תביעה לפיצויים בגין הפסקת חשמל באולם אירועים

בשל הפסקת החשמל נגרמו לתובעת נזקים בעיסקה, הסמוך לנכס הנתבעת אך לא גובל בו. השאלה העומדת לפתחי היא האם הנתבעת חבה בפצוי התובעת בגין נזקיה.

האם חל הכלל הקבוע בהוראת סעיף 41 לפקודה? סעיף 41 לפקודה קובע, כי "בתובענה שהוגשה על נזק והוכח בה כי לתובע לא היתה ידיעה או לא היתה לו יכולת לדעת מה היו למעשה הנסיבות שגרמו למקרה אשר הביא לידי הנזק, וכי הנזק נגרם על ידי נכס שלנתבע היתה שליטה מלאה עליו, ונראה לבית המשפט שארוע המקרה שגרם לנזק מתיישב יותר עם המסקנה שהנתבע לא נקט זהירות סבירה מאשר עם המסקנה שהוא נקט זהירות סבירה — על הנתבע הראיה שלא היתה לגבי המקרה שהביא לידי הנזק התרשלות שיחוב עליה." על מנת שיחול הכלל הקבוע בסעיף 41 לפקודת הנזיקין, על הטוען לו להוכיח כי מתקיימים כל התנאים הבאים: 38.1 התובע אינו יודע מהן הנסיבות שגרמו לנזק, ולא הייתה לו יכולת לדעת.

אולם מחוות דעתו, כמו גם מעדותו, לא עולה שרב רשף טהרני ביצע בדיקה מקיפה ומדוקדקת, כפי שמצופה ממנו לעשות, כדי לקבוע מה מצב החיווט במבנה באופן המאפשר מתן משקל משמעותי לקביעתו זו. מנגד, גם מר רומנו וגם מר הוכהאוזר העידו לפניי באופן ברור וחד משמעי כי מערכת החשמל הוחלפה בשנת 2009, במחצית שנת 2010 בוצעה ביקורת על ידי אחיו של מר ההוכהאוזר ובקורת בוצעה גם בחודש ספטמבר 2019, כשבעה חודשים לפני הארוע.

...

ביום 11.1.2023 התקיימה ישיבת ההוכחות וביום 18.1.2023 נשמעו סיכומים בעל פה. דיון והכרעה: לאחר ששמעתי את הצדדים, ולאחר שעיינתי בכלל החומר המונח לפניי, אני סבורה כי דין התביעה להידחות.

נוכח האמור, הנתבעת לא הפרה חובה חקוקה וטענה זו נדחית.

נזק למען השלמת התמונה והגם שטענות התובעת ביחס לחבות הנתבעת נדחות בזאת, אני מוצאת לנכון לייחד מספר מלים לסוגיית הנזק.

סיכום בהתחשב במפורט בפסק הדין הרי שאין מנוס מדחיית התביעה וכך אני מורה.

נוכח דחיית דרישת התובעת, הוגשה תביעה זו לפצוי בגין שווי הרכב בסך של 166,080 ₪, עוגמת נפש ואובדן שימוש ברכב בסך של 20,000 ₪ וכן לפסיקת ריבית חריגה לפי סע' 28א לחוק חוזה הביטוח, תשמ"א-1981 .

תחילה הוגש דוח לגבי יום התאונה בלבד, אולם לאחר שהתובעת החליטה להמשיך בתביעתה, הוגש תעוד נוסף ממנו התברר כי הרכב הושבת והיה ללא תזוזה בנשר, החל מיום 26.9.17, אז נגרר הרכב מכביש 2 ליד קבוץ החותרים ישירות לנשר, לרחוב המסגר.

מר קופל הסביר אודות הנתוק הנראה בין התאריכים 5/10-8/10 בכך שהמערכת ירדה מתחת למתח חשמלי מסוים והופיעה כ- DISCONNECT ולכן הפסיקה לשדר.

החוקר הגיע למסקנה כי כלל לא נימצאו סימני פגיעה על מעקה הבטיחות וכי הפגיעות ברכב התובעת לא מתאימות לפגיעה במעקה בטיחות (ר' הדוח מיום 13.11.17, הוגש וסומן כמוצג נ/5): "אנו בחנו היטב וביסודיות את מקום הארוע ומבדיקתנו עלה כי אין כל מעקה בטיחות במקום לאורך כקילומטר מצומת מתמ לכיוון חיפה, איתרנו בהמשך לפני הפנייה לבית הקברות המוסלמי מעקה בטיחות לאורך של כ50 מטרים ואולם על מעקה זה אין כל סימני פגיעה של רכב כלשהוא כמו גם שיירי רכב שנמצאים במקום עקב הפגיעה.

...

סוף דבר התביעה נדחית במלואה.

