בתביעתו ביקש העותר פצויי פיטורין מוגדלים בשל פיטורין שלא כדין, וכן תשלומים שונים להם הוא זכאי לטענתו בגין תקופת עבודתו במורשה.
...
במסגרת פסק הדין החלקי, מצא בית הדין האזורי כי אכן נפלו פגמים בהליך פיטוריו של העותר, אשר בגינם הוא זכאי לפיצוי בסך 45,000 ש"ח. כן נקבע כי העותר זכאי לתשלומים שונים בגין תקופת עבודתו במורשה, ובכלל זאת גמול השתלמות, מענק שחיקה, הוצאות נסיעה וכיו"ב. מאידך, נדחו טענותיו של העותר לזכאותו לתשלום בגין עבודה בימי חופשה, דמי הבראה, פיצויי הלנה ביחס לפיצויי הפיטורין, פיצויים מכוח חוק שוויון הזדמנויות בעבודה, התשמ"ח-1988, ועוד.
מסקנה זו נכונה ביתר שאת בשים לב לפסיקתו של בית משפט זה לפיה ביחסי הגומלין שבינו לבין בית הדין הארצי לעבודה, יש לראות באחרון כערכאה השיפוטית בעלת המומחיות בתחום משפט העבודה (ראו למשל: עניין ביסאן, בפסקה 11; בג"ץ 3420/20 אשבל נ' בית הדין הארצי לעבודה, פסקה 6 (10.6.2020)).
בנסיבות אלה, ולאחר עיון בפסקי הדין של בית הדין האזורי ובית הדין הארצי, וכן בהחלטה בבקשה לתיקון פסק דין, הגענו לכלל מסקנה כי לא קמה הצדקה להתערבותנו.
העתירה נדחית איפוא.
