תביעה לפיצויים בגין הפרת זכויות יוצרים בתוכנת רדיו

בפני תביעה שהגישה התובעת נגד הנתבעת, גלגלצ, תחנת שידור צבאית, לתשלום פיצוי בסך 100,000₪, וזאת בגין פגיעה בזכות המבצעים שלה, בכך שהנתבעת נימנעה מלהקריא את שמה של התובעת כאשר השמיעה פעמיים שיר שבוצע, בין היתר, על ידי התובעת.

" בא כח הנתבעת טוען כי אין הבחנה בחוק בין מבצע ראשי או משני או בין זמר, נגן או ביצוע קולות רקע ואם יפורש הסעיף כך שהזכות המוסרית חלה גם על שידור, הרי בכל שיר שישודר ברדיו תהיה חובה על תחנת הרדיו להקריא את רשימת כל המבצעים של השיר, דבר שאינו מעשי ומביא לתוצאה אבסורדית שתחייב כל תחנת רדיו ליתן קרדיטים לכל היוצרים ולכל המבצעים בעל פה בשידור.

סעיף 5 לחוק זכויות מבצעים קובע: "למבצע שזכותו לפי חוק זה הופרה יהיו כל התרופות האזרחיות המוקנות לפי כל דין לבעל זכות יוצרים שזכותו הופרה, בשינויים המחוייבים". פיצויים בשל הפרת הזכות המוסרית סעיף 56 לחוק זכות יוצרים קובע: "(א) הופרה זכות יוצרים או זכות מוסרית, רשאי בית המשפט, על פי בקשת התובע, לפסוק לתובע, בשל כל הפרה, פיצויים בלא הוכחת נזק בסכום שלא יעלה על 100,000 שקלים חדשים.

...

סוף דבר לאחר שהבאתי בחשבון את כל השיקולים הצריכים לעניין, אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעת פיצויים בסך של 50,000₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד לתשלום בפועל בגין הפרת זכותה המוסרית.

בנוסף, אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעת את סכום האגרה בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד לתשלום בפועל.

כמו כן, תשלם הנתבעת לתובעת שכר טרחת עורך דין בסך 7,500₪.

רקע עובדתי מהו הפצוי ההולם המגיע ליוצר עבור שימוש מפר בשיר שהקליט, שעשה גורם שידור עקב טעות בתום לב, במשך כ- 36 שעות? זו השאלה העומדת להכרעה בתיק זה. התובעים הגישו תביעה בגין הפרת זכות יוצרים והזכות המוסרית בשיר שכתב, הלחין, ביצע, הפיק והקליט אסף אבידן (התובע), ושהנתבעת (שידורי קשת בע"מ) עשתה בו שימוש ועיבוד ללא רשותו, לצורך שידור קדימון לתוכנית "האח הגדול". התביעה היא למתן צו מניעה קבוע שיאסור על הנתבעת להפר את זכויות היוצרים של התובעים ביצירותיהם, ולתשלום פיצויים בסך 300,000 ש"ח בגין הפגיעה בזכויותיהם.

המסקנה דלעיל עולה גם מסעיף 1 לכללי הרשות השניה לטלויזיה ורדיו (שיבוץ תשדירי פירסומת בשידורי טלויזיה), תשנ"ב-1992, המבחינה היטב בין "קדימון", שהוא תשדיר המודיע על שידור שישודר בעתיד, לבין "תשדיר פירסומת". כך גם עולה מהנספח לרישיון "השמיכה" שקבלה הנתבעת מאיגודי זכויות יוצרים שונים, אשר מבחינים בין פירסומת מסחרית לבין קדימון (נספח 6 ו- 7 לתצהיר ירון).

בע"א 2392/99 אשרז עיבוד נתונים בע"מ נ' טרנסטון בע"מ, תק-על 2003(2) 3908, שבה כב' השופטת שטרסברג-כהן ונדרשה לשאלה האם מודולים המרכיבים תוכנה פינאנסית מהוים כל אחד יצירה עצמאית, אשר העתקתה מהוה הפרה נפרדת של זכות יוצרים.

