מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תביעה לפיצוי ללא הוכחת נזק והוצאת צו מניעה בגין הטרדה טלפונית

בהליך תיק אזרחי דיון מהיר (תאד"מ) שהוגש בשנת 2023 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

לבקשת ג.ד. הוצא נגד התובע צו למניעת הטרדה מאיימת אך הוא המשיך במעשיו אף לאחר מתן הצוו.
מכאן שאדם יכול לתבוע פיצוי כספי בגין דיבור של לשון הרע כנגדו אף בלא הוכחה כי נגרם לו כל נזק ואילו יוכיח נזק, יהא רשאי לעתור לסכום פיצוי גבוה יותר.
מכל מקום, העסקת נשים במתן מענה טלפוני בשיחות ארוטיות או באמצעות שימוש במצלמות סקס לא נאסר מבחינה חוקית, והנתבע גם לא הוכיח שהתובע כופה או מאלץ נשים לעסוק בכך.
...
בפני תביעה לפיצוי כספי בסך 29,000 ₪ בהתאם לחוק איסור לשון הרע (להלן: החוק"), לה מצאתי להיעתר בחלקה, ואסביר.
נוכח האמור הנני דוחה את טענת הנתבע בדבר "אמת בפרסום" ביחס לאירוע השלישי.
סוף דבר: מאחר שחלק מטענות ההגנה התקבלו אין מקום לקבל את מלוא התביעה.
התביעה מתקבלת בחלקה כפי שהוסבר לעיל.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2021 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לפנינו תביעה ותביעה שכנגד אשר עניינן כדלקמן: בתביעה העיקרית עותרת גב' עליזה אילוז (להלן – התובעת) לפצוי על פי חוק איסור לשון הרע, תשכ"ה - 1965 (להלן – חוק איסור לשון הרע) כנגד הנתבעת גב' נטלי עטר (להלן – הנתבעת), אשר עותרת אף היא בתביעה שכנגד לקבלת פיצויים על פי חוק איסור לשון הרע, הן ללא הוכחת נזק והן בגין נזק מוכח.
ביום 12.6.17 פנתה התובעת לבית משפט השלום בראשון לציון בבקשה למתן צו הרחקה כנגד הנתבעת (ככל הנראה הכוונה לבקשה לצוו מניעת הטרדה מאיימת במעמד צד אחד), אשר על פי תצהיר התובעת נמחקה במעמד הדיון בהמלצת בית המשפט.
התובעת טענה כי השיחה בין הצדדים בעיניין ההערות שהושמעו לטענתה בדבר האוכל, היתנהלה באופן טלפוני ואולם מן העדויות והראיות לא עולה כי היתקיימה שיחה טלפונית בנידון, או כי המקור לסכסוך בין הצדדים היה באותה ביקורת שהושמעה על ידי נועה בביקורה בגן בחסות התובעת.
.הפצוי ללא הוכחת נזק ב'מסלול הסטאטוטורי' הקבוע בסעיף 7א לחוק איסור לשון הרע, אינו מונע מבית המשפט לילך במקום זאת ב'מסלול הפסיקתי' הרגיל ולפסוק פיצוי בגין נזק ממוני ובלתי ממוני בסכום העולה על זה הקבוע בסעיף 7א לחוק (.
באמצעות פניה בתפוצת דוא"ל למספר נמענים בה כתבה אודות התובעת כי "מיתנהלת נגדה חקירה במישטרה פלוס תביעה מאוד מאוד גדולה אצל עורך דין". הפירסום בהודעות הטקסט להורים מייחס לתובעת לקות בריאותית, באופן מעליב, מכפיש ומזיק, שיש בו כדי להשפילה ולבזותה בעיני אחרים, בהתאם לסטאנדארט אובייקטיבי של האדם הסביר [השוו: ע"א 250-69 הוצאת מודיעין בע"מ, ו-2 אח' - מזל חתוקה, כג(2) 135 (1969); סע"ש (נצרת) 60841-01-13 גריגורי ברדצ'וב - ישי סלע (9.2.15)].
...
לאור כל האמור, אנו קובעים כי על התובעת לשאת בפיצוי בסך 6,000 ₪ בגין הפרת חובות תום הלב והאמונים לתובעת [ראו והשוו: פסק דינה של נשיאת בית הדין בעניין אלקובי; עא (ת"א) 6006-05 א.ב. סייבר ניהול ואחזקה בע"מ - לירון הרשקוביץ (20.6.10); סעש (ת"א) 46299-09-14 רדאיקס פתרונות בע"מ - שמגר בן ענת (1.11.17)].
סוף דבר בתביעה העיקרית מתקבלת תביעת התובעת בחלקה, הנתבעת תשלם לתובעת פיצוי בגין הפרת חוק איסור לשון הרע בסך 25,000 ₪.
בתביעה שכנגד, מתקבלת תביעת הנתבעת בחלקה, והתובעת תשלם לנתבעת את הסכומים הבאים: פיצוי בגין הפרת חוק איסור לשון הרע בסך של 60,000 ₪.

