תביעה לפיצויי פיטורים והפרת זכויות עובד

על יסוד טענה זו בדבר בתבניות העסקה שונות, הנתבעת טענה: "משכך הם פני הדברים הרי שהתובעת הייתה זכאית לפצויי פיטורין אך ורק בגין תקופת העבודה שלה אצל הנתבעת כשכירה בין השנים 2012 – 2015 (תשע"ב – תשע"ה), כיוון שרק בתקופה זו היתקיימו יחסי עובד מעביד, בהיבט המהותי, ולחלופין בהיבט המשפטי, הרי שעל הזכויות בגין התקופה שבין שנת 2000 לשנת 2009 חלה היתיישנות ויש לדחות את תביעתה, לאחר שהעסקתה של התובעת הופסקה כאמור וזו עברה לעבוד כאמור אצל חברת עשת בע"מ שנתנה שירותי הוראה למכללה עד שנת 2012." (סעיף 39 לכתב ההגנה).

לפיכך, לא הופרה זכות התובעת להודעה מוקדמת, ובהתאם תביעתה לתמורת הודעה מוקדמת – נדחית.

...

לסיכום התביעה מתקבלת בחלקה, כך שעל הנתבעת לשלם לתובעת הפרשי פיצויי פיטורים, בסך של 56,050 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק, מיום 01/09/2015 ועד מועד התשלום המלא בפועל.

התביעות להפרשי שכר, תמורת הודעה מוקדמת, פיצויי בגין פיצויים שלא כדין, דמי חופשה, דמי הבראה ופיצוי בגין הפקדות בחסר לביטוח פנסיוני – נדחות כמפורט לעיל.

הוצאות ושכ"ט – בנסיבות העניין, ולאחר ששקלנו את העובדה לפיה התביעה התקבלה בחלקה בלבד, החיסכון בזמן השיפוטי ובזמנה של הנתבעת עקב חזרת התובעת מחלק מרכיבי התביעה, ולו בשלב הסיכומים, את הקושי עליו הצבענו באשר להתנהלות הנתבעת בזמן אמת וכן את הקושי שעלה מהטיעונים אותם ביקשה שנקבל, אנו מחייבים את הנתבעת לשלם לתובעת הוצאות משפט בסך של 750 ₪, וכן שכ"ט עו"ד בסך של 4,500 ₪, אשר ישולמו תוך 30 ימים מהיום, אחרת יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד ליום התשלום המלא בפועל.

ביום 11.11.21 ניתנה החלטה מפורטת הנוגעת להקף גילוי המסמכים, במסגרת קבעתי כי "במידע שחשיפתו אושרה בהחלטתי זו יש לאפשר ניהול התביעה ב"קלפים פתוחים" על מנת לרדת לשורות המחלוקת בין הצדדים וחקר האמת" בנוסף קבעתי כי באיזון שבין זכות התובע להגנה על הפרטיות עומדת זכות הנתבעת לעיון במסמכים ועל כן בחנתי כל בקשה לגופה והכל כמפורט בהרחבה בהחלטתי.

בנוסף טען כי בהתאם לסעיף 2 לחוק זכויות החולה "אבחון רפואי" עונה להגדרת "טפול רפואי" ולכן אין ספק כי מתן חוו"ד ע"י ד"ר גפן הנה הפרת הוראות חוק זכויות החולה שכן התובע מעולם לא נתן הסכמתו כי המומחה ייבצע איבחון רפואי.

ניסיון הנתבעת לעשות שימוש בתקנות סדר הדין האזרחי אינן רלוואנטיות לתיק דנן שכן אין מדובר בתביעה נזיקית או תביעה לפצויי פיטורין על רקע מצב רפואי, ולכן התקנות הנ"ל אינן חלות במקרה דנן.

...

הטענה לפגיעה בפרטיות: סבורני כי אין מקום לקבל את טענת התובע בכל הנוגע לפגיעה בפרטיותו שכן, המסמכים הרפואיים אשר הועברו למומחה הינם מסמכים אשר העביר התובע בעצמו לנתבעת כאשר בנוגע לחלק מהמסמכים (לצורך הדוגמא המסמכים מ"מכבי", "סורוקה" ו"אסותא") ניתנה החלטה מפורשת הקובעת כי למול האיזון שיש לערוך בין הפגיעה בפרטיותו של התובע עומדת הזכות של הנתבעת לעיון במסמכים, ומאחר ומדובר במסמכים הרלוונטים לליבון המחלוקת ובירור האמת הרי שיש מקום לגלותם.

לאור כל האמור, סבורני כי השימוש שנעשה במסמכים הרפואיים אינם עולים כדי פגיעה בפרטיותו של התובע.

לאור כל האמור לעיל, ולאחר ששקלתי את טענת הצדדים, לא מצאתי שיש מקום להורות על הוצאת חוו"ד מהתיק ולכן הבקשה נדחית.