...

היא הבהירה כי השאלה מהי זכות מופרת ומהו אקט מפר הינה בראש ובראשונה קביעה עובדתית שעל הערכאה הדיונית לדון בה. לפיכך, אימצה השופטת את קביעתו של בית המשפט קמא, לפיה: "מחומר הראיות עולה בבירור כי תת המערכות של התוכנה הפיננסית (המודולים), אין להם קיום עצמאי ולא ניתן לתפעל אותן או להשתמש באיזה מהן ללא תת המערכת של הנהלת החשבונות הבסיסית...". יש לציין כי למסקנה זו הגיע בית המשפט המחוזי על אף שלעיתים נמכר רישיון שימוש נפרד לכל אחת מתת המערכות הנ"ל, והן תומחרו כל אחת בנפרד (ראה עניין אשרז, בפסקאות 19-20).

לאור כל אלו, החלטתי לפסוק לתובעים פיצוי כולל בגין הפרת זכות היוצרים בסך של 60,000 ש"ח, ופיצוי נוסף לתובע בגין הפגיעה בזכות המוסרית בסך של 25,000 ₪.

סיכום לאור כל האמור לעיל, התביעה מתקבלת, ואני פוסק לתובעים פיצוי כולל בגין הפרת זכות היוצרים בסך של 60,000 ש"ח, ופיצוי נוסף לתובע בגין הפגיעה בזכות המוסרית בסך של 25,000 ₪.

בפניי תביעה כספית לפצוי בגין הפרת זכויות יוצרים על ידי העתקה של 2 טקסטים ותמונה.

עיקר טענת התובעת נעוצה בעובדה כי הטקסט הורכב (כך בלשון התביעה) על ידי הגב' אנג'לה הרנשטט אישתו של מנהל התובעת, וכולל תיאורים גיאוגרפיים והיסטוריים כשתוואי המסלול מפורט בסגנון כתיבה ייחודי ומקורי שלה ומשקף מאמץ רב וכשרון כתיבה בשפה האנגלית של הגב' הרנשטט אשר שמשה בעבר כעורכת תוכן במספר תחנות רדיו באנגליה.

...

מכל האמור ומשלא עלה בידי התובעת להוכיח כי שני הטקסטים והתמונה ראויים להגנה על פי דיני זכויות היוצרים - דין התביעה נגד הנתבעים 1-2 להדחות, מבלי הצורך בבחינת יתר טענותיה ואלה של צד ג'.

התובעת תשלם הוצאות הנתבעים 1 ו- 2 כולל שכ"ט עו"ד, בסך של 8,000 ₪ אשר ישולמו תוך 30 ימים מהיום אחרת ישאו הפרשי הצמדה וריבית עד לתשלום בפועל.

משנדחתה תביעת התובעת יש לדחות הודעת צד ג' ולפיכך ישלמו הנתבעים 1 ו- 2 לצד ג' הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 4,000 ₪, אשר ישולמו תוך 30 ימים מהיום אחרת ישאו הפרשי הצמדה וריבית עד לתשלום בפועל.

במסגרת בירור הראיות בתביעותיהם הפרטניות של התובעים, אדרש לחוות דעת מומחה התובעים, מר בני כרמי, ולשאלת תוכנה ומשקלה.

כמפורט בהסכם השני שירות זה כלל, בין היתר, בניית הודעת יחסי ציבור המופנית לעיתונאים; הפצת ההודעה לכותבים רלוואנטים בתחום במדיה המודפסת, ברדיו, בטלויזיה ובאינטרנט; וקיום שיחות עם אנשי התיקשורת המתעניינים ביצירה כדי שיכתבו אודותיה ואודות המחבר.

על כן, לא מצאתי כי בנסיבות תביעה זו יש לפסוק פיצוי כספי בגין הפרה זו. עם זאת, ונוכח קביעותיי באשר לסעדים ההצהריים באשר לתובעים שלעיל, הרי שאני קובעת כי אין לנתבעים כל זכות בספר התובעת, זכות יוצרים, זכות הפצה או כל זכות אחרת וכל זכויות התובעת בספר שייכות לה בלבד.