אשר על כן, אני מורה כי התובעת תשלם לנתבעת הוצאות משפט בגין העלויות בהן נשאה הנתבעת עבור כלל חוות הדעת ו/או דוח החוקר שהוגשו מטעמה לתיק, לרבות בגין שכר עדותם, ככל שאושר על ידי בית המשפט.

התובעת תשלם לנתבעת שכ"ט עו"ד בסך של 25,000 ₪ בתוספת מע"מ כחוק, וזאת תוך 30 יום ממועד המצאת פסק הדין לידי התובעת.

משלא הוסכם אחרת, האמור כולל מבחינת בית המשפט, גם את תצהיר מר אדי שוסב מנכ"ל "פלג הגליל" (להלן: "המנכ"ל"), שהוגש לפני מתן פסק הדין החלקי המורה על מחיקת התביעה כנגד "פלג הגליל". דיון והכרעה ענייננו בתביעה למתן סעד קבוע להפסקת הזרמת מי שופכין בחלל הנקוז הצמוד למרתף בבית התובעת, ולפצוי התובעת בגין נזקים שנגרמו לה כתוצאה מחדירת מי שופכין מחלל הנקוז שבמקרקעי מר קובה, אל מרתף ביתה.

התביעה עותרת לחייב את הנתבעים באחריות לנזקיה שנגרמו כתוצאה מהפרת חובה חקוקה, באשר ארועי הנזילה והנזק היתרחשו בעקבות העומס על הצנרת לאחר בניית תוספות הבניה במקרקעי קובה מעל גג ביתה ואולם האירועים הצמוד לבית, ללא היתר כדין, והפעלת העסקים במבנים אלה ללא רישיון עסק וללא הסדרה כדין של סילוק ביוב ומי נקוז אל הרשת העירונית (ר' סעיף 18-19, 31 לסיכומים מטעם התובעת).

לעניות דעתי, אין לאפשר המשכותו של מצב זה מן הטעמים הבאים: ראשית, היות וממסקנות חוות דעת המומחה עולה הצורך והדחיפות בחיבור למערכת הציבורית ובטול המשאבה; שנית, ככל שנמשכת הזרמת מי השופכין ממקרקעי מר קובה אל חלל הנקוז ונמשכת התלות בפעילות המשאבה, נמשכת הסכנה מארועי נזילה ונזק ומטרד לתובעת, כתוצאה מהפסקת חשמל, סתימה וכל תקלה אחרת במשאבה; שלישית, התחייבות הנתבעים לדאוג לתקינות המשאבה הייתה התחייבות זמנית עד למציאת פיתרון קבוע עם בירור התביעה.

הנזק והפיצוי סעיף 76 לפקודת הנזיקין קובע כי פיצויים אפשר שיינתנו הם בלבד או בנוסף על ציווי או במקומו; אלא שאם - (1) סבל התובע נזק, יינתנו פיצויים רק בשל אותו נזק שעלול לבוא באורח טבעי במהלכם הרגיל של הדברים ושבא במישרין מעוולת הנתבע; (2) סבל התובע נזק ממון, לא יינתנו לו פיצויים בשל הנזק אלא אם מסר פרטים עליו בכתב התביעה או בצרוף לו. מטרתו של הפצוי בנזיקין היא, כידוע, השבת המצב לקדמותו, היינו העמדתו של הניזוק במצב בו היה טרם קרות הנזק.

בנוסף ולטענת התביעה, כל פעם שהתקיימו אירועים באולם, היו מתרחשות הצפות קשות בחלל הנקוז כנראה עקב סתימה במשאבה, ומי ביוב מזוהמים היו מחלחלים דרך הקיר אל המרתף בזרם שעלה לכדי גובה של כמה סנטימטרים, דבר אשר גרם בין השאר לזוהמה וריחות רעים בביתה של התובעת.

...

סיכום ביניים 4 - הפיצוי לאור המפורט לעיל, מצאתי כי הפיצוי לה זכאית התובעת בגין נזקיה הממוניים על פי קביעת המומחה ובהתאם לראיות, וכן בגין נזקיה הלא ממוניים מסתכם בסך של 123,630 ₪, כולל מע"מ. סוף דבר התביעה כנגד הנתבע מס' 1 למתן צווי עשה קבועים מתקבלת והתביעה הכספית מתקבלת חלקית.

התביעה כנגד הנתבע מס' 2, נדחית במלואה.

בנוסף אני מחייב את הנתבע מס' 1 לשלם לתובעת פיצוי בגין נזקיה הממוניים והלא ממוניים בסך כולל של 123,630 ₪.

הפסיקה העניפה העוסקת בתביעות לפצוי בגין נזקים אשר נגרמו לכאורה כתוצאה מתקלות בזרם החשמל, עמדה על הרף הראייתי הגבוה לו נידרש תובע המבקש פיצוי בגין נזקים אלה.

