תביעה לפיצויי פיטורים מקרן פנסיה חלף פנסיית זקנה

ביום 1.9.13 הגישה הגב' רוזנברג אוקסנה (להלן:"התובעת") תביעה ובה עתרה לתשלום זכויות סוציאליות בגין תקופת עבודתה אצל הנתבעת לרבות, פיצוי בגין אי הפרשה לפנסיה, דמי הבראה, דמי חגים, פצויי פיטורים והודעה מוקדמת.

כמו כן לטענתה היא זכאית בנוסף לתשלום פצויי פיטורים וחלף הודעה מוקדמת גם לפצוי בגין אי הפרשות לפנסיה בהתאם לצוי ההרחבה שלעיל.

פיצוי בגין אי הפרשה לגמל התובעת דורשת לקבל פיצוי בגין אי ביצוע הפרשות ע"י הנתבעת לקרן הפנסיה "מבטחים" לכל אורך תקופת עבודתה וזאת בהסתמך על הוראות ההסכם הקבוצי בענף האפייה, ו/או צו הרחבה בדבר הנהגת פנסיית זקנה משלימה (יסוד) (ילקוט הפרסומים 1292 מיום 31.7.66), אשר מחייב את המעסיק להפריש לקרן פנסיה סכום השווה ל - 6% מהמשכורת.

...

בהתאם לאמות המידה שנקבעו בדין ובהלכה הפסוקה ולאחר ששקלנו את חומרת הסנקציה של שלילת פיצויי פיטורים, באנו לכלל מסקנה כי בנסיבות העניין לפנינו יש להורות על שלילה חלקית של פיצויי הפיטורים לתובעת, באופן בו יועמדו פיצויי הפיטורים על שיעור 70% תוך שלילת מלוא תמורת ההודעה המוקדמת, זאת תוך התחשבות מחד בתקופת ההיעדרות הממושכת ובעובדה, כי אף עצם החלטתה של התובעת שלא להתחייב להימנע מביצוע הפרות משמעת עתידיות (שכן כאמור סירבה לחתום על התחייבותה שלא להעדר בעתיד מבלי ליתן הודעה מראש), מהווה כשלעצמה, למצער, התנהגות שלא בתום לב. מנגד, בקביעת שיעור פיצויי הפיטורים, הובאו בכלל חשבון גם עניינים אלה: ראשית, החברה לא הניחה תשתית ראייתית כלשהי לנזק הנטען על ידה בגין "היעלמותה" של התובעת.

בנוסף ההחלטה לפטר את התובעת התקבלה בסופו של דבר עקב אי הסכמתה לחתום על מסמך השימוע (בשימוע עצמו הוחלט שלא לפטרה).

סיכום הנתבעת תשלם לתובעת את הסכומים הבאים: דמי חגים בסך 16,646 ₪.

לאחיות משולמת פנסית זקנה, ומשהתשלומים למרכיב הפיצויים בקג"מ הם בשיעור 6% מהשכר לא נטען על ידי האחיות כי יש להוסיף על השלמת פצויי הפיטורים בשיעור 2.33% מהשכר האחרון.

עם זאת, מאחר שהזכות לתבוע פיצוי בגין אי ביצוע תשלומים לקרן פנסיה מתיישנת מידי חודש בחודשו, כך שהיא היתיישנה עוד בתקופת עבודתן, לא הוגשה תביעה על הפסדי פנסיה והאחיות הגישו תביעה לתשלום פצויי פיטורים בגין התקופה שעד לצירופן לקג"מ בה לא בוטחו בהסדר ביטוח פנסיוני כלשהוא, למרות שאין חולק כי שולמו להן פצויי פיטורים חלקיים (בשיעור 28% כמפורט לעיל) גם בגין התקופה שטרם צירפן לקג"מ. לטענתן של האחיות, עריכת הסדר ביטוח פנסיוני בגין חלק מתקופה, אינה משחררת את המעסיק מחובתו לשלם פצויי פיטורים בגין התקופה שבה העובד לא בוטח.

מכל מקום, אנו נניח, בנגוד לעמדת התנועה הקיבוצית, כי קיימת אפשרות כי בפועל יתכן שהשינוי באורחות החיים של הקיבוצים, המתבטא בין היתר במעבר מ"בעלות הכלל בקניין", כנורמה שחלה בתקופה הראשונה בה נדרשה כללית להעביר תשלומי חלף דמי הגמולים לקיבוצים, ל"שתוף הכלל בקניין", שהיא הנורמה שחלה בעת פרישת האחיות מעבודתן בכללית, גרם בדיעבד לכך כי האחיות נפגעו בגין ביטוחן החלקי בקג"מ – פגיעה שלא היתה מתרחשת אילמלא השינוי באורחות החיים כאמור - וכי אם תתקבלנה תביעות האחיות וייפסקו תשלומי השלמת פצויי פיטורים לזכות האחיות יתכן כי במערכת היחסים שבין כל אחת מהאחיות לבין קיבוצה זכאית האחות כי תשלומי השלמת פצויי הפיטורים יועברו, במלואם או בחלקם, לאחות עצמה.

...

בנסיבות אלה של פרישה לגמלאות אגב הסדר ביטוח פנסיוני מלא בגין כל תקופת העבודה, אין האחיות זכאיות לפיצויי פיטורים בגין התקופה הראשונה, כעולה מהוראות סעיף 11(ה) לחוק פיצויי פיטורים ומפסק הדין המנחה בעניין ירחמיאל, ודין תביעתן היה להידחות.

סוף דבר – ערעור ברק (ע"ע 57175-06-14) נדחה וערעור כללית בעניין שפירא (ע"ע 11465-06-13) מתקבל.

