למען הנוחות, התובע יכונה בהחלטה זו "העובד" והנתבע יכונה "המעסיק".
העובד הגיש כנגד המעסיק תביעה בגין פצויי פיטורים, דמי מחלה, זכויות סוציאליות נוספות ורכיבי פיצוי שונים לרבות בגין עוגמת נפש.
...
בנושא זה נקבע מפי כב' הש' דורנר בענין רע"א 8551/00 אפרופים שיכון וייזום (1991) בע"מ נ' מדינת ישראל – משרד הבינוי והשיכון, פ''ד נה(2) 102 כך:
"ככלל, תובע אינו יכול להישמע בטענה כי זכותו לפרטיות גוברת על חובתו לחשוף בפני הנתבע ראיות שהן רלוונטיות לבירור התובענה ונדרשות לנתבע לביסוס הגנתו. קנה-המידה שעל-פיו ייקבע היקף זכותו של התובע לפרטיות הוא אפוא מידת הרלוונטיות שבמסמכים שגילוים נדרש לבירור המחלוקת".
לסיכום, למידע שמבוקש לקבל באמצעות דוח איכון יש רלבנטיות להליך שלפנינו ועל כן הבקשה צולחת את מבחן הרלבנטיות במובנו הצר.
אשר לנושא הראשון, אני סבורה כי הבקשה מידתית ומאוזנת, ככל שהיא מתייחסת רק לתקופה בה שהה העובד בימי מחלה בגינם קיבל תשלום דמי מחלה, וכן ימים בגינם הוא עותר לתשלום.
בנוגע להיבט של אופן קבלת המידע ומסירתו, אני סבורה כי בדומה לעניין פישר, ובפרט כאשר המידע מתייחס לתקופה בת מספר שבועות, נכון יהיה לקבוע, כי בשלב הראשון המידע שיתקבל מחברת התקשורת יועבר לבא כוחו של העובד.