ועוד נפסק כי: "כיום גם כהגנה מפני ברקים וכיוצ"ב ומכשירים רגישים כמחשבים ודומיהם, ישנם מיתקני שקעים וכן פיתרונות המשהים את תגובת נתוק החשמל, משום שככל שהטכנולוגיה מיתקדמת, הסיכון לניזקי מכשירי חשמל מתקדמים, מכל שינוי רגיל וסביר הקורה תדיר במערכת חשמל מדינתית , חייב לכלול היערכות הגנה מוכרת וסבירה , במסגרת חובת כל ניזוק פוטנציאלי דהיינו " חצי מדינה " להקטין נזקו הצפוי מבעוד מועד , כהגפת תריס מפני גשם ורוח שאלו ואלו קורים וזה פיתרונו הסביר והזול של מישנהו . אין האמור בא לפגוע בזכות ניזוק לעמוד ברף הגבוה החקיקתי של הטלת האחריות על חברת החשמל , אלא בא להבהיר כי יהיו מקרים רבים שלא יעמדו ברף זה , ואין מדובר בחוסר אונים אלא בדרישה להקדים רפואה סבירה למכה רווחת ומסתברת.... הפסקת חשמל הנה ארוע המתרחש מדי פעם, ועל כל אדם לצפות להפסקות כאלה, ולהערך בהתאם למניעת תקלות למכשירים המחוברים לחשמל בשל ההפסקה בזרם וחיבורו מחדש. גם אם היתה תקלה בחשמל, תקלה זו אינה מקימה לתובעת זכות פיצוי, שכן הנתבעת לא חרגה מרמת ההיתנהגות הנדרשת ולא הפרה את חובת הזהירות המוטלת עליה." תק (ת"א) 18534-12-15 אתי אזולאי נ' חברת החשמל לישראל בעמ (9.5.2016).

הנתבעת הגישה הודעות דוא"ל אשר הוחלפו לטענתה בינה לבין צד ג' (סומנו נ'1) אולם עיון במסמך זה מעלה כי מדובר בהתכתבות שבין עורכי הדין של הנתבעת וצד ג', כאשר עורכת הדין המייצגת לכאורה את צד ג', טוענת כי אין קשר בין צד ג' לארוע הנזק הנטען.

...

מכל האמור לעיל, מצאתי לדחות את התביעה כנגד הנתבעת במלואה.

אם מסיבה כלשהי נמחקת או נדחית תביעתו של התובע כנגד הנתבע, נופלת עימה גם ההודעה של הנתבע כנגד הצד השלישי.

לסיכום, אני מורה על דחיית התביעה כנגד הנתבעת ומחיקת ההודעה לצד שלישי.

לסיכום טענות התובע צורפה היתייחסות מר סלוצקי אשר זו לשונה: "קראתי את העדות של חיים קראוסהר בדיון בבית המשפט הוא פשוט מנסה למצוא תירוצים מדוע לזכות את חברת החשמל. הוא מנסה לטעון שלא מדובר בחוסר פאזה, ממש לא נכון. חיים קראוסהר מנסה לטעון בבית המשפט שבמנוע יש רק פאזה אחת שרופה שזה ממש לא נכון במנוע הזה שני סלילים שרופים והסליל השלישי נקי-מדובר בדיוק בחוסר פאזה..." דיון והכרעה בבסיס התביעה עומד ארוע של הפסקת חשמל יזומה שביצעה הנתבעת לאחריו חדלה משאבת הבריכה של התובע לפעול.

אולם, לא די בכך על מנת שהתובע יזכה בתביעתו, וככל תביעה נזיקית על התובע פיצוי בשל נזק שניגרם למכשיר חשמל להוכיח את עצם הנזק, את רשלנות חברת החשמל והקשר סיבתי בינה ובין ארוע הנזק.

...

סיכומו של דבר, אני סבורה כי לא עלה בידי התובע להוכיח כי הנזק למנוע המשאבה נגרם מחוסר פאזה כפי שטען וכפי שקבעו המומחים מטעמו.

משהגעתי למסקנה כי לא עלה בידי התובע להוכיח כי מדובר בחוסר פאזה, אינני נדרשת לשאלה האם חלה על התובע חובה להתקין הגנה כפי שקבע המומחה מטעם בית המשפט תוך הפניה לתקנה 39(א) תקנות החשמל (מעגלים סופיים הניזונים במתח עד 1000 וולט), תשמ"ה-1984 ולנתוני המנוע הרלוונטי, שעה שהתקלה המנויה בס"ק 6 ככזו שמזכה בפיצוי במקרה שהותקנה הגנה, ממילא לא הוכחה.

משכך, דין התביעה להידחות.