]השופטת א' חיות:
זהו ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופט י' עמית), אשר דחה תביעה לפיצויים בגין ניזקי גוף שנגרמו למערער כתוצאה מירי של חיילי צה"ל.
תמצית העובדות ופסק דינו של בית משפט קמא
המערער, יליד שנת 1982, מתגורר בכפר בית קאד שבנפת ג'נין.
בתצהיר עדותו הציג המערער גרסה מפורטת יותר וטען כי יצא לרעות את עדר הצאן לבקשת אימו, וכי בהיותו במרחק של כמה מאות מטרים מן הכפר שמע קולות ירי מכיוון הכפר.
בית משפט קמא ניתח את העדויות ואת חומר הראיות שהוצג בפניו כאמור, ועל פיהם הגיע לכלל מסקנה כי "התובע לא הוכיח את גירסתו כי נורה כאשר הלך לתומו לרעות את הצאן. מנגד, הנתבעת הוכיחה פוזיטיבית כי התובע נורה כשנטל חלק בידוי האבנים". אף שדי היה במימצא זה לצורך דחיית התביעה, לא פטר עצמו בית משפט קמא מלבחון את אחריות המשיבים לארוע הירי ולפגיעתו של המערער גם על פי הגרסה העובדתית שהציגו הם. בהקשר זה ציין בית המשפט כי אומנם נתגלו סתירות מסוימות בין גרסת הקצין והחייל בחקירת מצ"ח ובין הגרסה שמסרו בעדותם בפניו, אחת-עשרה שנים לאחר הארוע, אך בית המשפט לא מצא כי יש בסתירות אלה כדי להוליך למסקנה לפיה מוטלת על המשיבים אחריות בנזיקין לפגיעתו של המערער.
...
מסקנה זו אינה משתנה גם נוכח הטענות שהעלה המערער לעניין קבילות התמלילים.
החלטתו של בית משפט קמא לקבל את התמלילים כראיה בנסיבות המיוחדות של המקרה הנדון ובהינתן הקושי של המשיבים לגרום להתייצבות העדים שהינם תושבי האזור וכן בהינתן העובדה כי מדובר בבני משפחתו ובבני כפרו של המערער, משתלבת היטב במגמה זו. שנית, נראה כי מסקנתו של בית משפט קמא לפיה הוכיחו המשיבים פוזיטיבית את גרסתם באשר לנסיבות פגיעתו של המערער, אינה קמה ונופלת על אותם תמלילים ובצדק טענו המשיבים כי די בכל יתר הראיות שהוצגו על מנת לבסס מסקנה זו.
קביעתו הנוספת של בית משפט קמא ולפיה בנסיבות שהוכחו מדובר ב"פעולה מלחמתית" לגביה חל הפטור הקבוע בסעיף 5 לחוק הנזיקים האזרחיים, אף היא קביעה נכונה המעוגנת היטב בפסיקתו של בית משפט זה בעניין בני עודה ואין להתערב בה. העובדה כי המערער, אז ילד כבן תשע שנים, נפגע מירי החיילים בעת שעמד בתוך קהל שיידה אבנים ובקבוק תבערה (בית משפט קמא נמנע מקביעה ברורה לפיה המערער עצמו יידה אבנים), והכל במהלך אירוע שהיה בו משום סכנה לחיי החיילים, עובדה זו מצערת היא ועגומה ואת תוצאותיה ישא עימו המערער עד סוף חייו.
מכל הטעמים המפורטים לעיל הערעור נדחה.
