תביעה לפיצויי פיטורים, עוגמת נפש ופגיעה בשם טוב

התובעת, אשר עבדה בשרותי הנתבעת, כפקידה, תקופה של 9.5 שנים, הגישה, בעקבות פיטוריה, תביעה לחיוב, הנתבעת, לשלם לה סכום של 200,000 ₪ בגין - השלמת פצויי פיטורים; פיטורים שלא כדין, עוגמת נפש; פגיעה בשמה הטוב והוצאת דיבתה רעה.

...

הן בשל העובדה כי כל ההליך, שבסופו של דבר הביא לפיטורי התובעת, החל, באירוע שלו היה מתרחש במערכת יחסי עבודה תקינה, לא היה בו כדי להביא להשתלשלות הדברים שהיתה במקרה דנן ולא היה בו, כשלעצמו, להביא לפיטוריה של עובדת קבועה בעלת וותק של 9.5 שנים - עובדה אשר יש בה כדי לחזק את טענת התובעת ל"מארב" שבוצע לה. אמנם, ברי כי גם התובעת יכולה היתה להתנהל בצורה מושכלת יותר ביום חזרתה לעבודה (אם בכל הנוגע למקום ישיבתה ואם בנוגע למסמכיה), אלא שלא ניתן להתעלם מהתחושה שהנתבעת, לא הקלה על הראשונה ולא נתנה לה ולו כמה ימי חסד, כדי להתאקלם, בעבודה, עם שובה מתקופת החל"ת, באופן שאולי היה מותיר סיכוי ולו קלוש, למרות שבשים לב לנפשות הפעולות ולהעדר הכימיה ביניהן, כנראה שגם אם לא היה מתרחש ה"פיצוץ" ביום חזרתה של התובעת מחופשת החל"ת, הוא היה מתרחש זמן כזה או אחר לאחר מכן.

לסיכום- שוכנענו בגרסת הנתבעת כי ההחלטה לסיים את העסקתה של התובעת היתה החלטה סבירה, בנסיבות הענין שלא נבעה משיקולים פוליטיים או שיקולים זרים אחרים, החלטה שהתקבלה, לאחר קיומו של הליך שימוע שנעשה כדין.

הוצאות ושכר טרחת עו"ד- משדחינו את רוב חלקי התביעה ולאחר ששקלנו בענין החלטנו שכל צד יישא בהוצאותיו.

התובע עתר בתביעתו לפצויי פיטורים בדין מפוטר; דמי חופשה שנתית; שעות נוספות; דמי מחלה; החזר נכויים משכר עבודה; פיצוי בגין אי הפרשה מלאה לגמל; קרן הישתלמות; פיצוי לא ממוני בשל עוגמת נפש, העסקה פוגענית, פגיעה בשם הטוב ובמוניטין המקצועי; פיצוי לא ממוני בגין הפרת הוראות חוקי העבודה.

...

לאור כל האמור לעיל, נדחית התביעה שכנגד.

סוף דבר נציין כי עדותו של התובע לא היתה משכנעת בעינינו וכך גם עדותו של גלעד.

הנתבעת תשלם לתובע הסכומים שנפסקו לעיל, תוך 30 יום מיום מתן פסה"ד. כמו כן, תשלם הנתבעת לתובע הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 2,500 ₪, תוך 30 יום מיום מתן פסה"ד, אחרת יישא הסכום ה"ה וריבית כחוק מיום מתן פסה"ד ועד התשלום המלא בפועל.

עוד טענו כי התביעה הוגשה בחוסר תום לב ותוך שימוש לרעה בהליכי משפט, כאשר התובע כבר קיבל פיצוי בסך 42,000 ₪ בגין הפגמים שנפלו בהליך הפיטורין, לרבות בגין עוגמת נפש בשל הפגיעה בשמו הטוב, וזאת במסגרת הליך שהתנהל בבית הדין לעבודה.

...

