התובע מכפיל סכום פיצוי נטען זה, ללא הוכחת נזק, בסך של 1,000 ₪, ב- 30 מסרונים שקבל לטענתו מהנתבעת, וכך כימת את סכום התביעה שהגיש.
הכרעה במחלוקות בין הצדדים
אני מקבלת את טענת הנתבעת כי המסרונים מושא התביעה אינם נכנסים תחת הגדרת "דבר פירסומת" לפי סעיף 30א לחוק, שכן במקרה הנידון לא מדובר במסר המופץ באופן מסחרי שמטרתו לעודד רכישת מוצר או שירות או לעודד הוצאת כספים בדרך אחרת ו/או מסר המופץ לציבור הרחב, במשמעות אותו סעיף וכמפורט בו.
המקרה הנידון מגלם סיטואציה אחרת, שאיננה נכנסת בגדרי סעיף 30א לחוק, של משלוח מכתבים המיועדים ללקוחות הנתבעת, ליעד לא נכון, לכאורה, עקב טעות ו/או רשלנות.
מספר טלפון זה הפך להיות מספר היעד לדיוור של הודעות מטעם הנתבעת כפי שנשלחו לאותם לקוחות, אף שניתן היה לצפות באופן סביר כי מדובר במספר טלפון שריר וקיים, המשויך לאדם כלשהוא, שעלול להיות מוטרד בקבלת הודעות לא לו. אין חולק כי המסרונים מושא התביעה נשלחו על ידי הנתבעת ממערכותיה אשר בשליטתה.
בנסיבות בהן סוכן הביטוח לא הובא לעדות מטעם הנתבעת, אף שהוא עד נידרש, יש להחיל במקרה זה את ההלכה לפיה אי הבאת עד רלוואנטי יוצרת הנחה כי עדותו היתה פועלת לרעת אותו צד שנימנע מהעדתו – היינו - הנתבעת, הנחה שלא נסתרה במקרה זה.
זאת ועוד.
כפועל יוצא מהאמור לעיל, אני קובעת כי עומדת לתובע עילת תביעה כנגד הנתבעת בגין רשלנות, ולו מתוקף חבותה כשולחתו של סוכן הביטוח במשמעות סעיף 14 לפקודת הנזיקין, וכי עליה לפצותו בגין עגמת הנפש וההטרדה המתמשכת שנגרמה לו, במשלוח המסרונים אליו, על פני תקופה של חודשים, כנטען על ידי התובע, והדבר לא נסתר על ידי הנתבעת.
בנסיבות בהן קיים פער משמעותי בין סכום התביעה כפי שהוגשה לבין הסכום שנפסק בפסק דין זה כנגד הנתבעת, איני עושה צו נוסף להוצאות.
...
הכרעה במחלוקות בין הצדדים
אני מקבלת את טענת הנתבעת כי המסרונים מושא התביעה אינם נכנסים תחת הגדרת "דבר פרסומת" לפי סעיף 30א לחוק, שכן במקרה הנדון לא מדובר במסר המופץ באופן מסחרי שמטרתו לעודד רכישת מוצר או שירות או לעודד הוצאת כספים בדרך אחרת ו/או מסר המופץ לציבור הרחב, במשמעות אותו סעיף וכמפורט בו.
המקרה הנדון מגלם סיטואציה אחרת, שאיננה נכנסת בגדרי סעיף 30א לחוק, של משלוח מכתבים המיועדים ללקוחות הנתבעת, ליעד לא נכון, לכאורה, עקב טעות ו/או רשלנות.
כפועל יוצא מהאמור לעיל, אני קובעת כי עומדת לתובע עילת תביעה כנגד הנתבעת בגין רשלנות, ולו מתוקף חבותה כשולחתו של סוכן הביטוח במשמעות סעיף 14 לפקודת הנזיקין, וכי עליה לפצותו בגין עגמת הנפש וההטרדה המתמשכת שנגרמה לו, במשלוח המסרונים אליו, על פני תקופה של חודשים, כנטען על ידי התובע, והדבר לא נסתר על ידי הנתבעת.
סוף דבר-
הנתבעת תשלם לתובע פיצוי בסך של 1,500 ₪, בתוך 30 יום ממועד קבלת פסק הדין.
