תביעה לפיצויי פיטורים, לשון הרע וחלף הודעה מוקדמת

בית הדין קמא שוכנע כי מר משה לוי פוטר מעבודתו, ללא שימוע וקבע כי הוא זכאי לתשלום פצויי פיטורים, חלף הודעה מוקדמת ופצוי בגין פיטורים שלא כדין.

] סכויי העירעור של מר משה לוי המכוונים כנגד דחיית התביעה האישית שהוגשה נגד דודו נמוכים שכן הרמת מסך ההיתאגדות היא פעולה השמורה למקרים חריגים בלבד, ועל פניו לא היה די בטענותיו של מר משה לוי כדי להרים את הנטל הנידרש בעיניין זה. קביעותיו של בית הדין קמא בדחותו את התביעה לפיצויים בגין הוצאת לשון הרע מבוססות על דלות הראיות שעמדה בפניו, ונראה כי אין בטענותיו של מר משה לוי בהודעת העירעור כדי לשנות בדיעבד את מאזן ההסתברויות בעיניין זה. באותו אופן קביעותיו של בית הדין קמא בעיניין תוספות הותק והיוקר הן קביעות עובדתיות שערכאת העירעור אינה נוטה להתערב בהן.

...

משלא עשה כן, יש לדחות את ערעורו על הסף.

סוף דבר אשר על כן, ובהעדר טעם מיוחד להארכת המועד, הערעורים ההדדיים שהוגשו מטעם הצדדים, נמחקים בזאת מחמת איחור בהגשתם.

על כן, קבע בית הדין כי חוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א-1951 (להלן – החוק)חל על העובד ופסק לו הפרישי שכר בעבור שעות נוספות בסך 281,968 ש"ח. בית הדין קבע עוד כי העובד זכאי להפרשי פצויי פיטורים בסך 50,256 ש"ח; הפרישי הודעה מוקדמת בסך 9,000 ש"ח; פדיון חופשה שנתית בסך 24,230 ש"ח; ודמי הבראה בסך 8,694 ש"ח. בית הדין דחה את תביעות העובד בעיניין פיצויים בגין פיטורים שלא כדין; פיצוי בגין לשון הרע; וביחס להעברת חלק המעסיק לקופות הגמל.

כמו כן, טוענת המעסיקה כי בית הדין פסק לעובד חלף הודעה מוקדמת.

...

לאחר בחינת טענות הצדדים וכלל החומר שבתיק הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להתקבל.

סוף דבר – הבקשה מתקבלת.

על כן, קבע בית הדין כי חוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א-1951 (להלן – חוק שעות עבודה ומנוחה או החוק) חל על העובד ופסק לו הפרישי שכר בעבור עבודה בשעות נוספות בסך 281,968 ש"ח. בית הדין קבע עוד כי העובד זכאי להפרשי פצויי פיטורים בסך 50,256 ש"ח; הפרישי הודעה מוקדמת בסך 9,000 ש"ח; פדיון חופשה שנתית בסך 24,230 ש"ח; ודמי הבראה בסך 8,694 ש"ח. בית הדין דחה את תביעות העובד בעיניין פיצויים בגין פיטורים שלא כדין; פיצוי בגין לשון הרע; וביחס להעברת חלק המעסיק לקופות הגמל.

משרכיב זה לא נתבע בכתב התביעה לא היה מקום להדרש לו. מעבר לידרוש נציין כי העובד פוטר ביום 15.9.16, ובתלוש השכר האחרון (9/16) שקבל העובד שולמו לו חלף הודעה מוקדמת בסך 18,000 ₪ וכן שכר בגין עבודה במשך כחצי חודש בסך 8,540 ₪.

...

לנוכח התוצאה אליה הגענו לפיה מרבית התביעה נדחתה, אין עוד צידוק לחיוב המעסיקה בשכר טרחת עו"ד והוצאות ועל כן אנו מורים על ביטולו.

לא מצאנו מקום להתערב בחיוב זה שעה שנדחתה התביעה כנגד המשיבים שכנגד ולא מדובר בסכום החורג מהמקובל.

