התובע צירף כנספח 5 לכתב התביעה חישוב המפרט זכאות בסך של 37,035 ₪ בגין רכיב תביעה זה.
על פי כתב התביעה טוען התובע כי הוא זכאי לזכויות נילוות מכוח הדין, ההסכם הקבוצי וצו ההרחבה בענף החקלאות ובכלל זה: דמי הבראה, דמי כלכלה, פדיון חופשה, הפרשות לקרן פנסיה ותשלום מענק שנתי.
המישור הרביעי, הוא מישור הזכויות הנילוות ובמרכזו, שאלת חלות ההסכם הקבוצי וצו ההרחבה בענף החקלאות, ביחסים שבין הנתבע לתובע; ושיעור הפצוי לו זכאי התובע בגין מניעת הזכויות העומדות לו מכוח ההסכם הקבוצי וצו ההרחבה – היה ויימצא כי ההסכם הקבוצי וצו ההרחבה חל ביחסים שבין הצדדים.
נ
מאחר ותביעותיו המרכזיות של התובע הן להפרשי שכר מינימום, גמול עבודה בשעות נוספות ובימי מנוחה כמו גם זכויות נילוות ופיצויי פיטורים, שהן זכויות קוגנטיות, הרי שחזקה שכתב הויתור, גם אם נעשה בכוונה ומחשבה וידיעה, הרי התובע אינו יכול לוותר על זכויותיו עפ"י חוקי המגן.
...
בהיעדר הוכחות לנזקים ולו ראשית הוכחה ומשמצאנו כי טענה זו אף לא הוכחה, דין טענת הקיזוז בנוגע לנזקים – להידחות.
סוף דבר
לאור כל המפורט לעיל, הנתבע ישלם לתובע, בתוך 30 יום מקבלת פסק הדין, הסכומים הבאים:
(א) הפרשי שכר מינימום בסך 24,031 ₪
(ב) פיצויי פיטורים בסך 19,410 ₪
(ג) דמי כלכלה בסך 2,924 ₪
(ד) מענק שנתי בסך 2,508 ₪
(ה) פיצוי בגין העדר הפרשות לקרן פנסיה בסך 5,339 ₪
(ו) דמי הבראה בסך 4,543 ₪
סכומים אלה יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה – 17/10/13, ועד למועד התשלום בפועל.
יתר תביעות התובע – נדחות.
