עם זאת הודגש כי לאור הקביעות בעיניין הפרת חיוב ההשתדלות של הנתבעות בהסכם וחוסר תום הלב שלהן כלפי התובעת, "התובעת זכאית לא רק להשבה מלאה של הכספים ששילמה בגין הדירה אלא גם לפיצויים בגין הנזקים שנגרמו לה", והיא רשאית להגיש נגד הנתבעות תביעה כספית לתשלום פיצויים (סעיף 63).
בהקשר זה טענו הנתבעות בסיכומיהן כי התובעת לא הייתה יכולה לקבל סכום העולה על הפצוי המוסכם, אילו פעלה באחת משתי החלופות שעמדו בפניה: (1) ביטול ההסכם בסמוך להפרה והגשת תביעה בגין הפרש השווי ממועד ההיתקשרות למועד הביטול שעמד לכל היותר על סך של כ-170,000 ₪; או (2) הגשת תביעה לאכיפה ופיצויים בסמוך לאחר הפרת ההסכם, שבה לא הייתה תובעת פיצוי בגין הפרש השווי, אלא לכל היותר פיצוי בגין דמי השכירות ששילמה עד למועד הפרת ההסכם בסך של 64,500 ₪.
...
הנתבעות ישלמו לתובעת בגין הפסד עליית ערך הנכס את ההפרש בין 4,400,000 ₪ לסך 1,930,000 ₪, קרי סך של 2,470,000 ₪, בהפחתת סך הפירות אשר נצבר, אם בכלל, על כספי הנאמנות (בסך של 1,930,000 ₪) מיום הפקדתם ועד למועד השבתם לידי התובעת בפועל.
כמו כן ישלמו הנתבעות לתובעת פיצוי בגין אובדן דמי שכירות בסך של 410,539 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית ממועד הגשת תביעה זו ועד מועד התשלום בפועל; ופיצוי בגין עוגמת נפש בסך של 50,000 ₪, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מהיום עד מועד התשלום בפועל.
לפיכך, עבור ההליך דנן בלבד, אני מחייב את הנתבעות לשלם לתובעת סך של 72,500 ₪ בגין הוצאות משפט (כולל שכר טרחת מומחה), וסך נוסף של 65,000 ₪ בגין שכר טרחת עו"ד. סכומים אלה ישולמו בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מהיום עד מועד התשלום בפועל.
