תביעה לפיצוי תמורת 6 שתלים דנטליים שלא בוצעו

תמצית טענות התובע לטענת התובע, בחודש אפריל 2009, הוא פנה למרפאה השיניים של נתבעת 3, על מנת לקבל הצעת מחיר לתכנית טפול ושקום שיניים; לאחר שהוצגו בפניו מספר הצעות טיפוליות, הוסכם כי תבוצע תכנית שכוללת גשר בן 14 יחידות לאורך הלסת התחתונה, משן 37 עד לשן 47, הבנוי על 8 שתלים, תמורת 26,000 ₪; בחודש יוני 2009 השתיל נתבע 1 לתובע 8 שתלים ושם גשר זמני מפלסטיק.

לטענת התובע, הוא הוחתם על טופס הסכמה לטפול כרורגי ביום 3/8/2009, לאחר השתלת השתלים על ידי נתבע 1; הנתבעים נהגו ברשלנות כאשר לא ביצעו תאום ביניהם לגבי פעולת ההשתלה ופעולת השקום לאורך כל ההליך; הנתבעים התרשלו כאשר הציעו ואשרו לו תכנית טפול שאינה ניתנת לבצוע.

תמצית טענות הנתבעים לטענת הנתבעים, דין התביעה להדחות משום שהיא לא נתמכה בחוות דעת רפואית על פי הדין; מכתבו של דר' סימון שצורף לתצהיר התובע אינו בבחינת חוות דעת רפואית, וכלל אינו מהוה ראיה קבילה; בכל מקרה, ד"ר סימון מציין במכתבו כי טפול השתלים והשיקום שנעשה על ידי הנתבעים היה תקין; התובע חתם על מספר טפסי הסכמה מדעת לצורך ביצוע הטיפול; הטיפול השיקומי אינו מחייב הסכמה בכתב נפרדת ובכתב; הגשר שהותקן לתובע נעשה בצורה מקצועית, בהתאם לכללים מקובלים; השתלים שנעשו לתובע, תקינים ואף נעשה בהם שימוש במסגרת הטיפול הנוסף שהתובע ביצע אצל דר קלמן.

האחד- שכותרתו "טופס הסכמה לטפול כרורגי למושתלים דנטאליים " מיום 4/5/2009; השני – טופס "הסכמה לטפול כרורגי עקירת שן" מיום 3/8/2009.

בעניינינו, בשים לב להקף המידע שנימנע מן התובע, לכך שלא נגרם לתובע נזק גופני קבוע עקב הטיפול מושא המידע, לתחושותיו של התובע עקב הפרת חובת היידוע מצד הנתבעים כפי שהובעו במהלך עדותו (ראו עמ' 10; עמ' 11, ש' 12-13, ועמ' 12 לפרוטוקול הדיון), ולכך שהתובע הצליח להשלים את הטיפול אצל רופא אחר וההוצאות והטרדה שנגרמו לו עקב כך, והקף תכנית הטיפול שסוכמה עם הנתבעים וזו שהושלמה אצל רופא אחר, סבורני כי סביר לפסוק תובע פיצוי בגין פגיעה באוטונומיה בסך של 10,000 ₪.

...

יש לציין כי ניתן להגיע לתוצאה דומה אם נלך לפי המודל המשפטי בדבר השבה חלקית בהתאם לסעיף 2 לחוק עשיית עושר ולא במשפט והפסיקה בנדון (השוו ע"א 2702/92 גינזברג נגד בן יוסף , פ"ד מז (1), 555-562) בנוסף לכך, סבורני כי סביר לפסוק לתובע בגין נזק לא ממוני, לרבות טרדה, טרחה והוצאות נוספות, סכום גלובלי של 5,000 ₪ ( סעיף 13 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א-1970).

סוף דבר אני מחייב את הנתבעים 1 עד 3, ביחד ולחוד, לשלם לתובע סך של 10,000 ₪.

בנוסף לכך אני מחייב את הנתבעת 3 לשלם לתובע סכום נוסף בסך 28,500 ₪.

בית משפט השלום בחיפה ת"ט 58184-06-16 קורטקס - תעשיות שתלים דנטאלים בע"מ נ' אפל תיק חצוני: 5072760616 בקשה מס' 1 בפני כב' הרשם הבכיר ניר זיתוני מבקש/נתבע חיים שלום אפל באמצעות ב"כ עו"ד בטי הררי משיבה/תובעת קורטקס - תעשיות שתלים דנטאלים בע"מ באמצעות ב"כ עו"ד טלי רונן החלטה

הנתבע טוען כי מחליפת המיילים עולה כי סכום החוב נותר שנוי במחלוקת ויש לערוך היתחשבנות לגביו , כאשר הנתבע טוען שהתובעת חייבת לחברה החלפת שתלים פגומים בתקינים או השבת תמורתם , העולה על סכום החוב לו טוענת התובעת .

