמן:

לטענת המבקש, יש לפצותו לא רק על הוצאות הגנתו, אלא אף על שווי הקנביס הרפואי אשר הושמד, בסך 3,500 ₪, וכן להורות על מתן פיצוי בגין הפגיעה הנפשית שנגרמה לו עקב ניהול התיק, אובדן היכולת והכשירות לחפש מקום עבודה במשך תקופת ניהול התיק, ועוגמת הנפש שנגרמה לו, וכל זאת בתוספת ריבית והצמדה.
כמו כן, הפנו לכך שטענותיו של המבקש באשר לאופיים של הסמים, בעליהם ושווים, וכן באשר למצבו הנפשי עקב ניהול ההליך והתנכלות השוטרים כלפיו – הן טענות חדשות שלא עלו במסגרת ההליך ולא נקבע לגביהן ממצא עובדתי בהכרעת הדין, ובחלקן אף לא מגובות במסמכים רלוואנטיים, ומשכך אין להתייחס אליהן במסגרת בקשה זו שהיא ספיח להליך הפלילי ואינה בגדר תובענה נזיקית חדשה.
מה גם, שכפי שקבעתי בהכרעת הדין, בשים לב להלכה הנוהגת באשר להשלכות תפיסת מוצג בחיפוש לא חוקי, היה לתובע סביר סיבה להניח כי בית המשפט לא ימהר לפסול המוצג.
...
באי כוח המשיבה טענו כי יש לדחות את הבקשה, וזאת מאחר ומקרה זה איננו נכנס בגדר סעיף 80(א) לחוק, אשר פיצוי לפיו שמור למקרים מיוחדים בהם לא היה יסוד להאשמה או בשל "נסיבות מיוחדות". כמו כן, טענו כי במסגרת סעיף זה ניתן לפצות רק בגין הוצאות משפט וימי מעצר או מאסר, ולא בגין יתר הרכיבים להם עתר המבקש, וכן הפנו לכך שסעיפים 9(א) ו9(ב) לתקנות סדר הדין (פיצויים בשל מעצר או מאסר), תשמ"ב-1982 (להלן: "התקנות") קובעות הגבלה על גובה הפיצוי, ודרישת המבקש לעניין זה גבוהה מהסכום המקסימלי הקבוע.
היא עילת-מסגרת "ועשויה היא לפרוש עצמה על-פני מרחבים-עד-אופק...". [ראו: ע"פ 5097/10 בוגנים נגד מדינת ישראל (15/01/13) (להלן: "פס"ד בוגנים")] היעדר יסוד לאשמה בפס"ד בוגנים נקבע כי: "המבחן הנדרש לקיומה של העילה הראשונה שמכוחה ניתן 'להפעיל' את סעיף 80 לחוק העונשין (דהיינו שמי שזוכה – לא היה יסוד לאשמתו), הוא מבחן 'התובע הסביר' ו'הסיכוי הסביר להרשעה'. בהתאם לאמת מידה זו יש לבחון באופן אובייקטיבי האם לנוכח התשתית הראייתית שהיתה מונחת בפני התביעה, היה תובע סביר וזהיר מגיע למסקנה שיש מקום להגשת כתב אישום ... הקריטריון המנחה כאן הוא "סיכוי סביר להרשעה" .
" בפס"ד אברג'ל הובהר כי "לעיתים עלול שיקול הדעת הראשוני של התביעה להתברר בדיעבד, לאחר שלב הבירור המשפטי, כשגוי. כמו כן, במקרים נוספים עלולות לחול התפתחויות ראייתיות בשלב המשפט המשנות את התמונה הראייתית שהייתה ידועה בפתיחת ההליך. ישנם גם מקרים שבהם עשוי בית המשפט להגיע למסקנה שונה מזו של התביעה באשר למסקנה המתבקשת ממכלול הראיות. ואולם, בכל המקרים האמורים לא יהיה בזיכוי הנאשם כשלעצמו כדי להצביע על כך שההחלטה להעמידו לדין מלכתחילה הייתה בלתי סבירה, בהינתן שבטרם קבלת ההחלטה נשקלו שיקולים עניינים ונערכה בדיקה קפדנית, מקיפה ומקצועית של חומר הראיות". במקרה המונח לפניי, על אף התקלות בשרשרת הסם, כמפורט בהכרעת הדין, אי הגשת הסמים או התמונות אליהן התייחס הנאשם בחקירתו, והעובדה כי החיפוש בביתו של הנאשם נעשה ללא נוכחות עדים ובניגוד להוראות המחוקק – לא ניתן לקבוע כי תובע סביר וזהיר היה צריך להגיע למסקנה כי אין מקום להגשת כתב האישום.