לא מצאנו ליתן צו להוצאות בערעור כללית על דחיית הודעת הצד השלישי נגד קבוצת שילר.

מונח לפנינו ערעור על פסק הדין של כב' הרשמת מירי שי בתיק סע"ש 17622-12-17 שניתן ביום 9.12.2019 במסגרתו תביעת המערער התקבלה באופן חלקי כך שהמשיבה חויבה לשלם לו סך של 8,078 ₪ בגין פדיון חופשה, דמי הבראה, החזר ניכוי חלק העובד לקופת גמל ולקרן פנסיה, פיצוי בגין אי ביצוע הפרשות לפנסיה (חלק המעסיק) ולאחר קזוז תמורת הודעה מוקדמת בסך של 4,300 ₪ וסכום של 4,000 ₪ ששולם לתובע לאחר סיום העבודה.

המערער משיג על דחיית רכיב התביעה להחזר תשלום מס הכנסה לשנות המס 2013 ו – 2014; קביעת כב' הרשמת שהתובע התפטר וכפועל יוצא דחיית התביעה לפצויי פיטורים, פיצוי בגין פיטורים שלא כדין ותמורת הודעה מוקדמת ומנגד קזוז תמורת הודעה מוקדמת מהסכום שנפסק לזכותו; הסכום שנפסק לזכותו בגין פדיון חופשה; ואי פסיקת הוצאות לטובתו.

החל מחודש יולי 2015 המערער מקבל פנסיית זקנה מקרן הפנסיה מבטחים.

עוד נקבע כי בנסיבות ההתפטרות, המערער חב למשיבה חלף הודעה מוקדמת על פי הסכום המופיע בכתב ההגנה המתוקן בסך של 4,300 ₪ והמשיבה רשאית לקזז סכום זה מהסכום הסופי שייפסק לזכות המערער.

...

לא מצאנו כי יש מקום להתערב בהחלטת הערכאה הדיונית בקביעת שיעור ההוצאות.

לאור כל האמור, הערעור בקשר לפסיקת ההוצאות נדחה.

סוף דבר הערעור נדחה ברובו, למעט האמור בסעיף 23 לענין פדיון חופשה.

חברת "עדי" דחתה את תביעתו בטענה כי איבד את זכויותיו בעקבות משיכת כספי פיצויים מס' חודשים קודם לכן, אשר הותירו בידיו יתרה הנמוכה מסכום הפנסיה המזערי על פי התקנון שהיה בתוקף לטענתם.

בחודש יולי 2002 משך התובע את סכום פיצוי הפיטורים שהצטבר בקרן הפנסיה.

סעיף 24.5 לתקנון קובע: "בחר העמית בהחזרת כספים, שוב לא יהיו העמית או שאיריו זכאים לקבלת פנסיה בגין הכספים שהוחזרו; בחר העמית בהחזרת חלק מהכספים שהצטברו על שמו בקרן, יהיו העמית, או שאיריו זכאים לחלק יחסי בלבד של הפנסיה שתגיע, אם תגיע להם בעתיד על פי תקנות הקרן, בהתאם ליחס בין הכספים שנותרו בקרן לבין סך כל הכספים שהצטברו בחשבון העמית". סעיף 18 לתקנון קובע: 18.1 היה סכום הפנסיה המגיע לחבר, בעת זכאותו לראשונה לקבלת פנסיה, נמוך מסכום שיקבע מעת לעת על ידי הקרן (להלן: "סכום פנסיה מיזערי") , יהיה הפנסיונר זכאי להחזרת כספים כאמור בפרק ז' להלן, חלף קבלת פנסיה.

תסכים איתי שמדובר בפנסיה לעת זקנה ולא לכסוי בטוחי של פנסיית נכות.

...

על כן, עולה כי הנזק הנתבע לא הוכח, והבקשה לשינוי סכום התביעה בשלב זה של הסיכומים דינה להידחות אף היא.

יש לציין כי באותו מקרה בית המשפט מצא אף קשר סיבתי בין ההתרשלות לנזקים ממוניים שנגרמו ללקוחות.

סוף דבר הנתבעת תשלם לתובע פיצוי בסך של 30,000 שח. אין צו להוצאות.

הליך זה עניינו תביעת התובעת להורות לנתבעת לשלם לה את רכיב פצויי הפיטורים שהצטבר בקרן הפנסיה לזכות המנוח ליאוניד גוונטמכר ז"ל (להלן – המנוח) חלף המרת רכיב זה לפנסיית זקנה.

...

לא מצאנו לקבל את טענת התובעת לפיה לא היה כל הגיון כלכלי בקבלת קצבה הכוללת את רכיב הפיצויים חלף שחרור כספי הפיצויים נוכח מצבם הכלכלי באותה עת שהיה בכי רע (סעיפים 7-8 לתצהיר התובעת).

לא נעלמה מעינינו הטענה לפיה קיט בשפה הרוסית הוצא לראשונה ע"י הנתבעת לאחר מועד חתימת הטופס וכי לטענת התובעת מכתב הנתבעת משנת 2017 נשלח לכתובת לא מעודכנת ואולם אין בכך כדי לשנות את מסקנתנו לפיה הנתבעת עמדה בחובת הגילוי המוגבר המוטלת עליה, המנוח הבין את משמעות חתימתו על גבי הטופס, הסכים לאמור בו והבין את ההשלכות הנובעות מכך.

סוף דבר: בנסיבות שפורטו לעיל ולנוכח הוראות סעיף 43.6 לתקנון הקרן לפיהן לא ניתן לשנות את הבחירה לאחר קבלת קצבת הזקנה הראשונה, מצאנו לדחות את התביעה.