סוף דבר ערעור המעסיקה מתקבל כך שהחיובים בגין שעות נוספות, דמי הבראה, הפרשי הודעה מוקדמת והוצאות ושכר טרחת עו"ד בטלים.

פסק דין זה עניינו תביעת התובעות לחייב את הנתבע בתשלום פיצוי בגין הפרת חובת האמון ותום הלב וגזל סוד מסחרי וכן בגין אובדן הכנסות והשבת שווי טף שנלקח שלא כדין (430,000 ₪); ותביעה שכנגד לתשלום פיצוי בגין פיטורים שלא כדין והשלכותיו, פיצוי בגין לשון הרע וזכויות מכח סיום יחסי העבודה (408,283 ₪).

הנתבע טען לזכויות קוגנטיות הנובעות מעצם מעשה הפיטורים (פצויי פיטורים, חלף הודעה מוקדמת, אובדן דמי אבטלה) ולפצוי לא ממוני בגין הדרך שבה נעשו הפיטורין ותוצאותיהם (פיטורים ללא שימוע, פיצוי בגין לשון הרע ואובדן מוניטין).

...

גם בכל הנוגע לטענות הנתבע בדבר מצבו הנפשי – לא מצאנו כי הנתבע הוכיח פגיעה נפשית כנטען על ידו.

אחרית דבר על יסוד כל האמור, מצאנו כי על הנתבע לשלם לתובעות פיצוי בגין הפרת הסכם העבודה, חובת האמון וחובת תום הלב בסך כולל של 60,000 ₪ וכן פיצוי ממוני בגין הקמח שנטל ללא רשות בסך של 8,235 ₪.

התובעות תשלמנה לנתבע בגין פיצויי הפיטורים סך של 14,520 ₪ (ככל שאלה לא הופרשו במלואן לקופת הפנסיה ולחילופין ככל שהופרשו בחסר, תעשה השלמה עד לסך האמור) ובגין העדר שימוע סך של 10,000 ₪ אשר יישאו הפרשי ריבית והצמדה מיום 1.2.19.

לשון הרע – התובע 1 התובע צירף צלום מסך של סירטון שהופץ לטענתו בין העובדים (נספח י"ב לכתב התביעה) שכותרתו "גניבה בבר". לא הוכח למי הופץ הסירטון.

סוף דבר על הנתבעים לשלם לתובע 1 את הרכיבים הבאים: פצויי פטורים בסך של 30,118 ₪; חלף הודעה מוקדמת בסך של 8,000 ₪; פדיון חופשה שנתית בסך של 32,464 ₪; דמי הבראה בסך של 7,144 ₪; גמול שעות נוספות בסך של 120,000 ₪; שעות עבודה בשבת ובחג בסך של 50,000 ₪; פיצוי בגין הפרישי הפרשות לפנסיה בסך של 7,961 ₪; שכר בגין משמרת מיום 23.3.19 בסך של 600 ₪; פיצוי בגין תשלום לביטוח לאומי בסך 500 ₪; פיצוי בגין פיטורים שלא כדין בסך 10,000 ₪.

...

נוכח האמור – דין רכיב תביעה זה להידחות.

משכך, לא מצאנו מקום לחייב בהלנת שכר.

סוף דבר על הנתבעים לשלם לתובע 1 את הרכיבים הבאים: פיצויי פטורים בסך של 30,118 ₪; חלף הודעה מוקדמת בסך של 8,000 ₪; פדיון חופשה שנתית בסך של 32,464 ₪; דמי הבראה בסך של 7,144 ₪; גמול שעות נוספות בסך של 120,000 ₪; שעות עבודה בשבת ובחג בסך של 50,000 ₪; פיצוי בגין הפרשי הפרשות לפנסיה בסך של 7,961 ₪; שכר בגין משמרת מיום 23.3.19 בסך של 600 ₪; פיצוי בגין תשלום לביטוח לאומי בסך 500 ₪; פיצוי בגין פיטורים שלא כדין בסך 10,000 ₪.