לאור המפורט, בשים לב לקריטריונים אשר נקבעו בפסיקה אני קובעת כי אין מקום לקבל עתירת הנאשם בהתבסס על העילה הראשונה המופיעה בסעיף 80 לחוק.
" במקרה המונח לפניי, על אף התקלות בניהול הליך החיפוש, הרישום, החקירה והבאת הראיות, אותן פרטתי לעיל, לא שוכנעתי כי קיימות נסיבות המצדיקות פסיקת פיצויים לטובת הנאשם.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בשלום חדרה נפסק כדקלמן:

עילות התביעה התובע העמיד תביעתו (המתוקנת) על סך 260,000 ₪ (לצרכי אגרה), על יסוד ארבע העילות הבאות: עילה 1 – הפרת חובה חקוקה, על פי סעיף 63 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש]: התובע מיפרט שורה של חובות חקוקות מתוך חוק העונשין, התשל"ז – 1977 (להלן: "חוק העונשין" או "החוק"), אותן הפרה הנתבעת כדלקמן: מסירת ידיעות כוזבות (סעיף 243 לחוק); שבוש הליכי משפט (סעיף 244 לחוק); הטרדת עד (סעיף 249 לחוק); השמדת ראיות (סעיף 242 לחוק); מסירת עדות שקר (סעיף 237 לחוק); הפעלת לחץ על ידי עובד ציבור (סעיף 277 לחוק); הפעלת סמכות על ידי עובד ציבור שיש לו זיקה פרטית (סעיף 278 לחוק); שימוש לרעה בכוח המשרה (סעיף 280 לחוק) ומסירת תעודה כוזבת (סעיף 281 לחוק).
למרות זאת, ומסיבה לא ברורה, בחר שלא לצרף מוצגים אלה לכתב התביעה המתוקן.
כך שעל פניו מיצה את זכותו לפצוי בגין כל ההוצאות וכל ההפסדים שנגרמו לו בשל המשפט הפלילי (מבלי להכנס לשאלה עד כמה הפצוי שדרש במסגרת כתב התביעה משקף את המציאות) והוא מנוע מלתבוע נזקים אלה בשנית.
לתביעת פיצוי בשל זכוי מאשמה בהליך אזרחי, אל מול קביעת פיצוי לפי סע' 80, ראו: ע"א 2979/15 חמד בן עמאר סעד נ' מדינת ישראל, 2017 (פורסם בנבו).
...
סוף דבר לאור האמור לעיל, הבקשה מתקבלת באופן חלקי.
התביעה נדחית על הסף ביחס לכלל עילותיה, למעט עילת לשון הרע.
אני מורה איפוא לתובע, להגיש לתיק בית המשפט בתוך 14 יום מיום קבלת החלטה זו, העתק מהמכתב שנשלח בדואר אלקטרוני ע"י הנתבעת והעתק מהקלטת הראיונות.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

וכך, התובע שכר מהחברה קטנוע מ.ר 63-064-68 (להלן: "הקטנוע") ופנה לדרכו (ראו עדותו בעמ' 9 שו' 22-24; חשבונית מתאריך 30.9.14 של 'בי אנד די שג מוטורס בע"מ', נספח ד לתיק מוצגי התובע).
