ביסוד הבקשה טענה לפגיעה בזכותו של המבקש להליך הוגן, ועוות דין אשר נגרם לו.
רקע עובדתי והליכים קודמים
המשיב 1 (להלן המשיב) הועסק בשנת 2008 על-ידי המבקש והמשיבים 4-2 (להלן המייסדים) בחברה "קורטקס תעשיות שתלים דנטאלים בע"מ", אותה הקימו יחד בשותפות.
ביום 8.4.08 העביר המשיב סך של 30,000 ש"ח לחברה – 10% מהסכום ששולם עד לאותו מועד על-ידי המבקש והמשיבים 4-2 כולם יחד, בתמורה לחלקו המובטח באחזקות החברה, ואולם עד היום טרם קיבל המשיב חלק זה.
ביום 13.7.08 פנה המשיב לקבלת חלקו, ועוד באותו היום זכה למכתב פיטורין בטענות לחוסר מקצועיותו ואי עמידה ביעדים ובתנאי הרגולציה.
לבסוף נקבע, כי למבקש אחריות אישית בלעדית על הפרת ההסכם, כצד לו וכשותף, שכן "רוזן היה אחראי על המו"מ עם התובע, הוא שעמד מול התובע הן בהתחייבויות והן באי קיומן, בעוד שהנתבעים 4-2 אישרו את הקצאת המניות לתובע, ואף לא ידעו כי הדבר לא בוצע בפועל" (פסקה 71 לפסק הדין של בית משפט השלום; הדגשה במקור – א"ר).
בית המשפט אמד את פצויי הקיום הנזקפים לזכות המבקש על 90,606 ₪, לפי עילה חוזית שיסודותיה העובדתיים הוכחו להנחת דעתו.
אך במה דברים אמורים? השופט אשר מצטט שם את הנשיא זמורה בע"א 33/49 נוריאל אליקים נ' אליעזרוב פ"ד ג', 193, 195 כלהלן:
"אם העובדה לא נטענה כלל על-ידי התובע, ולא שימשה מעולם עילה לתביעתו, אין בית-המשפט... רשאי לגלותה, ביזמת עצמו. מתוך חומר הדין. ואין הוא יכול לסמוך עליה את פסק-הדין הניתן על-ידו, שאם לא תאמר כן - יצא הנתבע מקופח בסדרי ההגנה שלו, שכן אין לצפות ממנו כי יחזה מראש, או יכחיש מראש, את העובדות העתידות להתגלות במהלך הדיון ונימצא הוא מפסיד, כמודה שלא מדעת (הדגשה במקור - א"ר), על סמך עובדות שלא היתה לו כלל אפשרות או שהות להכחישן"
ומסכם השופט אשר בפרשת בן חיים (עמ' 573):
"שזכאי תובע לסעד המבוקש על-ידו אם העובדות שבכתב התביעה מגלות עילה משפטית המוכרת על-ידי הדין - ואין נפקא מינה מהי אותה עילה משפטית, ואיזו היא, או אם אותה עילה נטענה במלים מפורשות על-ידי התובע אם לאו. לשון אחרת: אם התובע מבקש סעד פלוני על סמך נימוק משפטי מסויים ובית-המשפט מוצא את תביעתו צודקת, לאור אותן העובדות הכלולות בכתב התביעה, אך מנימוק משפטי אחר רשאי הוא לקבל את התביעה, ואין זה בבחינת פסיקה על יסוד עילה אחרת. כפי שכבר נאמר לעיל יש להבחין היטב בין המשמעויות והשימושים השונים הנעשים במושג 'עילה' ובמיוחד יש להבחין בין המושג 'עילה' המציין מערכת עובדות המזכה בסעד משפטי (תקנה 5)7)), לבין המושג עילה במשמעות של זכות, או סעד (תקנה 228; סעיף 6 לחוק ההתיישנות, תשי"ח-1958). ובעוד שאסור לבית-המשפט לפסוק על סמך עילה שונה במשמעות הראשונה של המלה, הרי רשאי הוא לפסוק על סמך עילה שונה במשמעות השנייה - אם מערכת העובדות שבכתב התביעה מגלה זאת".
בנדון דידן אין המבקש מתרעם בבקשתו על עובדות חדשות שנטענו על-ידי המשיב, כי אם על טענות בגין עילות חדשות, שהושמו לשיטתו בפיו על-ידי בית משפט השלום, על סמך אותן עובדות להן טען, קרי, עילות חוזיות תחת נזיקיות.
...
]א. בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה (סגן הנשיאה גריל, והשופטים קיסרי וטאובר) מיום 3.9.12 בתיק ע"א 39299-10-11, במסגרתו נדחה ערעורו של המבקש על פסק דינו של בית משפט השלום בחיפה (השופטת חן-ברק) מיום 8.9.11, בתיק ת"א 8225-11-08.
הכרעה
לאחר שעיינתי בבקשה ובמצורפותיה, אין בידי להיעתר לה. כלל ידוע הוא, כי רשות ערעור בגלגול שלישי נשקלת אך במקרים המעוררים שאלה חוקתית, ציבורית או משפטית, החורגת מעניינם הישיר של בעלי הדין (ר"ע 103/82 חניון חיפה נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ, פ"ד לו(3) 123; רע"א 6418/93 בנק לאומי נ' כונס נכסים ומנהל של החברות, פ"ד מט(2) 685, 689; אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי 633-632 (מהדורה עשירית, 2009)).
בסופו של דבר, מקום שלפני בית המשפט מערכת עובדתית המגבשת זכות לצד אחד וחובה למשנהו, וככל שעובדות אלה נטענו מתחילה, נימוקיו המשפטיים יכולים להיות שונים מאלה שהועלו בתביעה, ובלבד שהתמונה נובעת מן הראיות שהיתה לצדדים ההזדמנות להידרש אליהן.
אינני מוצא איפוא להיעתר לבקשה למתן רשות ערעור.