תביעה לפיצויי פיטורים על תקופת השאלת שחקן כדורגל

בתום עונת 2009-2010 עבר התובע לשחק כשחקן מושאל בקבוצת מכבי פתח תקווה ולאחר מכן שיחק ברמת השרון עד ששוחרר מהנתבעת.

מוסיף וטוען התובע כי משפוטר על אתר זכאי הוא לקבל מהנתבעת פצויי פיטורין ודמי הודעה מוקדמת, ומשלא ניצל את ימי חופשתו זכאי הוא לפדיון ימי החופשה ולדמי הבראה.

בכתב ההגנה טענה הנתבעת כי אין לבית הדין סמכות לידון בתביעה זו וכי עליה להתברר בפני המוסד לבוררות של ההתאחדות לכדורגל, אך בסיכומיה זנחה הנתבעת טענה זו. מטעם התובע העידו הוא עצמו ואישתו הגב' יפית אופיר (להלן: גב' אופיר).

אתה הבנת שהוא לא מרוצה מהאופן שבו סיימה אשדוד את היחסים איתו שלא נתנה לו ברירה ופיטרה אותו רצו את הכסף 294,000 דולר ששילמתם? הבנתי ממנו שיש לו רצון לשחק בבאר שבע ויש לו עניינים ליפתור עם אשדוד אך זה קורה עם כל שחקן".

בנסיבות העניין שבפנינו, משחתמו הצדדים בחודש 7/09 על הסכם העסקה וביום 20.8.09 חתם התובע על הסכם אחר עם קבוצת הפועל באר שבע והודיע לנתבעת על השתחררותו מההסכם, יש לראות את התובע כמי שהתפטר מעבודתו בנתבעת ודין תביעותיו לתשלום פצויי פיטורים וחלף הודעה מוקדמת - להדחות.

מעבר לצריך נוסיף כי התובע חישב את תביעתו ברכיב זה גם על תקופות שבהן הועסק על ידי קבוצות אחרות.

...

מששהה התובע בחודש יוני מידי שנה בחופשה, יש לראותו כמי שניצל את מלוא ימי החופשה שלהם הוא זכאי על פי חוק ודין תביעתו לפדיון ימי חופשה - להידחות.

סוף דבר על יסוד כל האמור - דין התביעות לתשלום פיצויי פיטורים, דמי הודעה מוקדמת ופדיון חופשה - להידחות.

הנתבעת תשלם לתובע בגין הפרשות לפנסיה סך של 5,543.4 ₪ ודמי הבראה בסך של 5,440 ₪ סכומים אלה ישולמו תוך 30 יום מהיום.

התובע, שחקן כדורגל מקצועי, הועסק ע"י הנתבעת במשך שנים רבות.

התובע הגיש תביעה לתשלום פצויי פיטורים וזכויות נוספות המגיעות לו, לטענתו, עם סיום העסקתו בנתבעת.

התובע טוען כי מדובר בהשאלה לקבוצה אחרת, המהוה הפסקה זמנית בעבודה, שאינה מנתקת יחסי עובד ומעביד.

לפיכך, התובע זכאי לפצוי בגין אי הפרשה לפנסיה לתקופה 1/1/08 עד 9/09.

...

לאור האמור, טענת מעשה בית דין נדחית.

סוף דבר התביעה מתקבלת באופן חלקי.

הנתבעת תשלם לתובע: א. פיצויי פיטורים בסך 188,925 ₪.

זאת, למעט מקרים חריגים בהם הקבוצה פטורה מתשלום שכרו של השחקן, כגון: במקרה בו השחקן הפר את ההסכם הפרה יסודית - כפי שקרה בפועל בעיניינו של התובע; לגוף התביעה: יש לדחות את תביעת התובע לפצויי פיטורים ופיצויי הלנתם, שכן בהתאם להסכמת התובע כעולה מהסכם העסקתו , הנתבעת קיבלה את אישורו של הממונה על יחסי העבודה שהוסמך ע"י שר התמ"ת בהתאם לסעיף 28 לחוק פצויי פיטורים; תביעתו של התובע להלנת שכר היתיישנה ביום 10.3.21 ; התובע בחוסר תום לב הגיש תביעה נוספת למוסד לבוררות של פיפ"א בגין שכר עבודה בסך של 1,143,660 ₪; במהלך חודשי הקיץ (יוני- יולי) יש פגרה במהלכה לא מתקיימים משחקים בענף, והשחקנים אינם נדרשים להגיע לאימונים או לעבודה, אך הם מקבלים את שכרם בגין תקופה זו המהוה תקופת חופשה, ומעבר לכך בגין חודש 1/21 שולם מלוא שכרו של התובע, חרף העדרותו למשך 20 ימים בהם שהה בצרפת, ולנתבעת זכות קזוז ימי חופשה שניצל התובע ביתר; תנאי עבודתם של שחקני כדורגל מוסדרים על ידי ההתאחדות באמצעות "טופס הסכם שחקנים" סטנדרטי המחייב את הצדדים.

הנתבעת טענה כי התובע "התגלגל" אליה מקבוצת נבחרת צרפת הצעירה "סטאד ריימס", לאחר שהושאל לחצי עונת משחקים (2016/2017).

...

סיכומו של דבר- הנתבעת לא הוכיחה כי התביעה מופרכת על פניה או היעדר יכולת פרעון של התובע את הוצאותיה בהליך.

לפיכך, הבקשה נדחית.

הנתבעת תשלם לתובע את הוצאות הבקשה בסך 2,500 ₪.