לאור הכחשה זו התובע תיקן את תביעתו והוסיף לה כנתבע נוסף את קרנית - קרן שתפקידה, בין היתר, לפצות נפגע הזכאי לפיצויים לפי חוק פיצויים כשאין בידו לתבוע פיצוי ממבטח בשל העדרו של ביטוח, ובנסיבות שבהן נהג ברכב בהיתר אך לא ידע ולא היה סביר שידע על העדרו של ביטוח (סעיפים 7א ו - 12(א)(2) לחוק הפיצויים).
זהו הרקע להכרעה השיפוטית הנדרשת עתה לאחר שההליך מול התובע הסתיים זה מכבר, על מי מהחברות לשאת במלוא הפצוי לתובע, האם הפול - בהתאם למסמך שנחזה כתעודת ביטוח חובה בתוקף ביום התאונה (נ/3) או שמא קרנית - בהיעדרו של ביטוח חובה בתוקף? לאחר שעיינתי בתיק בית המשפט, שמעתי את העדים וכן קראתי את סיכומי ב"כ הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי הפול חב במלוא הפצוי לתובע.
אולם, במרוצת השנים, כלל הראיה הטובה ביותר רוכך, ובמקום כלל של אי-קבילות, מקובל להיתמקד כיום במהימנות ובמשקל (שם, שם) כאשר על בעל הדין לתת טעם מדוע לא הציג את המסמך המקורי (לדוגמא, אם אבד, הושמד או שהוא מצוי בידי צד שלישי ולא ניתן לקבלו ממנו.
ויוטעם, נטל השיכנוע (על הפול) הוא במאזן ההסתברויות כמקובל במשפט האזרחי, אך לאור הגוון הפלילי של הטענה, כמות הראיות ורף הראיות שנידרש הטוען להביא הוא גבוה יותר, כאשר האמור יבחן על ידי בית המשפט בזהירות ובקפדנות (ע"א 7456/11 בר נוי נ' מליחי (2013) בפיסקה 15).
...
זהו הרקע להכרעה השיפוטית הנדרשת עתה לאחר שההליך מול התובע הסתיים זה מכבר, על מי מהחברות לשאת במלוא הפיצוי לתובע, האם הפול - בהתאם למסמך שנחזה כתעודת ביטוח חובה בתוקף ביום התאונה (נ/3) או שמא קרנית - בהעדרו של ביטוח חובה בתוקף? לאחר שעיינתי בתיק בית המשפט, שמעתי את העדים וכן קראתי את סיכומי ב"כ הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי הפול חב במלוא הפיצוי לתובע.
סוף דבר התביעה העיקרית התביעה נגד נתבע 2 (הפול), מתקבלת.
התביעה נגד נתבעת 3 (קרנית), נדחית.
לאור התוצאה אליה הגעתי לפיה לא מוטל על קרנית כל חיוב, שני פסקי הדין המותנים הללו מבוטלים, וההודעה לצדדים שלישיים נגד החברה ונגד דרעי, נדחית.

בהליך תביעה קטנה (ת"ק) שהוגש בשנת 2023 בשלום רחובות נפסק כדקלמן:

נטען, כי המדינה נתבעת הן בשל העבירות הפליליות שביצעו כלפיו שוטרים והן בשל איומי ב"כ המדינה על המשיב לסגור את התביעה הקודמת שאחרת יבולע לו. בתביעה זו, טען המשיב שהוא מבקש בין היתר להשיב לו את המחשב, הטלפונים והתיעוד שנלקח ממנו, והבהיר שהוא עומד על ניהול ההליך.
התביעה ביחס להיתנכלות שוטרים ונציג המדינה במהלך שנת 2015 בקשר להליך הקודם והפיצוי בגין המוצגים שהושמדו יתבררו במסגרת תיק זה והנטען בהן יוכרע לאחר שמיעת ראיות הצדדים במועד הדיון שנקבע.
...
