תביעה לפיצוי על הפרת זכויות יוצרים בטקסטים

התובעת עתרה בכתב התביעה לסעד של צו למתן חשבונות וכן לפצוי כספי על סך 1,000,000 ₪, בגין הפרת זכויות יוצרים בתמונות מקוריות ובטקסטים מקוריים שנכתבו על ידה לשם קידום ומכירת מוצריה.

למען הסר ספק – אין בתחשיב המובא כדי לקבוע כי התובעת אכן ויתרה מלכתחילה על סכום כזה או אחר, ואולם בעת קביעת הפצוי על דרך האומדנה רשאי בית המשפט לכלול בין שיקוליו גם עובדה זו. 7.6.

...

לאחר שקלול כל האמור לעיל ועל דרך האומדנה אני מחייב את הנתבע בתשלום פיצוי בסך של 63,000 ₪.

סוף דבר לאור הפרת זכויות היוצרים של התובעת, כפי שפורט לעיל אני מחייב את הנתבע בתשלום הסך של 63,000 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום 1/12/13 הוא יום הגשת התביעה ועד למועד התשלום בפועל.

בנוסף אני מחייב את הנתבע בתשלום הוצאות התובע ושכר טרחת עורך דין שניהם, לאור סכום התביעה אל מול סכום פסק הדין בסך כולל של 15,000 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית ממועד פסק הדין ועד למועד התשלום בפועל.

לצד ההליכים כאן, הוגשה תובענה על סך 500,000 ₪, של מכון המקדש כנגד כרטא לבית משפט השלום בירושלים (ת"א 53454-06-11), בטענה להפרת זכויות יוצרים בטקסטים וביצירות ספרותיות של כרטא, אשר בהן שולבו עשרות יצירות צילומיות ואומנותיות של מכון המקדש (להלן: "תביעת המכון").

בעיניין תביעת המכון להפרות זכויות היוצרים בתמונות על דרך של פירסום, שלא על פי הרשאה, במוצרים אחרים של כרטא, טען לפיצויים סטאטוטוריים בסכומים שפורטו.

...

לסיכום, טען לפיצויים כספיים המגיעים לו הן בשל תשלומים שעוכבו על ידי כרטא שלא כדין והן לפיצויים בסכומים שפורטו בגין הפרות זכויות היוצרים של המכון בתמונות.

לסיכום, הבהירה וחידדה את טענותיה כפי שפורטו בסיכומיה.

מכאן, משהוגשו סיכומי הצדדים לרבות סיכומי התשובה הובא התיק לפניי למתן פסק דין, על דרך הפשרה, כדלקמן: לאחר שבחנתי את טענות הצדדים כפי שפורטו בכתבי טענותיהם, על נספחיהם (בהליכים שלפניי, בתביעת המכון ובתביעת הרב אריאל- לרבות הראיות שהובאו שם), התרשמתי מהראיות שצורפו לסיכומיהם, עיינתי בחוות דעת המומחים, שקלתי את השיקולים הרלוונטיים, המשפטיים והעובדתיים, הערכתי את הסיכונים והסיכויים של כל אחד מהם (לעניין השיקולים הנוגעים לעניין ראה, בהרחבה, פסק הדין בת"א (י-ם) 5437/01 ניסים חנייה נ' ניידות חב"ד להפצת יהדות ארץ הקודש (פורסם בנבו, 30.1.2005)), נתתי דעתי לציפיותיהם הסבירות, התחשבתי בשיקולי צדק, הוגנות וסבירות, כמו גם בעצם מתן הסכמתם לפסיקה בפשרה ולסיום כולל של הסכסוך והיחסים המשפטיים החוזיים על פי ההסכמים, השבת הזכויות והמלאי, הנני מחייב את המכון לשלם לכרטא סך של 350,000 ₪ בתוספת מע"מ כחוק, בחמישה תשלומים חודשיים שווים החל מיום 1.12.2013 ובכל חודש עוקב.