משכך, העובדה שחלק מהמחלוקת עתיד להיות מתואר במונחים של דיני הנזיקין, אינה יכולה "להכשיר" את בירור מכלול המחלוקת בבית משפט זה ואני סבורה כי המקום הראוי לניהול ההתדיינות בין הצדדים, אף לאור העובדה כי בין הצדדים כבר מתנהלת שם תביעה, הינו בית הדין האיזורי לעבודה.

כך, התובע עתר לפיצוי כספי בסך 200,000 ₪ וביסס את זכותו לסעד זה על עילת לשון הרע: "אי לכך ולנוכח כל האמור לעיל, יטען התובע כי יש לחייב את הנתבעים, ביחד ולחוד, בסכום של 200,000 ₪ וזאת לנוכח ביצוע עוולות לשון הרע באופן מכוון ולהשית במסגרת זו על הנתבעים לשלם לתובע פיצוי עונשי כבד בכדי להרתיעם מלבצע שוב לעובד ו/או לאדם אחר את שעוללו לתובע ובכדי לפצות אותו על נזקיו" (סעיף 51 לכתב התביעה).

סיכום לאור האמור, אני מקבל את הבקשה ומורה על העברת הדיון בתובענה לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב.

לפיכך תבע את הרכיבים הבאים: פצויי פיטורים והלנת פיצויים – 43,320 ש"ח. דמי הודעה מוקדמת – 3,736 ש"ח. דמי הבראה – 5,984 ש"ח. ימי חופשה – 8,924 ש"ח. ימי חג – 10,844 ש"ח. פנסיה – 93,195 ש"ח. הפרישי שכר – 20,527 ש"ח. פיצויים בגין אי עריכת שימוע, פיטורים שלא כדין, עוגמת נפש, פגיעה במוניטין ובשם הטוב – 150,000 ש"ח. לטענת הנתבעת, התובע הוא זה שהודיע, באותו מכתב מאת ב"כ מיום 24.7.2014, שאין בכוונתו לחתום על חידוש הסכם העבודה, ולכן התפטר באופן אשר אינו מזכה אותו בפיצויי פיטורים.

...

אשר לטענת התובע לפיה התפטר בדין מפוטר, גם דינה של זו להידחות.

לפיכך, גם אם ניתן היה לטעון טענת מניעות או השתק בעניין זה, הייתה הטענה נדחית מכיוון שהאמור בסעיף אינו תואם את שנעשה במציאות.

אשר לעוגמת נפש, פגיעה במוניטין ובשם הטוב, רכיבים אלו לא פורטו ולא הוכחו, ולפיכך נדחים אף הם. סוף דבר: התובע זכאי לתשלומים בגין הרכיבים הבאים: דמי הבראה – 5,984 ש"ח. ימי חופשה – 8,924 ש"ח. פנסיה – 93,195 ש"ח. הסכומים הנ"ל יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.6.2014 ועל התשלום בפועל.

עוגמת נפש  נוסף על תביעתו לפיטורים שלא כדין התובע עתר לפצוי בגין עגמת נפש על יסוד טענה לפיה נסיבות פיטוריו והתנהלות הנתבעת בחוסר תום לב, פגע בשמו הטוב וגרמה לו לעוגמת נפש.

...

] נוכח האמור, לא מצאתי עילה לפיצוי הנתבעת בגין ניצול ימי חופשה ביתר, ותביעתה בעניין זה נדחית אפוא.

נוכח האמור התביעה שכנגד נדחית על רכיביה כאמור לעיל.

סוף דבר   אשר על כן, הנתבעת תשלם לתובע סך של 699,882 ₪ (קרן), לפי הפירוט שלהלן:   הפרש פיצויי פיטורים בסך 402,739 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 24.1.2020 ועד למועד התשלום המלא בפועל; הפרש חלף הודעה מוקדמת בסך 62,602 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 24.1.2020 ועד למועד התשלום המלא בפועל; הפרש פדיון חופשה בסך 234,541 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 24.1.2020 ועד למועד התשלום המלא בפועל.