רק ביום 12.3.23 הוגשה בקשה על ידי המשיב לתיקון כתב התביעה בצירוף עותק ממנו, כאשר התביעה היא כנגד שלוש הנתבעות על סך של 2.5 מיליון ₪ (אף שבפירוט בגוף התביעה מדובר על כ- 7 מיליון ₪), זאת חרף החלטתי שהבקשה להעברת הדיון לסדר דין מהיר תידון בדיון הקבוע ליום 13.4.23.
משכך, בכל הנוגע לטענות המשיב לגבי החלטת המבקשת 1 שלא לפתוח בחקירה, דין הבקשה להתקבל ואלה לא יתבררו במסגרת ההליך שבפניי.
בהחלטה מיום 17.06.19 נעתר בית המשפט לבקשתו של המשיב למחוק את התביעה לצורך הגשתה בסדר דין רגיל תוך שציין "סוגיית ההוצאות בקשר להליך זה תידון במסגרת ההליך הבא, ככל שיוגש". והנה, ביום 31.10.22 הוגשה התביעה דנא ובה מסכת עובדתית זהה שהצריכה את המבקשת להידרש לטענות המופנות כנגדה פעם נוספת.
נוכח כל האמור לעיל, הבקשה מתקבלת באופן חלקי, כך שכל הטענות למעשים שקדמו לשנת 2015 התיישנו ולא ידונו במסגרת תביעה זו, כמו גם הטענות בדבר אי פתיחה בחקירה והשבת מוצגים.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2023 בשלום באר שבע נפסק כדקלמן:

בית המשפט העליון קבע כי בעת חישוב הפצוי בהליך הפלילי, כמצווה בסעיף 77(א) לחוק העונשין "...אין למצות במסגרתו את הנזק הכולל שניגרם לנפגע העבירה, ויש לתחמו. פיצוי זה הריהו 'עזרה ראשונה' הנתנת לנפגע העבירה בתום ההיתדיינות בפלילים. בצד אותה 'עזרה ראשונה' עומדת האפשרות להגיש בנפרד תביעה אזרחית נגד העבריין, בגין מלוא ניזקי קרבן העבירה" [ראו והשוו ע"פ 7186/19 טובי נ' מדינת ישראל (8.1.2020)].
במקרה שלפני נגרמו פגיעות פיזיות, ויש טעם בפצוי משום כבודם של משרתי החוק, ושעה שהנאשם בחר לפגוע בהם - עליו לתקן זאת.
לא תשמע טענה שהנאשם לא קיבל שוברי תשלום; ניתן צו כללי למוצגים: להשמיד, לחלט ולהשיב לבעלים, לפי שיקול דעת היחידה החוקרת.
...
מתחם העונש ההולם בהינתן המפורט לעיל אני קובעת מתחם העונש ההולם נע מענישה שלא כוללת מאסר בפועל עד 10 חודשי מאסר בפועל, לצד ענישה נלווית.
משיקולים אלו, ותוך התחשבות במצבו הכלכלי של הנאשם, בהיותו אסיר, אשר יש להניח כי פרנסתו בדוחק, ובהתאם להוראת סעיף 40ח לחוק העונשין - אני קובעת מתחם קנס כמתחם 2,000 ₪ - 10,000 ₪.
סוף דבר מכל המקובץ לעיל, תוך התחשבות בצורך בהרתעה אישית ובהרתעת הרבים, בהתאם לסעיפים 40ו ו-40ז לחוק העונשין ומאחר שאין מקום לחרוג ממתחם העונש ההולם בשל שיקולי שיקום או הגנה על שלום הציבור לפי הוראות סעיפים 40ד ו-40ה לחוק העונשיןמיום 10.7.2012, מצאתי כי יש למקם את הנאשם בחלקו האמצעי של המתחם ואני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים: 5 חודשי מאסר בפועל, במצטבר לעונש המאסר אותו מרצה כעת; 3 חודשי מאסר על תנאי, למשך 3 שנים מהיום שלא יעבור כל עבירת אלימות, לרבות איומים; קנס בסך 2,000 ₪, או 50 ימי מאסר תמורתו.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו