תביעה לפיצויים בגין הפרת הסכם

אין בהם כדי להשליך על טענת התובעת שלפיה ההסכם עימה מחייב את הכנסת ויש לראות בפעולות חברי כנסת משום הפרה או חוסר תום לב. התובעת הוסיפה וטענה כי בהוראות חוק המוזיאון שהתירו לה להגיש תביעה לפיצויים (ס' 17(ו) לחוק המוזיאון) יש כדי ללמד שהמחוקק עצמו סבר שהכנסת מחויבת להסכם הפיתוח שאם לא כן לא היה מתיר הגשת תביעה בגין הפרת חוזה חלף פצויי הפקעה (ס' 41 לסיכומי התובעת).

...

לכתחילה מצא כי קביעתו של השמאי המכריע קציר לעניין שווי מ"ר מבונה (היינו לאחר עלויות בנייה) מקובלת עליו.

נוכח כל האמור לעיל, טענות התובעת בקשר עם רכיב עלויות הבנייה, נדחות.

משנמנעה מהתובעת האפשרות להקים בפועל את הפרויקט ולהפיק את הרווח היזמי, אפשר שבנסיבות העניין הייתה זכאית גם לרכיב זה. משכך, לוּ הוכיחה התובעת את הנטען במישור האחריות והקשר הסיבתי, נראה כי היה מקום לקבוע את שיעור הפיצוי לו הייתה זכאית על יסוד קביעותיו של השמאי נזרי (בס' 10.10 לחוות דעתו), בהתאם לחלופית הבינוי הרלבנטית, ובניכוי פיצויי ההפקעה בסך 44.5 מיליון ₪ ששולמו לה. סיכום ותוצאה נוכח כל האמור לעיל, התביעה נדחית.

על משמעות פסק הדין הרחיבו המלומדים גבריאלה שלו ויהודה אדר: "שינוי של ממש בתחום זה הביא עימו פסק דינו של בית המשפט העליון בפרשת Eximin. באותה פרשה [...] גזר בית המשפט העליון מעיקרון תום הלב הכרה מפורשת באשם תורם כהגנה בפני תביעה לפיצויים בשל הפרת חוזה. [...] נקבע, בדעת רוב, כי שני הצדדים [...] פעלו ברשלנות העולה כדי חוסר תום לב, ולפיכך שניהם אחראים לכישלון העסקה. בנסיבות העניין נקבע, כי ראוי לחלק בין החברות את האחריות לנזק שניגרם לחברה הבלגית, כך שכל אחת משתי החברות תישא במחצית מאבדן הרווח" (שלו ואדר, בעמ' 376).

...

תוכן עניינים פתח דבר 2 כתבי הטענות 6 כתב התביעה בתביעה העיקרית (ת"א 28251-08-20) 6 כתב ההגנה בתביעה העיקרית וכתב התביעה שכנגד 7 כתב התשובה בתביעה העיקרית וכתב הגנה לתביעה שכנגד 9 כתב התביעה בתביעת לשון הרע (ת"א 21567-02-20) 9 כתב ההגנה בתביעת לשון הרע 11 דיון והכרעה 11 הראיות 11 מתווה ההכרעה: הפלוגתות שבמחלוקת 12 המסכת העובדתית 13 ערב חתימת ההסכם 13 המשא ומתן, ההסכם ועיקריו 13 שיתוף הפעולה לאחר חתימת ההסכם 14 תכניות הריאליטי וההצלחה שבעקבותיהן 14 ניהול הבוקינג עבור כיתריה וגביית תשלום עבורו 15 אופן ניהול ההתחשבנות בין הצדדים 15 הקליפ 17 השיחה בין כיתריה לאדי וחילופי הדברים בעקבותיה 18 כיתריה מבקשת פירוט של ההתחשבנות 19 ההצעה לככב במחזמר "מאמה מיה" בתיאטרון הלאומי "הבימה" 19 פרוץ הסכסוך והסלמתו: התניית ההשתתפות במחזמר בתנאים 20 כיתריה מבטלת את ההסכם בהתנהגות 23 חלופת המכתבים בין עורכי הדין 23 תביעת לשון הרע מצד בן ארוש ותביעת כיתריה לתשלום הרווחים 25 המסגרת הנורמטיבית 25 פרשנות חוזה: כללי 25 פרשנות חוזה ליחסים ארוכי טווח ("חוזה יחס") 27 כלל הפרשנות נגד המנסח 28 החובה לקיים הסכם בתום לב 29 הערה על חוק הגנה על זכויות אמנים במוזיקה, התשע"ז-2017 30 האם הנתבעים הפרו את ההסכם בכך שלא קיימו את התחייבויותיהם כלפי כיתריה במישור המקצועי? 31 האם הנתבעים הפרו את ההסכם כשגבו תשלום עבור שירותי "בוקינג"? 36 האם הנתבעים הפרו את ההסכם בכך שלא שילמו לכיתריה את חלקה ברווחים? 40 פרשנות החוזה בעניין חלוקת הרווחים: מהן "הוצאות ישירות" שינוכו לפני חלוקה? 40 האם כיתריה לא קיבלה תשלומים במועד? מהו המועד לתשלום לפי ההסכם? 44 האם הנתבעים הפרו את ההסכם בכך שלא מסרו לכיתריה נתונים ומסמכים שביקשה? 51 האם הסירוב של כיתריה להשתתף במחזמר גיבש הפרה יסודית של ההסכם מצדה? 55 ביטול ההסכם בהתנהגות מצד כיתריה ונפקותו 61 חלוקת אחריות: אשם תורם חוזי 61 הסעדים החוזיים 65 סעד הצהרתי 66 פיצויי הסתמכות 67 מתן חשבונות 70 פיצויי קיום 70 לסיכום התביעה העיקרית והתביעה שכנגד 71 תביעת לשון הרע 71 המסגרת הנורמטיבית 71 דיון והכרעה 72 סוף דבר 75 פתח דבר לפניי שתי תובענות שהדיון בהן אוחד: האחת (ת"א 28251-02-20) היא תביעה לפיצוי בסך של 182,296 ש"ח שעילתה תשלום בעד רווחים המגיעים לתובעת מתוך הכנסות שהועברו לנתבעים, מנהליה, לפי הסכם למתן שירותי ייצוג וניהול ("התביעה העיקרית").

גם במקרה זה אין בידי לקבוע כי מדובר בלשון הרע ברף הגבוה במכלול הנסיבות ובהן מסגרת הפרסום, העובדה שדובר בפרסום חד פעמי (במרשתת אומנם), אך אין ראיה שרבים נחשפו אליו, ימואל לא הדהד אותו או חזר עליו, ואין ראיה שהוא גרם לנזק כלשהו.

אף שמדובר במקרה גבולי, הרי שלנוכח אופי ההתבטאות הפוגעני יותר בהשוואה לזה של כיתריה, אין מקום לעבור עליו לסדר היום ויש לקבל את התביעה.

סוף דבר מכל המקובץ לעיל, התוצאה היא כדלקמן: התביעה של כיתריה נגד הנתבעים נדחית.

משעה שקבעתי שהסכם 2016 הנו חוזה בלתי חוקי ובטל אזי "אין מעשה או מחדל בנגוד לחוזה הפסול מהוים הפרה. זהו טעמו של הכלל השולל את זכותם של הצדדים לחוזה הפסול לתבוע פיצויים בגין הפרת חוזה" (גרוסקופף, בעמ' 630; עניין אלחנני, בעמ' 717; ע"א 759/81 ברש נ' ירדני, פ"ד מא(2) 253, 273 (1986)).

...

אני גם סבור כי עוולת התרמית אינה מתאימה למקרה דנן, שכן הגעתי למסקנה שהצדדים חתמו על הסכם למראית עין והיתה ביניהם הסכמה נסתרת, שהנתבע הפר בסופו של יום, אבל לא הוכח שמלכתחילה לא היה בכוונת הנתבע לקיים את ההתחייבות הנסתרת בדבר זכאותו של התובע לקבלת המניות.

בדומה, משעה שקבעתי שהתובע זכאי לקבלת מחצית מניות חברת יוניבו שבידי הנתבע שהוחזקו בנאמנות עבורו בשל בטלות הסכם 2018, אין לטעמי צורך להכריע בטענה שהתובע זכאי לקבלת המניות מכח עוולת הגזל או מכח חוק עשיית עושר (וכאמור בפרק ח.2 לעיל, יש לדחות את תביעתו של התובע לקבלת שווי המניות במועד הגשת התביעה, שעלתה לראשונה בסיכומיו, מאחר שסעד זה לא נתבע בכתב התביעה, וזאת ללא תלות בעילת התביעה).

סוף דבר נוכח כל האמור לעיל, התביעה מתקבל בעיקרה ואני מורה כדלקמן: ניתן בזה צו הצהרתי לפיו התובע זכאי למחצית מהמניות שהוקצו לנתבע בחברת יוניבו במועד המיזוג עם חברת מדיסין (להלן: "מניות התובע") ולפיו הנתבע מחזיק את מניות התובע האמורות בחברת יוניבו בנאמנות עבור התובע; ניתן בזה צו עשה המורה לנתבע לנקוט בכל הפעולות הדרושות לצורך העברת מניות התובע על שם התובע או על שם צד שלישי בהתאם להוראות התובע, והכל בכפוף לאישור היק"ר, וזאת בתוך 14 ימים ממועד העברת אישור היק"ר לנתבע.