עוד נטען כי התובעת מחזיקה שתלים פגומים שהוחזרו לה ע"י הנתבע לשם החלפתם ועד היום לא בוצעה ההחלפה הנדרשת .

הנתבע טוען כי התובעת חייבת לו לכל הפחות 41,067 ₪ בגין 351 שתלים פגומים וכן פיצוי בגין נזקים של פגיעה במוניטין מול רופאי השיניים .

6 מתוך 6

...

המקום החסר משקף מילה אותה לא הצלחתי לפענח חרף מאמצים לא מבוטלים , גם לאחר שעיינתי בטענות ב"כ התובעת לענין הסמכות המקומית במסגרת התגובה .

על כן , אני מורה על קבלת ההתנגדות בנוגע לסכום של 41,067 ₪ ללא תנאי .

לגבי יתרת סכום השטר , אני מורה על קבלת ההתנגדות בכפוף להפקדת הסך של 66,635 ₪ בקופת בית המשפט לא יאוחר מיום 29.11.16 .

אני דוחה את בקשת הנתבע להעברת מקום הדיון לתל אביב .

בסיכומיו טען, לראשונה, כי התובעת הייתה אמורה לשלם לו סך של 101,250 ₪ עבור עלות הטיפולים, וכשדרש ממנה לשלם את שאר הסכום או התמורה שסוכמה ביניהם, היא לא חזרה אליו והחליטה להגיש את התביעה.

הנתבע נתן הצעת טפול רביעית ביום 12.11.2016, לפיה יבצע בלסת התחתונה עקירת שבע שיניים, שבע השתלות דנטאליות, שמונה מבנים דנטאליים עם שתלים, שמונה כתרים זמניים וגשר חרסינה מוברג בן שתים עשרה שיניים.

והינה, בעיניינה של התובעת הנתבע "עקר 6 שיניים קדמיות ובמקומן השתיל 4 שתלים כאשר אחד מהם השתל בעמדה #13 אינו בר שקום, ובגשר הקבוע – הנתבע לא השתמש בו ונשאר קבור בעצם", כל זאת בלסת העליונה.

שכן, רוב השיניים בה היו במצב טוב, שלמות ויציבות, וחרף זאת הנתבע ביצע לא פחות מ- 13 עקירות, "ובמקומן שתל 7 שתלים שאינם עונים לדרישות השיקומיות". על פי המומחה, עקירת השיניים בלסת התחתונה לא הייתה בהתאם למבחן הרופא הסביר.

הוצאות רפואיות לעתיד: התובעת עותרת לפצוי בסך 153,000 ₪, בהתאם לחוות דעת המומחה מטעם ביהמ"ש. בנוסף, לטענתה יש לפסוק לה תוספת בסך 10,000 ₪ בגין לנסיעות שתצטרך לבצע לצורך הטיפולים.

...

יש לציין, כי טענה זו אין בידי לקבלה.

לסיכום: אני מקבלת את התביעה ומחייבת את הנתבע לשלם לתובעת סך של 227,000 ₪ בצירוף 23.4% בגין שכר טרחת עו"ד ובצירוף סך של 3,395 ₪ בגין הוצאות משפט (אגרה וחלקה של התובעת בשכר טרחת המומחה מטעם בית המשפט).

כך, שדרישתה לפסיקת הוצאה זו נדחית.

ביסוד הבקשה טענה לפגיעה בזכותו של המבקש להליך הוגן, ועוות דין אשר נגרם לו. רקע עובדתי והליכים קודמים המשיב 1 (להלן המשיב) הועסק בשנת 2008 על-ידי המבקש והמשיבים 4-2 (להלן המייסדים) בחברה "קורטקס תעשיות שתלים דנטאלים בע"מ", אותה הקימו יחד בשותפות.

ביום 8.4.08 העביר המשיב סך של 30,000 ש"ח לחברה – 10% מהסכום ששולם עד לאותו מועד על-ידי המבקש והמשיבים 4-2 כולם יחד, בתמורה לחלקו המובטח באחזקות החברה, ואולם עד היום טרם קיבל המשיב חלק זה. ביום 13.7.08 פנה המשיב לקבלת חלקו, ועוד באותו היום זכה למכתב פיטורין בטענות לחוסר מקצועיותו ואי עמידה ביעדים ובתנאי הרגולציה.

