תביעה לפיצויי פיטורים וזכויות נוספות עקב התפטרות בדין פיטורים

ההליכים המשפטיים ביום 8.11.2018 הגישה התובעת כתב תביעה לתשלום פצויי פיטורים בגין התפטרות בדין מפוטר, פיצוי בגין פיטורים עקב הפליה מחמת היריון והורות, פיצוי בגין הפרת חובת הנתבעת לספק סביבת עבודה סבירה ופצוי בגין הפרת התחייבות להעלאת שכר בסכום כולל של 310,264 ₪.

התובעת טענה שהיא זכאית לפצויי פיטורים בגין התפטרות בדין מפוטר בשל הרעה בתנאי העבודה ואי העלאת שכר כפי שהובטח, לפצוי בשל הפרת חוק שויון הזדמנויות בעבודה מחמת הפליה בעת קביעת תנאי העבודה על רקע הריונה, לפצוי בגין הפרת חוזה העבודה מכיוון שהנתבעת לא סיפקה לה סביבת עבודה סבירה ולא העלתה את שכרה כפי שהובטח וכפי שנהוג בהתאם לותק שלה.

האם התובעת זכאית לפצוי בגין אפליה מטעמי היריון או הורות? התובעת טענה שיעבדה בחריצות ובמקצועיות כל העת וכי גב' מוסא הביעה את מורת רוחה לפניה ולפני עובדים נוספים בשל חוסר רצונה ברוקחת שעלולה להיעדר בשל חופשת לידה או מסיבות הקשורות לטפול בילדים.

...

] שישית, לא מצאנו שיש בטבלת שכר שהוכנה על ידי חברת השמה Experis Professional שבה פורט השכר שמשולם לעובדים רפואיים ופרא רפואיים כדי לחייב את הנתבעת[footnoteRef:132].

אי לכך, דין תביעת התובעת לפיצוי בגין הפרת חוזה העבודה – להידחות.

סוף דבר התביעה נדחית.

לאחר סיום עבודתו הגיש התובע תביעה זו לתשלום זכויות על פי משפט העבודה והמגן, ובכלל זה – השלמת פצויי פיטורים, תשלום שכר עבודה בגין חודש 4/18, הפרישי שכר בגין עבודה בשעות נוספות, פיצוי בגין אי הפרשה לפנסיה, דמי חופשה, דמי הבראה ודמי חגים.

כידוע, כבר נפסק, כי על מנת שיראו עובד כמי שהתפטר בדין מפוטר, עליו להראות כי הוא עומד בשלושה תנאים מצטברים: "ראשית, עליו להוכיח כי אכן הייתה 'הרעה מוחשית בתנאי העבודה' או 'נסיבות אחרות שביחסי עבודה לגבי אותו העובד שבהן אין לידרוש ממנו כי ימשיך בעבודתו'; שנית, עליו להוכיח כי התפטר בשל כך ולא מטעם אחר, דהיינו, עליו להוכיח קיומו של קשר סיבתי בין ההתפטרות לבין ההרעה או הנסיבות הללו; שלישית, עליו להוכיח כי נתן התראה סבירה למעביד על כוונתו להתפטר והזדמנות נאותה לתקן את ההרעה או את הנסיבות ככל שהיא ניתנת לתיקון. לתנאי השלישי קיים חריג, לפיו אי מתן התראה לא ישלול את הזכות לתשלום פצויי פיטורים כאשר ברור כי המעביד אינו יכול או אינו מתכוון לפעול לתיקון ההרעה המוחשית או הנסיבות, או במקרים בהם תנאי עבודתו של העובד נחותים מתנאי העבודה על פי הוראות החוק במידה ניכרת". (ע"ע(ארצי) 26706-05-11 חיים שבתאי - טכנובר בע"מ, מיום 10.06.13, והאסמכתאות שם).

התובע בעניינינו מבסס טענותיו על שיחות שלטענתו קיים עם מנהל הנתבעת עובר להתפטרותו בדין מפוטר, אלא שעדות התובע כמו גם המסמכים שהוצגו לנו לרבות התכתבויות הווטס אפ בין הצדדים עובר לסיום עבודת התובע, לא הותירה בנו רושם מהימן, ביחס לטענתו כי התפטר מחמת אי תשלום שעות נוספות ונסביר.

...

סוף דבר התביעה נגד הנתבעת מתקבלת באופן חלקי, וטענות הנתבעת לעניין קיזוז מתקבלות אף הן באופן חלקי מהטעמים המפורטים לעיל.

הנתבעת, תשלם לתובע את הסכומים הבאים: פיצוי לפי תיקון 24 לחוק הגנת השכר בסך של 8,000 ₪.

בהתחשב בתוצאה אליה הגענו ובהתחשב בעובדה שמתוך תביעה של 132,539 ש"ח חוייבה הנתבעת בסכום של כשליש מסכום התביעה החלטנו שיש מקום לחייב הנתבעת בהוצאות משפט בסך של 2,500 ₪ ובסכום של 3,500 ש"ח בגין שכר טרחת עו"ד. הסכומים הנ"ל יישאו הפרשי ריבית והצמדה כחוק מהיום אם לא ישולמו בתוך 30 יום.

לטענת התובע, הוא עבד בנסיבות שבהן אין לידרוש ממנו לעבוד ומשכך ישר לראותו כמתפטר בדין מפוטר והוא זכאי לפצויי פיטורים, וזאת בהתאם לסעיף 11 (א) לחוק פצויי פיטורים, תשכ"ג -1963 (להלן- חוק פצויי פיטורים) אשר קובע כדלקמן: (א) התפטר עובד מחמת הרעה מוחשית בתנאי העבודה, או מחמת נסיבות אחרות שביחסי עבודה לגבי אותו העובד שבהן אין לידרוש ממנו כי ימשיך בעבודתו, רואים את ההתפטרות לענין חוק זה כפיטורים.