כפי שנקבע על יד בית המשפט העליון בע"א 1846/92 נפתלי לוי נ' מבט בניה בע"מ, מז(4) 049, פסקה 6 (להלן: "הילכת מבט בניה"): "מקובל לומר, שדיני התרופות בגין הפרת חוזה באים להגן על שלושה אינטרסים: אינטרס הצפיות - המיתמקד (אף כי אינו מתמצה) בהפסד הרווח של הנפגע ונועד להעמידו במצב שבו היה אילו קוים החוזה; אינטרס ההסתמכות - המתרכז בנזקים שנגרמו לנפגע עקב הסתמכותו על החוזה ונועד להעמידו במצב שבו היה אילו כלל לא היה חוזה; אינטרס ההשבה - הדורש שכל צד ישיב לשני את אשר קיבל ממנו ונועד למנוע עשיית עושר של המפר על חשבון הנפגע (כאשר המדובר בהשבה כתרופה בגין הפרה). ... במשפט הישראלי, שבו אכיפה היא התרופה הראשית, אין ספק כי האנטרס המוביל שעליו באים דיני התרופות להגן הוא אינטרס הצפיות (ע"א 195/85 בנק איגוד לישראל בע"מ נ' סוראקי ואח' [2], בעמ' 834). כאשר נפגע תובע פיצויים עקב הפרת חוזה - בית המשפט, כעקרון, צריך לשאוף להעמידו במצב שבו היה לו קוים החוזה." סקירה תיאורטית של כלל זה ניתן למצוא, בצורה נרחבת, במאמריו של אייל זמיר, תרופות בשל הפרת חוזה: פצויי ציפייה, פצויי הסתמכות, השבת התעשרות ושיחזור השקילות החוזית, משפטים לד(1), תשס"ד, 92, 133 וה"ש 126 בעמוד זה. בשונה מפיצויי ציפייה, פצויי הסתמכות נועדו להעמיד את הנפגע במצב כספי דומה לזה שבו היה אילמלא היתקשר עם הצד השני לחוזה.

...

פיצוי בגין הוצאות ישירות: בנוסף לאמור, ישלמו הנתבעים 1-4 לתובעת את ההוצאות הישירות שנגרמו לה, על פי חשבוניות שהוצגו, על מנת להעמידה במצב בו הייתה בטרם נכנסה להסכם כדלקמן: 110.1 דמי זיכיון (דמי הפיתוח): התובעת שילמה לנתבעת 5 דמי זיכיון בסך 80,000 ₪ בצירוף מע"מ. מצאתי כי על הנתבעים 1-4 לשאת בהוצאות התובעת בגין רכיב זה, כפי ששולמו.

התביעה כנגד הנתבעת 5: התביעה כנגד הנתבעת 5 נדחית.

לאור כך ישלמו הנתבעים 1-4 לנתבעת 5, ביחד ולחוד, הוצאות ושכ"ט בסך של 20,000 ₪ בתוספת מע"מ כדין.

בהקשר זה טענו הנתבעות בסיכומיהן כי התובעת לא הייתה יכולה לקבל סכום העולה על הפצוי המוסכם, אילו פעלה באחת משתי החלופות שעמדו בפניה: (1) ביטול ההסכם בסמוך להפרה והגשת תביעה בגין הפרש השווי ממועד ההיתקשרות למועד הביטול שעמד לכל היותר על סך של כ-170,000 ₪; או (2) הגשת תביעה לאכיפה ופיצויים בסמוך לאחר הפרת ההסכם, שבה לא הייתה תובעת פיצוי בגין הפרש השווי, אלא לכל היותר פיצוי בגין דמי השכירות ששילמה עד למועד הפרת ההסכם בסך של 64,500 ₪.

...

הנתבעות ישלמו לתובעת בגין הפסד עליית ערך הנכס את ההפרש בין 4,400,000 ₪ לסך 1,930,000 ₪, קרי סך של 2,470,000 ₪, בהפחתת סך הפירות אשר נצבר, אם בכלל, על כספי הנאמנות (בסך של 1,930,000 ₪) מיום הפקדתם ועד למועד השבתם לידי התובעת בפועל.

כמו כן ישלמו הנתבעות לתובעת פיצוי בגין אובדן דמי שכירות בסך של 410,539 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית ממועד הגשת תביעה זו ועד מועד התשלום בפועל; ופיצוי בגין עוגמת נפש בסך של 50,000 ₪, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מהיום עד מועד התשלום בפועל.

לפיכך, עבור ההליך דנן בלבד, אני מחייב את הנתבעות לשלם לתובעת סך של 72,500 ₪ בגין הוצאות משפט (כולל שכר טרחת מומחה), וסך נוסף של 65,000 ₪ בגין שכר טרחת עו"ד. סכומים אלה ישולמו בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מהיום עד מועד התשלום בפועל.