מונחת לפנינו תביעה לתשלום פיצוי בגין אי קיום הסכם עבודה, הפקדות פנסיוניות, פצויי פיטורים ופיצויי הלנת פיצויים ולחלופין, השלמת הפקדת המעסיק לפצויי פיטורים, תוספת ותק ופצוי בגין היתנהלות בחוסר תום לב. רקע התביעה: הנתבעת 2 היא חברה הפועלת בשפוץ ואחזקת מעליות – להלן "הנתבעת". הנתבע 1 הוא בעל מניות בנתבעת – להלן: "הנתבע". התובע עבד אצל הנתבעת בתפקיד טכנאי מעליות.

[footnoteRef:1] [1: ראו הסכמת הצדדים בהליך הקודם, עמ' 9 לפרו', ש' 24 שם.] המחלוקות בין הצדדים מהו שכרו הקובע של התובע, אם התפטר בדין מפוטר, אם זכאי לתוספת ותק, לפצוי בגין העדר הסכם עבודה, ופצוי בגין היתנהלות חסרת תום לב. וכן אם יש לחייב את הנתבע מכוח 'הרמת מסך' או העסקה במשותף.

כל שנטען כי הנתבעים הפרו את זכויות התובע ביודעין ובחוסר תום לב. לא נאמר דבר לגבי האופן בו עשו זאת, ומה הטענות המיוחסות להם בגין כך. בשים לב להכרעותינו לעיל, לא השתכנענו כי הנתבעים פעלו בחוסר תום לב, או פגעו בזכויות התובע באופן המצדיק פיצוי נוסף.

...

סכום התביעה המקורי כ-165,000 ₪, חבות הנתבעת בסיכומו של דבר ולאחר קיזוז הסכומים ששילמה ביתר, 10,275 ₪ – 6% משווי התביעה המקורי.

אשר על כן, החלטנו לפסוק לתובע הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 2,500 ₪.

משנדחתה התביעה כנגד הנתבע ישלם התובע את הוצאותיו בסך 2,500 ₪.

לאחר מתן פסק הדין, הוגשה על ידי התובע באמצעות בא כוחו דאז, עו"ד רפעת מרעי, בקשה לביטול פסק הדין במסגרתה הועלו טענות מן הצדק וכן בדבר סכויי הגנה, כאשר נטען, בין יתר, כי בכוונתו להגיש תביעה שכנגד לפצויי פיטורים וכן עקב הפרת החוק וצוי הרחבה.

באשר לטענות ההתיישנות, התביעה לפצויי הלנת פצויי פיטורים היתיישנה היתיישנות מהותית בחלוף למעלה משנה ממועד סיום העבודה ועד למועד הגשת התביעה, התביעה לפדיון חופשה היתיישנה דיונית בחלוף למעלה משלוש שנים ממועד סיום יחסי העבודה ועל יתר הזכויות חלה היתיישנות מכח חוק ההתיישנות, כך שהתקופה שניתן לתבוע בגינן מוגבלת לתקופה שמיום 14.4.2015 ועד ליום 31.7.2018.

...

באשר לטענות החלופיות ולפיהן דין התביעה האישית כנגד הנתבע להידחות מחמת חוסר יריבות והעדר עילה – המדובר בטענות עובדתיות הטעונות בירור עובדתי.

       עם זאת, בענייננו, לנוכח קיומו של מעשה בית דין מכח פסק הדין שניתן על ידי כב' השופט הראל (כתוארו אז) מיום 2.12.2019, דין הבקשה לסילוק התביעה על הסף להתקבל.

       על יסוד כל האמור, התביעה נדחית על הסף.

התובעת העמידה את תביעתה לפיצויים בגין פיטורים שלא כדין בסך של 162,798 ₪ (על בסיס 24 משכורות) וכן לפצוי בגין עוגמת נפש בשיעור של 60,000 ₪.

הכרעה המחלוקת בין הצדדים נוגעת לשאלה – האם ידעה הנתבעת על הריונה של התובעת והאם הפרה הנתבעת את זכות הטיעון של התובעת? אשר להליך הפיטורים – בתצהירה ובחקירתה הנגדית טענה התובעת (ס' 5 לתצהיר מיום 16.7.20) כי לא קיבלה זימון לשימוע והגם שנכחה בבית הספר ביום 21.5.19, ורק יצאה באמצע יום העבודה עקב מחלת בתה וזאת לאחר שהודיעה על כך למזכירת בית הספר ולסגן מנהל בית הספר, איש לא אמר לה שהיא מוזמנת לשימוע.

...

אחרית דבר על יסוד כל האמור, לא מצאנו שהתובעת הרימה את הנטל להוכיח כי פוטרה בשל הריונה וכי פיטוריה נעשו מבלי שזומנה לשימוע כדין.

משכך, דין תביעתה להידחות על כל רכיביה.

משנדחתה התביעה ומשמצאנו כי התובעת התנהלה בתביעתה זו בחוסר תום לב בניסיון לנצל את הוראות החוק מקום שלא היתה זכאית להן כאשר גרסתה משתנה כל העת, תשא התובעת בהוצאות הנתבעת בסך של 15,000 ₪ אשר ישולמו תוך 30 יום שאם לא כן יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד לתשלום המלא בפועל.