תביעה לפיצוי על טיפול שיניים רשלני

ענייננו בתביעה לתשלום פיצויים על סך 30,000 ₪ בעקבות היתנהלות הנתבעת במהלך טפולי שיניים ושקום הפה אשר לגירסת התובע לא בוצעו בהתאם למוסכם על ידי הנתבעת.

משעה שהתביעה שלפניי כוללת טענות לרשלנות רפואית וכן טענות שבשיקול דעת רפואי, בזיקה לטיב ההליך, ובהסכמת הצדדים , אין מקום לקביעת מסמרות בהקשר זה. בית המשפט הבהיר את האמור במעמד הדיון בפני הצדדים ובכלל זה העמיד את התובע על זכותו להגיש הליך מתאים בעיניין רשלנות רפואית ואת ההשלכות שבוויתור על הטענות בדבר רשלנות רפואית,  והתובע ציין כי הוא מוותר על כל טענה בדבר רשלנות רפואית או טפול לקוי, ומתמקד בטענה כי כמות הטיפולים איננה הולמת את הסכומים ששילם וכי הנתבעת הפרה את ההסכמות אשר גובשו בין הצדדים.

...

אילו הונח לפני בית-המשפט הסבר מעין זה המניח את הדעת, עשוי היה הדבר להוביל למסקנה כי הנתבעת על רופאיה התנהלה ללא רבב.

בנסיבות אלו, מצאתי כי על הנתבעת לפצות את התובע בגין נזקיו, אולם מאידך לא שוכנעתי כי התובע הוכיח את אלה.

התובע נאלץ להפסיק את הטיפול אצל הנתבעת ולעבור לטיפול במקום אחר, וזאת בשל אי הבנה בין הצדדים אשר שוכנעתי כי אין מקורה בהתנהלות התובע.

בחוות דעת שצורפה לכתב התביעה נטען לנכות צמיתה משוקללת בתחום האורטופדיה בשיעור 35.2% , בתחום הנוירולוגיה לנכות צמיתה בשיעור 20% ובתחום הפה ולסת העריך ד"ר ברק את עלויות טפולי השיניים להם תיזדקק התובעת עקב פגיעתה בתאונה.

ההסדר שנקבע באמנה, קובע אחריות כימעט מוחלטת של המוביל לפצות את הנוסע- הניזוק מחד, אך מגביל את גובה הפצוי לניזוק, כאשר עד סכום מסויים לא יוכל לשלול את חבותו או להגבילה ומעל סכום מסויים ניתנת למוביל הגנה ככל שהנזק לא נגרם ממקרה רשלנות שלו או של עובדיו ושלוחיו או שהנזק נובע ממעשה או מחדל שלא כדין של צד שלישי.

בסעיף 10 לחוק התובלה האווירית נקבע עיקרון "ייחוד העילה" השולל עילת תביעה מכוח דין אחר: "אחריותו של מוביל , עובדיו וסוכניו לפי חוק זה לנזק, לרבות לנזק שניגרם עקב מותו של נוסע, תבוא במקום אחריותו לפי כל דין אחר, ולא תשמע כל תביעה לפצוי על אותו נזק שלא על פי חוק זה, תהא עילתה הסכם, עוולה אזרחית או כל עילה אחרת ויהיו התובעים אשר יהיו". בסעיף 29 לאמנת מונטראול נקבע: "בהובלת נוסעים, כבודה ומטען , כל תביעה לפיצויים, תהא עילתה אשר תהא, בין אם לפי אמנה זו או על פי חוזה, או בנזיקין או אחרת, ניתן להגיש רק בכפוף לתנאים ולהגבלות האחריות כפי שהם קבועים באמנה זו ומבלי לפגוע בשאלה מי הם בני האדם שיש להם זכות להגיש תביעה ומהן זכויותיו של כל אחד מהם. פיצויים עונשין , פיצויים לדוגמא או כל פיצויים אחרים שאינם השבה לא יהיו ברי תביעה בכל תביעה כאמור". לפי סעיף 35 לאמנת מונטראול הזכות לתשלום פיצויים בגין נזק פוקעת תוך שנתיים.

...

שוכנעתי כי סעיף 10 לחוק התובלה האוירית וסעיפי האמנה אינם שוללים מהתובעת להגיש תביעה כנגד צד שלישי שאינו המוביל האוירי בעילה אחרת.

לאור האמור בקשת הנתבעות לסילוק על הסף של התביעה נדחית.

לכן, מקום בו נדחית התביעה תדחה גם ההודעה לצד שלישי ואילו מקום בו היא מתקבלת, תתברר גם ההודעה (ע"א 81/89 גולן נ' מדינת ישראל, פ"ד מה(3) 824, בפסקה 7).

מבוא תביעה זו, עניינה רשלנות רפואית בטיפול שיניים שביצע נתבע 1 בתובעת.

זאת אומרת שהתובעת זכאית להמצא במצב שבו היא משלמת על הטיפול בשיניים הללו ומקבלת טפול איכותי.