בפניי תביעה כספית לפצוי בגין הפרת זכויות יוצרים על ידי העתקה של 2 טקסטים ותמונה.

בתמיכה לטענה זו ציינו, כי חרף הזמן שחלף מאז ידיעת התובעת על ההפרות לכאורה, לא מצאה זו לפנות לבית המשפט בבקשה דחופה לצוו שימנע המשך עשיית שימוש בטקסטים ובתמונה, לא מצאה לפנות אליהם בבקשה או התראה למנוע את ההפרה הנטענת אלא בחרה בהגשת תביעה דנן.

...

מכל האמור ומשלא עלה בידי התובעת להוכיח כי שני הטקסטים והתמונה ראויים להגנה על פי דיני זכויות היוצרים - דין התביעה נגד הנתבעים 1-2 להדחות, מבלי הצורך בבחינת יתר טענותיה ואלה של צד ג'.

התובעת תשלם הוצאות הנתבעים 1 ו- 2 כולל שכ"ט עו"ד, בסך של 8,000 ₪ אשר ישולמו תוך 30 ימים מהיום אחרת ישאו הפרשי הצמדה וריבית עד לתשלום בפועל.

משנדחתה תביעת התובעת יש לדחות הודעת צד ג' ולפיכך ישלמו הנתבעים 1 ו- 2 לצד ג' הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 4,000 ₪, אשר ישולמו תוך 30 ימים מהיום אחרת ישאו הפרשי הצמדה וריבית עד לתשלום בפועל.

האם מדובר בתכנים מוגנים: סעיף 4 לחוק קובע כי "זכות יוצרים תהא ביצירות אלה: יצירה מקורית שהיא יצירה ספרותית...". כפי שנקבע בפסיקה גם ספרות מסחרית וכן טקסט המופיע בפרסומת יכולים להחשב כיצירה ספרותית.

גם היצירה הגרפית הועתקה כפי שהיא על ידי הנתבעים, בתוספת מותג הנתבעים "Gadgets&More". על כן, מצאתי כי התובע הרים את הנטל להוכחת תביעתו, כי קיימת לו זכות יוצרים בתכנים אשר הועתקו על ידי הנתבעים וכי אלו הופרו על ידי הנתבעים.

במסגרת תביעתו העריך את אובדן הכנסותיו בסך של 95,000 ₪; העמיד את הפגיעה בזכויות היוצרים שלו וזכויות המוסריות על סך של 50,000 ₪, בתוספת הפרישי הצמדה, על כל הפרה; ואת הפצוי בגין עוולת היתערבות לא הוגנת והכבדה על התחרות בסך של 100,000 ₪.

...

לסיכום: לנוכח כל האמור לעיל, על הנתבעים, ביחד ולחוד לשלם לתובע סך של 16,000 ₪ בשל הפרת זכויות היוצרים של התובע בתכנים.

בפני תביעה כספית לפצוי בגין הפרת זכויות יוצרים על ידי העתקה ופירסום טקסט באתר   אינטרנט.

...

לפיכך, לאחר שאני לוקחת בחשבון את הצורך בהגנת זכויות יוצרים בעידן הדיגיטלי ואת יתר הפרמטרים והנסיבות  המובאות לעיל, ובעיקר את העובדה כי נזק ממשי לא הוכח, אני קובעת, כי בגין הפרת זכות היוצרים ישלם הנתבע לתובע סך של 10,000 ₪ ובגין הפרת הזכות המוסרית ישלם הנתבע לתובע סך של 10,000 ₪, כלומר סה"כ פיצוי של 20,000 ₪.

סוף דבר הנתבע ישלם לתובע סך 20,000 ₪.

כן ישלם הנתבע לתובע הוצאות משפט בסך של 1,000 ₪ ושכר טרחת  עורך דין  בסך 3,500 ₪.