הנטל להוכחת טענה זו מוטל על העובד המבקש להוכיח זכאותו לפצויי פיטורים מכוח סעיף זה, להוכיח כל אלו (ההדגשות במקור –מ.נ.ד): "ראשית, עליו להוכיח כי אכן הייתה "הרעה מוחשית בתנאי העבודה" או 'נסיבות אחרות שביחסי עבודה לגבי אותו העובד שבהן אין לידרוש ממנו כי ימשיך בעבודתו'; שנית, עליו להוכיח כי התפטר בשל כך ולא מטעם אחר, דהיינו, עליו להוכיח קיומו של קשר סיבתי בין ההתפטרות לבין ההרעה או הנסיבות הללו; שלישית, עליו להוכיח כי נתן התראה סבירה למעביד על כוונתו להתפטר והזדמנות נאותה לתקן את ההרעה או את הנסיבות ככל שהיא ניתנת לתיקון.

מטענות הצדדים – ומהעובדה שלא הונפקו לתובע תלושי שכר ועבודתו לא דווחה לרשויות המס או למוסד לביטוח לאומי - עולה בבירור כי הסכום 400 ₪ הנו בערכי נטו, כלומר הסכום אותו קיבל התובע לידיו, מבלי שנוכה ממנו מס. יחד עם זאת, פרט לתביעה לפצויי הפיטורים, אותה דחינו לעיל, התובע מבסס את תחשיביו ליתר הזכויות על 400 ₪ ליום וכך נעשה אף אנו.

לפיכך, אנו קובעים כי התובע הישתכר 400 ₪ ליום, כשכר רגיל בלבד ובנוסף לו הוא זכאי לזכויות הנילוות על פי דין, כפי שנקבע להלן.

...

בהתאם לסעיף 5(ב)(1) לחוק, אנו מחייבים את הנתבע לשלם לתובע 2,000 ₪ בגין העדר הודעה לעובד.

סוף דבר לאור האמור לעיל, התביעה מתקבלת בחלקה כמפורט לעיל, ובהתאם ישלם הנתבע לתובע, בתוך 30 ימים מהיום, את הסכומים הבאים: הפרשות לפנסיה ולפיצויים בסך 22,097 ₪, , בצירוף הפרשי ריבית והצמדה מיום 1.7.17 (אמצע תקופה) ועד התשלום בפועל.

יתר התביעות – נדחות.

לפיו, היה התובע זכאי להפקדות לביטוח מנהלים בגובה 8.33% במקום פצויי פיטורים (ר' סעיף 2 לנספח ב' להסכם העסקה), משכך רכיב תביעה זה כבר לוקח בחשבון את רכיב פצויי הפיטורים ואין התובע זכאי לתשלום נוסף בשל כך כפי שנבהיר בהמשך.

מנגד, משהתובע התפטר בדין מפוטר לא שוכנענו כי הוא זכאי לרכיב הודעה מוקדמת הואיל וסעיף 11 לחוק פצויי פיטורים מעמיד התפטרות כזאת על בסיס פיטורים, לעניין פצויי פיטורים בלבד (ר' דב"ע נה/3-223 עמותת אופק - יאיר בן ארי (6.5.1996)).

...

לאחר ששקלנו את מכלול נסיבות העניין, הגענו למסקנה שאכן יש מקום לפסוק לו פיצוי בגין כך. התובע פנה לנתבע אינספור של פעמים לקבל את שכרו במועד ולמרות האמור, חודשים רבים שכרו לא שולם לו באופן מלא וכך גם לא בוצעו ההפרשות הפנסיוניות, וחמור מכך חלק גמל העובד נוכה משכרו ולא הועבר ליעדו חודשים רבים.

סוף דבר התביעה מתקבלת באופן חלקי.

הנתבע ישלם לתובע הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך 20,000 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד ליום התשלום בפועל וזאת תוך 30 ימים מהיום.

עניינו של הליך זה בתביעה לתשלום פצויי פיטורין בעקבות התפטרות בדין פיטורין, ובתשלום זכויות נוספות בגין תקופת העבודה וסיומה.

...

לא מצאנו לפסוק פיצויי הלנה בגין רכיב זה. זכות התביעה לתשלום פיצויי הלנה בגין אי תשלום לקופת הפנסיה נתונה לקופה בלבד, ולא לעובד (דב"ע נא/3-2   צח - דחף ] פד"ע כ"ד 462; דב"ע נו 5-62   תע"ש – קרן השתלמות למהנדסים, פד"ע לא 449), וזאת במובחן מזכות התביעה לפיצויי הלנה בגין סכומים שנוכו מהשכר ולא הועברו לקופה.

בשאלה זו אנו מקבלים את גרסת התובע.

סוף דבר הנתבע ישלם לתובע, תוך 30 ימים מיום שפסק-הדין יומצא לצדדים, את הסכומים הבאים: בגין פיצויי פיטורים סך 18,006 ₪; ב. כפיצוי בגין הלנת פיצויי פיטורים סך 4,000 ₪; כפיצוי חלף הפקדות המעסיק לקופת גמל סך 12,595; ד. פיצוי בגין אי מסירת הודעה כדין בדבר תנאי עבודה סך 5,000 ₪; ה. כפיצוי חלף הפקדות המעסיק לקרן השתלמות סך 5,777.3 ₪.