לבסוף נקבע, כי למבקש אחריות אישית בלעדית על הפרת ההסכם, כצד לו וכשותף, שכן "רוזן היה אחראי על המו"מ עם התובע, הוא שעמד מול התובע הן בהתחייבויות והן באי קיומן, בעוד שהנתבעים 4-2 אישרו את הקצאת המניות לתובע, ואף לא ידעו כי הדבר לא בוצע בפועל" (פסקה 71 לפסק הדין של בית משפט השלום; הדגשה במקור – א"ר).

בית המשפט אמד את פצויי הקיום הנזקפים לזכות המבקש על 90,606 ₪, לפי עילה חוזית שיסודותיה העובדתיים הוכחו להנחת דעתו.

אך במה דברים אמורים? השופט אשר מצטט שם את הנשיא זמורה בע"א 33/49 נוריאל אליקים נ' אליעזרוב פ"ד ג', 193, 195 כלהלן: "אם העובדה לא נטענה כלל על-ידי התובע, ולא שימשה מעולם עילה לתביעתו, אין בית-המשפט... רשאי לגלותה, ביזמת עצמו. מתוך חומר הדין. ואין הוא יכול לסמוך עליה את פסק-הדין הניתן על-ידו, שאם לא תאמר כן - יצא הנתבע מקופח בסדרי ההגנה שלו, שכן אין לצפות ממנו כי יחזה מראש, או יכחיש מראש, את העובדות העתידות להתגלות במהלך הדיון ונימצא הוא מפסיד, כמודה שלא מדעת (הדגשה במקור - א"ר), על סמך עובדות שלא היתה לו כלל אפשרות או שהות להכחישן" ומסכם השופט אשר בפרשת בן חיים (עמ' 573): "שזכאי תובע לסעד המבוקש על-ידו אם העובדות שבכתב התביעה מגלות עילה משפטית המוכרת על-ידי הדין - ואין נפקא מינה מהי אותה עילה משפטית, ואיזו היא, או אם אותה עילה נטענה במלים מפורשות על-ידי התובע אם לאו. לשון אחרת: אם התובע מבקש סעד פלוני על סמך נימוק משפטי מסויים ובית-המשפט מוצא את תביעתו צודקת, לאור אותן העובדות הכלולות בכתב התביעה, אך מנימוק משפטי אחר רשאי הוא לקבל את התביעה, ואין זה בבחינת פסיקה על יסוד עילה אחרת. כפי שכבר נאמר לעיל יש להבחין היטב בין המשמעויות והשימושים השונים הנעשים במושג 'עילה' ובמיוחד יש להבחין בין המושג 'עילה' המציין מערכת עובדות המזכה בסעד משפטי (תקנה 5)7)), לבין המושג עילה במשמעות של זכות, או סעד (תקנה 228; סעיף 6 לחוק ההתיישנות, תשי"ח-1958). ובעוד שאסור לבית-המשפט לפסוק על סמך עילה שונה במשמעות הראשונה של המלה, הרי רשאי הוא לפסוק על סמך עילה שונה במשמעות השנייה - אם מערכת העובדות שבכתב התביעה מגלה זאת". בנדון דידן אין המבקש מתרעם בבקשתו על עובדות חדשות שנטענו על-ידי המשיב, כי אם על טענות בגין עילות חדשות, שהושמו לשיטתו בפיו על-ידי בית משפט השלום, על סמך אותן עובדות להן טען, קרי, עילות חוזיות תחת נזיקיות.

...

]א. בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה (סגן הנשיאה גריל, והשופטים קיסרי וטאובר) מיום 3.9.12 בתיק ע"א 39299-10-11, במסגרתו נדחה ערעורו של המבקש על פסק דינו של בית משפט השלום בחיפה (השופטת חן-ברק) מיום 8.9.11, בתיק ת"א 8225-11-08.

הכרעה לאחר שעיינתי בבקשה ובמצורפותיה, אין בידי להיעתר לה. כלל ידוע הוא, כי רשות ערעור בגלגול שלישי נשקלת אך במקרים המעוררים שאלה חוקתית, ציבורית או משפטית, החורגת מעניינם הישיר של בעלי הדין (ר"ע 103/82 חניון חיפה נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ, פ"ד לו(3) 123; רע"א 6418/93 בנק לאומי נ' כונס נכסים ומנהל של החברות, פ"ד מט(2) 685, 689; אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי 633-632 (מהדורה עשירית, 2009)).

