מנגד לטענת הנתבעת, התובע קיבל את מלוא השכר המגיע לו בהתאם למוסכם ומשכך יש לדחות רכיב תביעה זה. 
עיון בתצהירו של התובע מעלה כי הצהיר כמצוטט:
"22. דרך תשלום השכר נעשה באמצעות מעטפות במזומן. כאשר מידי שבוע קבלתי מעטפה בה היו 800-1000 ₪ במזומן. וזאת שלא במועד בהתאם לחוק וללא הנפקת כל תלוש שכר כדין." 
וכן בהמשך הצהיר:
"51. עבדתי בסך הכל מידי חודש 253 שעות חודשיות... בהתאם למוסכם ביני לבין הנתבעת התעריף לשעה עמד על 38 ₪ לשעה. ככל שמנטרלים את השעות הנוספות הרי שעבדתי 181.86 שעות בתעריף רגיל.... נוכח כך הייתי זכאי לקבל שכר בסך 6,911 ₪ בגין השעות הרגילות. בפועל קבלתי שכר של 3,600 ₪ בלבד לחודש באמצעות מעטפות במזומן. לפי חישוב זה אני זכאי מידי חודש לכך שבשכר ישולמו לי עוד , בנוסף, 3,311 ₪ בגין השעות הרגילות. תשלום הפרישי שכר שלו שולמו בתקופת התביעה שלא היתיישנה הם -238,392 ₪...." (ר' סעיפים 51-59 לתצהירו שלו התובע).
                סוף דבר 
התביעה לפצויי פיטורים, הודעה מוקדמת, פיצויים בגין פיטורים שלא כדין, דמי כלכלה, קרן הישתלמות, הפרישי שכר, פיצוי בגין העידר תלושים, החזר הלוואה והרמת מסך - נדחית.
              ...
                סוף דבר 
התביעה לפיצויי פיטורים, הודעה מוקדמת, פיצויים בגין פיטורים שלא כדין, דמי כלכלה, קרן השתלמות, הפרשי שכר, פיצוי בגין העדר תלושים, החזר הלוואה והרמת מסך - נדחית.
                התביעה שכנגד נדחית למעט רכיב קיזוז ההודעה המוקדמת בסך 4,000 ₪.
                בתוך 30 יום מקבלת פסק הדין תשלם הנתבעת לתובע את הסכומים הבאים:
פיצוי בסך 5,000 ₪ בגין אי מסירת הודעה לעובד.