לפני תביעה כספית שהגיש התובע-המבוטח, בסך של 225,471 ₪, לפצוי בגין ניזקי מים שנגרמו, לפי הטענה, לדירת מגורי התובע, זאת מכוח פוליסת ביטוח מבנה שהונפקה על ידי הנתבעת-המבטחת.
...
במסגרת חלופה זו בחן המומחה מטעם בית המשפט את סעיפי השיקום אותם הסכימה הנתבעת לתקן ואמד אותם בערכי כינון (כפי שאמד אותם המומחה מטעם הנתבעת, בערכי כינון), והעריך אותם בסך כולל של 83,234 ₪, בתוספת מע"מ.
הנזק
אני קובעת כי, בנסיבות העניין, התובע זכאי לפיצוי כספי בגין נזקיו, המכוסים במסגרת הפוליסה, על פי חלופה 2 בחוות דעת המומחה מטעם ביהמ"ש.
קביעה זו נסמכת על חלוף הזמן ושינוי נסיבות בדירה שנובע מתיקונים שעשה התובע עצמו, לטענתו, לצורך הקטנת הנזק; בשים לב למורכבות תיקון הנזק בדירה ולקיומן של מחלוקות מקצועיות בין מומחים מטעם הצדדים בזמן אמת; ולכך שהמחלוקות בין הצדדים בהליך זה נגזרות מכתבי הטענות שהוגש לתיק, במסגרתם הנתבעת לא הכחישה בכתב ההגנה מטעמה נזקי מים שנגרמו כתוצאה מהימלטות מים.
הטענה של הנתבעת בדבר היעדר כיסוי ביטוחי מהטעם כי הפוליסה איננה מכסה כשלי איטום היא טענה שהועלתה לראשונה בסיכומים ולא בכתב ההגנה ועל כן אינני מקבלת אותה בהיותה שינוי חזית אסור.
בעניין זה העיד מר פטרבורגסקי בעמ' 11 לפרוט': "יש רכיבים שמאושרים בכינון".
ובעמ' 12 לפרוט': "..יש סעיפים שהמבטחת עתידים לשלם לאנשי המקצוע לפי חשבוניות, זה הכוונה בכינון".
התוצאה האופרטיבית
לאור כל האמור לעיל, אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובע סך של 83,234 ₪, בתוספת מע"מ. מסכום זה ינוכה סכום ההשתתפות העצמית על פי הפוליסה.