הרקע לבקשה התובע, שחקן כדורגל מקצועני ששיחק במועדון 8 שנים (שנתיים מהן בהשאלה לקבוצת מרמורק) החל מעונת המשחקים 2010/2011 עד עונת המשחקים 2019/2020 באופן רציף, הגיש ביום 6.10.2020 תביעה כנגד המועדון, במסגרתה טען לזכאות לפצויי פיטורים, לתשלום חלף הפרשות פנסיוניות, לדמי הבראה, פדיון ימי חופשה וגמול עבודה בשבת.

דברים דומים נקבעו בבר"ע 1504/02 הפועל באר שבע ואח' – אפרים צבי ואח', ניתנה ביום 5.11.2002 - "...אופיין הצבורי-קוגניטי של ההוראות המגינות, מביא לידי כך שאין הן יכולות לשמש נושא להסכם בין הצדדים. משכך, ההכרעה בדבר התקיימותם של יחסי עובד-מעביד או בדבר קיומה של זכות מכח חקיקת מגן, אינה בת בוררות (דב"ע נה/125-3 אלון בן דור - ההסתדרות הכללית, פד"ע כט, 286; ראה גם בג"צ 760/79 דיין נ' בית הדין הארצי, פ"ד לד(3), 820; דב"ע נד/163-3 הלסקו ישראל בע"מ - עיזבון המנוח אלי גילאון, פד"ע כ"ח 66). דברים אלה יפים אף מקום בו מדובר בבוררות חובה מכח חוק הספורט, שהרי בית דין זה פסק כי "דין בוררות על פי חוק הספורט כמוהו כדין בוררות על פי חוק הבוררות בשינויים המחוייבים מההוראות הייחודיות לחוק הספורט ולתקנונים שהותקנו על פיו (דב"ע נז/5-3 ניסים לוי - היתאגדות לחינוך גופני הפועל 1991 באשדוד, פד"ע לב 568)". בעניינינו, טוען התובע במסגרת תביעתו כי המועדון לא שילם לו תנאים סוצאליים משך תקופת העסקתו ובכלל זה הבראה, חופשה, דמי חגים ותגמול עבור עבודה בשבת.

...

עם זאת ואף כי סבורים אנו כי יש טעם של ממש בדברים שהובאו בפסיקות השונות שצוטטו בבקשה אשר למגמה להעביר למוסדות השיפוט הפנימיים את מכלול הסכסוכים בין שחקן לקבוצתו - כולל אלו העוסקות בנושאי שכר ותשלומים מכח יחסי עובד מעסיק - לאור הייחודיות שבענף והיכרות הבוררים עם סוגיות ייחודיות לעולם זה, כמו עם ההסכמים המיוחדים החלים במסגרת התקשרות שחקן עם קבוצתו, מצאנו כי נוכח עילות התביעה הסובבות במקרה זה אך סביב משפט העבודה הקוגנטי ואינן חורגות הימנו – כאשר ברור לנו כי אף אלו ייחתכו ויוכרעו לפי הסכם העסקה המיוחד על מכלול נסיבות חתימתו ולא במנותק ממנו – אזי לפי ההלכה הפסוקה, מדובר בתביעה לזכויות ממשפט העבודה המגן, שכאמור ההלכה כעת היא כי אלו אינן ברות בוררות ועל כן אין בידינו לקבל את בקשת המבקשת לעכב את ההליכים כאן תוך הפניית הצדדים למוסד לבוררות.

משזוהי מסקנת הדברים – קרי כי עניינה של התביעה נעוץ במשפט העבודה הקוגנטי – וודאי שאין בידינו לקבל את בקשתה החליפית של המבקשת והיא דחיית התביעה על הסף מטעמי חוסר סמכות עניינית.

סוף דבר הבקשה, על ראשיה, דינה דחייה.

האם זכאי התובע, שחקן מכבי תל אביב בכדורגל לשעבר, לתשלום פיצוי פיטורים מהנתבעות בגין עונת המשחקים 2011-2012.

בחלוף מספר שנים, בשנת 2019 הובא לידיעת התובע כי "הנספח המתקן" משנת 2009 לא נושא חתימה של משרד התמ"ת, ועל פי היעוץ המשפטי שניתן לו, הוא פנה לנתבעות בתביעה לתשלום פצויי פיטורים בגין עונת המשחקים האחרונה בלבד, באשר עליה לא חל לטענתו הסכם 2008.

זאת ועוד, עיון בפסק הדין שצורף לסיכומי הנתבעות (סע"ש (י-ם) 33315-10-18 בוריס קליימן – מועדון הכדורגל ביתר ירושלים (16/7/20) [פירסם בנבו]) מעלה כי בהליך שם, אשר עניינו בשחקן בית"ר ירושלים, ניתן אישור הממונה לפי סעיף 28 ביחס להסכם בשכר הנמוך במחצית מהשכר ששולם לתובע, ולתקופה בת ארבע עונות (יוני 14'- מאי 18') .

...

יתר על כן, לאחר שעיינו בנוסח סעיף 9 להסכם 2008 (ובפרט תת סעיף ה.) מקובלת עלינו טענת הנתבעות לפיה בנסיבות העניין הגשת ההליך דנן איננה מתיישבת עם חובת תום הלב של הצדדים ליחסי העבודה, והיא אף מקימה לנתבעת זכות קיזוז/השבה.

לנוכח כל האמור לעיל הגענו לכלל דעה כי דין התביעה להדחות.

התובע ישלם לנתבעות השתתפות בהוצאות משפט בסך 7,000 ₪.