אף בנתון זה יש כדי ללמד על הקושי המהותי באימוץ טענותיה של התובעת ביחס לרכיב תביעה זה.
בשולי הדברים יופנו הצדדים להוראות סעיף 43(ב) לחוק החוזים, קובע כי מקום בו נדחה מועד לקיומו של חיוב, רשאי בית המשפט, אם ראה כי מן הצדק לעשות כן, לחייב את הנושה בפיצויים בעד הנזק שניגרם לחייב עקב הדחייה, אף אם אין בדבר משום הפרת חוזה מצד הנושה, וכן הוא רשאי לפטור את החייב מתשלומים תקופתיים במהלך תקופת הדחייה.
על אף האמור לעיל, מקום בו התובעת עצמה לא חלקה על כך שמקבלן החשמל המקורי (האחים פנקס), אשר היה קבלן של התובעת, הוזמן חיבור של 63 אמפר; ומקום בו לא הייתה מחלוקת כי הבעלים שילמו לאחים פנקס, מראש, את מלוא תמורת העבודות אשר היו אמורות להתבצע על ידם, כאשר אלה כללו לכאורה ביצוע חיבור של 63 אמפר - היה לכאורה מקום להוסיף ולפסוק להגב' אורנה פיצוי בגין אי ביצוע חיבור כאמור ע"י קבלן החשמל אשר החליף את האחים פנקס.
בנסיבות אלה, ומקום בו התובעת, בנגוד למדיניותה הכללית, הסכימה ללכת לקראת הבעלים ולאפשר להם להיתקשר עם קבלני משנה מטעמם; עת מצאו הבעלים לנכון לבצע הקף רחב מאוד של עבודות נוספות ושונות על ידי קבלני המשנה; בהעדר קשר חוזי כלשהוא בין התובעת לבין אותם קבלני משנה; ועת עלה מן הראיות כי הבעלים היו אלה אשר ניהלו בפועל את עבודתם של קבלני המשנה מטעמם ופיקחו עליהם, לא ניתן להטיל על התובעת את האחריות להתנהלותם של אותם קבלני משנה, או לעיכובים אשר נגרמו עקב ובשל אותם קבלני משנה.
...
לאחר שחזרתי ובחנתי את הראיות שהובאו לפניי הגעתי לכלל מסקנה כי לא הוכחה קיומה של הסכמה לכך שקוטג'ים לא ייבנו.
כלל הנתונים אשר נמנו לעיל מכוון למסקנה על פיה התובעת כשלה בהוכחת היקף הנזק אשר לטענתה נגרם לה כתוצאה מאי בניית הקוטג'ים במגרש 401, ולפיכך יש לדחות את התביעה ככל שהיא מתייחסת לרכיב זה.
בשולי הכרעתי בפרק זה אציין כי אני ערה לעובדה כי המדובר, לכאורה, בנזק בהיקף לא מבוטל.
סוף דבר:
בהינתן כלל הטעמים, הראיות והשיקולים הצריכים לעניין אני מורה בזאת כדלהלן:
תביעת התובעת להשבת סכומים שלטענת התובעת שולמו על ידה ביתר – נדחית.