משלא הוצגה כל ראיה מה המחירון אצל הנתבעת עבור טפולי שורש הכוללים מבנה וכתר בארבע שיניים ( 14, 15, 16 ו-46), נוכח טענתו הסבירה של הנתבע בענין השוני במחירונים בחלקים השונים של העיר, התוצאה היא שלצורך פיצוי בגין הטיפולים העודפים שעליה לבצע נוכח עקירת השיניים , היא יכולה להסתמך על המחירון הגבוה של מומחה ביהמ"ש, אך מהסכום הנקוב יש להפחית את עלות הטיפול שהיתה צריכה להיות מחויבת בו לו הטיפול היה איכותי, וכוונתי לעלות הטיפול במרפאת סמיילי עבור השיניים 14, 15, 16.

...

משלא הוצגה כל ראיה מה המחירון אצל הנתבעת עבור טיפולי שורש הכוללים מבנה וכתר בארבע שיניים ( 14, 15, 16 ו-46), נוכח טענתו הסבירה של הנתבע בענין השוני במחירונים בחלקים השונים של העיר, התוצאה היא שלצורך פיצוי בגין הטיפולים העודפים שעליה לבצע נוכח עקירת השיניים , היא יכולה להסתמך על המחירון הגבוה של מומחה ביהמ"ש, אך מהסכום הנקוב יש להפחית את עלות הטיפול שהיתה צריכה להיות מחויבת בו לו הטיפול היה איכותי, וכוונתי לעלות הטיפול במרפאת סמיילי עבור השיניים 14, 15, 16.

היות שמומחה ביהמ"ש קבע כי טיפולי השורש שבוצעו ע"י הנתבע היו לקויים ויש לחדש אותם (שיניים 46 ו-16), ונוכח המשך כאבים שלושה חודשים אחרי הטיפולים הראשונים, המסקנה היא שלו היו הטיפולים איכותיים, הכאבים היו נפסקים.

לסיכום סה"כ מגיע לתובעת פיצוי בסכום של 30,971 ₪ (23,971 ₪ + 7,000 ₪ כאב וסבל).

לסיכום, התובע טוען כי התרשלות הנתבע היא זו שגרמה לו לאבד את כל שיניו, ולו היה מטפל בו במהלך נרחב אחד כנדרש – נזק זה לא היה נגרם.

הנתבע טוען כי המצוין לעיל מייצג שיחות אותן ערכו התובע והנתבע בנוגע לתכנית הטיפול, וכי במסגרת אותה שיחה התקבלה הסכמה מדעת בעל פה. לאחר שמיעת עדותו של התובע ושל הנתבע, אני נוטה לקבל את גרסת הנתבע, כי ההליך הטיפולי הוסבר לתובע במשך השנים הארוכות בהן טופל על ידי הנתבע.

הנזק שניגרם בסופו של יום אינו נזק משמעותי, הטיפול שניתן לתובע שימר את מצב שיניו במשך עשר שנים ולא הי בו כדי לפגוע בטיפולי ההמשך שנעשו לו. בהיתחשב במכלול הנסיבות שתוארו, אני סבורה כי פיצוי בסך של 30,000 ₪ משקף פיצוי ראוי לפגיעה באוטונומיה במקרה זה. לסיכום התביעה מתקבלת באופן חלקי בלבד.

...

במקרה דנן הגעתי לכלל מסקנה כי הפיצוי בגין הפגיעה באוטונומיה הינו ברף הנמוך באופן יחסי.

הנזק שנגרם בסופו של יום אינו נזק משמעותי, הטיפול שניתן לתובע שימר את מצב שיניו במשך עשר שנים ולא הי בו כדי לפגוע בטיפולי ההמשך שנעשו לו. בהתחשב במכלול הנסיבות שתוארו, אני סבורה כי פיצוי בסך של 30,000 ₪ משקף פיצוי ראוי לפגיעה באוטונומיה במקרה זה. לסיכום התביעה מתקבלת באופן חלקי בלבד.

אני קובעת כי הנתבע ישלם לתובע סך של 30,000 ₪ בתוספת שכ"ט בשיעור של 23.4%, החזר אגרה כפי ששולמה והחזר הוצאות למומחים, הכל בכפוף להצגת חשבוניות.

תביעה לפיצויים בגין רשלנות רפואית – טפולי שיניים.

טענת הנתבע בכתב ההגנה הייתה, כי המליץ לתובעת על טפול אורתודונטי, ואילו התובעת סירבה לכך בשל משך הטיפול (סעיף 5 לכתב ההגנה).

...

מצב זה בלתי נמנע, משהגעתי למסקנה כי נעשה בתובעת טיפול רשלני, וכי נגרם לה כתוצאה מכך נזק משמעותי, לרבות נכות נפשית.

סוף דבר אני מקבלת את התביעה ומחייבת את הנתבע לשלם לתובעת סכום של 391,328 ₪.

כן ישלם הנתבע שכ"ט עו"ד בשיעור של 20% מהסכום האמור לעיל, בתוספת מע"מ, והוצאות משפט (לרבות הוצאות על חוות הדעת המקצועיות ושכר העדויות) בסך 15,000 ₪ (מסכום זה יש לנכות הוצאות שנפסקו לחובת התובעת בהחלטה מיום 31.3.19, כך שלאחר קיזוז ישלם הנתבע הוצאות בסך 13,000 ₪).