בסופו של דבר, מקום שלפני בית המשפט מערכת עובדתית המגבשת זכות לצד אחד וחובה למשנהו, וככל שעובדות אלה נטענו מתחילה, נימוקיו המשפטיים יכולים להיות שונים מאלה שהועלו בתביעה, ובלבד שהתמונה נובעת מן הראיות שהיתה לצדדים ההזדמנות להידרש אליהן.

אינני מוצא איפוא להיעתר לבקשה למתן רשות ערעור.

בשנת 2012 התובעת הגיעה למרפאת סמיילי (קופ"ח כללית), שם ביצעה צילומים וקיבלה הצעת מחיר לטפול כולל בפיה בסכום של 16,660 ש"ח. התובעת לא ביצעה הטיפול.

דיון והכרעה עיקרון השבת המצב לקדמותו בטרם אבחן הסכומים אפנה לטענות משפטיות של הצדדים הנוגעות למטרת הפצוי בתביעה נזיקית ופרשנות עיקרון השבת המצב לקדמותו.

מהכלל אל הפרט ב"כ התובעת טוענת כי אילמלא העוולה התובעת היתה זוכה לטיפול מקצועי תמורת הסכום שסוכם בינה לבין הנתבע, ואילו כעת היא נידרשת לבצע הטפול מחדש.

משלא הוצגה כל ראיה מה המחירון אצל הנתבעת עבור טפולי שורש הכוללים מבנה וכתר בארבע שיניים ( 14, 15, 16 ו-46), נוכח טענתו הסבירה של הנתבע בענין השוני במחירונים בחלקים השונים של העיר, התוצאה היא שלצורך פיצוי בגין הטיפולים העודפים שעליה לבצע נוכח עקירת השיניים , היא יכולה להסתמך על המחירון הגבוה של מומחה ביהמ"ש, אך מהסכום הנקוב יש להפחית את עלות הטיפול שהיתה צריכה להיות מחויבת בו לו הטיפול היה איכותי, וכוונתי לעלות הטיפול במרפאת סמיילי עבור השיניים 14, 15, 16.

יוצא אם כן כי מלוא עלות הטיפול בארבע השיניים בהן טיפל הנתבע עומד על 30,556 ₪, בנכוי סך של 6,585 ₪, מגיע לתובעת סך של 23,971 ש"ח. התובעת דורשת תוספת של 37,880 ₪ בטענה כי על הנתבעיעם לפצות בגין החלפות צפויות של כתרים עוד פעמיים במהלך חיי התובעת.

סבלה של התובעת לא הסתיים אז, היא צפויה לשוב ולכאוב, לשוב ולטרוח להגיעה לטיפולים עודפים שגרם הנתבע בטיפולו הרשלני (שתלים מבנים, אוגמנטציית עצם וכיו"ב).

התובעת טוענת בסיכומיה כי היא עברה סבל רב במהלך הארבע שנים שחלפו מאז שביקרה במרפאת הנתבעים ועד היום, סבל שנובע מאי נוחות חברתית ומבעיות דנטליות קשות.

...

משלא הוצגה כל ראיה מה המחירון אצל הנתבעת עבור טיפולי שורש הכוללים מבנה וכתר בארבע שיניים ( 14, 15, 16 ו-46), נוכח טענתו הסבירה של הנתבע בענין השוני במחירונים בחלקים השונים של העיר, התוצאה היא שלצורך פיצוי בגין הטיפולים העודפים שעליה לבצע נוכח עקירת השיניים , היא יכולה להסתמך על המחירון הגבוה של מומחה ביהמ"ש, אך מהסכום הנקוב יש להפחית את עלות הטיפול שהיתה צריכה להיות מחויבת בו לו הטיפול היה איכותי, וכוונתי לעלות הטיפול במרפאת סמיילי עבור השיניים 14, 15, 16.

היות שמומחה ביהמ"ש קבע כי טיפולי השורש שבוצעו ע"י הנתבע היו לקויים ויש לחדש אותם (שיניים 46 ו-16), ונוכח המשך כאבים שלושה חודשים אחרי הטיפולים הראשונים, המסקנה היא שלו היו הטיפולים איכותיים, הכאבים היו נפסקים.

לסיכום סה"כ מגיע לתובעת פיצוי בסכום של 30,971 ₪ (23,971 ₪ + 7,000 ₪ כאב וסבל).