...

בת"א 36911-07-16 ישלם התובע יגאל פנחס לנתבעים שכר טרחת עו"ד והוצאות משפט בסך כולל של 10,000 ₪ בתוספת מע"מ. בנוסף ישלם התובע לנתבעים הוצאות משפט בסך של 5,000 ₪.

בת"א 30226-11-16 תשלם התובעת אביטל סבג לנתבעים שכר טרחת עו"ד והוצאות משפט בסך כולל של 24,000 ₪ בתוספת מע"מ. בנוסף תשלם התובעת לנתבעים הוצאות משפט בסך של 5,000 ₪.

בת"א 14685-09-18 ישלם התובע אורי ארזי לנתבעים שכר טרחת עו"ד והוצאות משפט בסך כולל של 20,000 ₪ בתוספת מע"מ. בנוסף ישלם התובע לנתבעים הוצאות משפט בסך של 5,000 ₪.

המחלוקת בין הצדדים נסבה סביב השאלה האם התובעת נתנה לנתבע הרשות לעשות שימוש בתוכנה באתרו, וככל שהתשובה לשאלה זו שלילית, האם השמוש שעשה הנתבע בתוכנה, מבלי שהוענקה לו רשות, מהוה הפרת זכויות יוצרים המזכה את התובעת בפצוי ללא הוכחת נזק? טענות הצדדים הנתבע אינו חולק על הטענה, לפיה תוכנת התובעת מוגנת בזכויות יוצרים (עמוד 1 לכתב הגנת הנתבע) [סעיף 1 לסיכומים מטעם התובעת].

בתביעה על הפרת זכות יוצרים ביצירה חייב התובע להוכיח כי קיימת זכות יוצרים ביצירה, כי התובע הוא הבעלים של זכות היוצרים וכי זכותו הופרה על ידי הנתבע.

במקרה דנן, התובעת אכן מעניקה רישיון חינם לכל דורש להתקנת התוכנה, אולם מתנה קבלת קוד מיוחד והוספת קישור עם המילה "רדיו". כל שימוש אחר בתוכנה זו מהוה הפרת זכויות היוצרים של התובעת.

הגנת תום הלב בחוק זכויות יוצרים מוקנית למפר זכות יוצרים הגנה מפני חיוב בפיצויים בגין ביצוע הפרה ישירה של זכויות יוצרים, מקום שהמפר הנו "מפר תמים". נושא זה הוסדר בסעיף 58 לחוק המפרט את יסודות ההגנה כדלקמן: "הופרה זכות יוצרים או זכות מוסרית, ואולם המפר לא ידע ולא היה עליו לדעת, במועד ההפרה, כי קיימת זכות יוצרים ביצירה, לא יחויב בתשלום פיצויים עקב ההפרה". נטל ההוכחה לעניין זה מוטל על הנתבע [ע"א (ת"א) 3130/06 רוטר נ' בוצ'צו, מיום 12.12.2007, בסעיף 9 לפסק הדין (פורסם במאגרים המשפטיים), ת"א 69995/04 שלמה ערד נ' משכל הוצאה לאור והפצה בע"מ (פורסם במאגרים המשפטיים)] [ההדגשה אינה במקור].

...

מכאן, שהנתבע ידע כי תוכנת התובעת מוגנת בזכויות יוצרים, ולפיכך, הגנת תום הלב אינה עומדת לו. גובה הפיצויים משהוכחה הפרת זכות היוצרים של התובעת, ומשהגעתי למסקנה כי לא עומדת לו הגנת תום הלב, זכאית התובעת לפיצוי.

לפיכך, בשים לב למכלול השיקולים, כמפורט לעיל, לרבות הצורך בהגנת זכויות יוצרים בעידן הדיגיטלי ולכך שנזק ממשי לא הוכח, אני קובעת כי בגין הפרת זכות היוצרים, ישלם הנתבע לתובעת סך של 20,000 ₪.

סוף דבר הנתבע ישלם לתובעת סך של 20,000 ₪.