לפניי תביעתה של התובעת לקבלת פיצוי בגין ניזקי גוף שנגרמו לה כתוצאה מתאונה שארעה ביום 17.9.2016 (להלן: התאונה) באחד משבילי היישוב נחף.
התובעת צרפה לתצהירה מיסמך רפואי ממרכז טרם (מרכז רפואי שמשמש מעין מיון), אשר בו צוינה שעת קבלה 22:39 ובאותו מיסמך צוין, כי התובעת "התקבלה עקב נפילה מעל מדרגות, כביש צבורי בנחף, מספר שעות טרם קבלתה". אני דוחה מכל וכל את טענת הנתבעת לפיה העובדה שבמסמך הרפואי הראשוני (ממרכז אלשפאא) לא נרשם שהתובעת נפלה במדריגות ציבוריות דוקא, פוגמת במהימנות גירסתה.
מהמסמכים שהוגשו עולה כי התובעת הגישה תביעה בבית משפט השלום בצפת ת"א 22477-09-14, שבה היא טענה כי ביום 15.5.2013 בזמן שירדה במדריגות, נפלה ונפגעה בגופה.
...
על רקע נתונים אלו ובשים לב לפגיעתה של התובעת, לסבלה וכאבה ומצד שני לעובדה שלא נותרה נכות לצמיתות, אני סבור, כי יש לפצות את התובעת בגין נזק לא ממוני בסך של 25,000 ₪.
על רקע מגבלותיה של התובעת ניתן לקבוע כי היא נזקקה באופן מוגבר לתמיכה ועזרת בני המשפחה בביצוע פעולות יומיומיות, וכן בביצוע פעולות משק הבית, לפיכך אני סבור כי יש לפסוק לתובעת פיצוי בגין עזרת צד ג' בסך של 6,000 ₪.
אשר על כן, אני מחליט לקבל את התביעה ומחייב את הנתבעת לשלם לתובעת סך של 23,100 ₪, בצירוף שכ"ט עו"ד והוצאות (לרבות אגרה) בסכום כולל של 6,000 ₪.