בהליך תביעה קטנה (ת"ק) שהוגש בשנת 2022 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

התובע מכפיל סכום פיצוי נטען זה, ללא הוכחת נזק, בסך של 1,000 ₪, ב- 30 מסרונים שקבל לטענתו מהנתבעת, וכך כימת את סכום התביעה שהגיש.
הכרעה במחלוקות בין הצדדים אני מקבלת את טענת הנתבעת כי המסרונים מושא התביעה אינם נכנסים תחת הגדרת "דבר פירסומת" לפי סעיף 30א לחוק, שכן במקרה הנידון לא מדובר במסר המופץ באופן מסחרי שמטרתו לעודד רכישת מוצר או שירות או לעודד הוצאת כספים בדרך אחרת ו/או מסר המופץ לציבור הרחב, במשמעות אותו סעיף וכמפורט בו. המקרה הנידון מגלם סיטואציה אחרת, שאיננה נכנסת בגדרי סעיף 30א לחוק, של משלוח מכתבים המיועדים ללקוחות הנתבעת, ליעד לא נכון, לכאורה, עקב טעות ו/או רשלנות.
מספר טלפון זה הפך להיות מספר היעד לדיוור של הודעות מטעם הנתבעת כפי שנשלחו לאותם לקוחות, אף שניתן היה לצפות באופן סביר כי מדובר במספר טלפון שריר וקיים, המשויך לאדם כלשהוא, שעלול להיות מוטרד בקבלת הודעות לא לו. אין חולק כי המסרונים מושא התביעה נשלחו על ידי הנתבעת ממערכותיה אשר בשליטתה.
בנסיבות בהן סוכן הביטוח לא הובא לעדות מטעם הנתבעת, אף שהוא עד נידרש, יש להחיל במקרה זה את ההלכה לפיה אי הבאת עד רלוואנטי יוצרת הנחה כי עדותו היתה פועלת לרעת אותו צד שנימנע מהעדתו – היינו - הנתבעת, הנחה שלא נסתרה במקרה זה. זאת ועוד.
כפועל יוצא מהאמור לעיל, אני קובעת כי עומדת לתובע עילת תביעה כנגד הנתבעת בגין רשלנות, ולו מתוקף חבותה כשולחתו של סוכן הביטוח במשמעות סעיף 14 לפקודת הנזיקין, וכי עליה לפצותו בגין עגמת הנפש וההטרדה המתמשכת שנגרמה לו, במשלוח המסרונים אליו, על פני תקופה של חודשים, כנטען על ידי התובע, והדבר לא נסתר על ידי הנתבעת.
בנסיבות בהן קיים פער משמעותי בין סכום התביעה כפי שהוגשה לבין הסכום שנפסק בפסק דין זה כנגד הנתבעת, איני עושה צו נוסף להוצאות.
...
הכרעה במחלוקות בין הצדדים אני מקבלת את טענת הנתבעת כי המסרונים מושא התביעה אינם נכנסים תחת הגדרת "דבר פרסומת" לפי סעיף 30א לחוק, שכן במקרה הנדון לא מדובר במסר המופץ באופן מסחרי שמטרתו לעודד רכישת מוצר או שירות או לעודד הוצאת כספים בדרך אחרת ו/או מסר המופץ לציבור הרחב, במשמעות אותו סעיף וכמפורט בו. המקרה הנדון מגלם סיטואציה אחרת, שאיננה נכנסת בגדרי סעיף 30א לחוק, של משלוח מכתבים המיועדים ללקוחות הנתבעת, ליעד לא נכון, לכאורה, עקב טעות ו/או רשלנות.
כפועל יוצא מהאמור לעיל, אני קובעת כי עומדת לתובע עילת תביעה כנגד הנתבעת בגין רשלנות, ולו מתוקף חבותה כשולחתו של סוכן הביטוח במשמעות סעיף 14 לפקודת הנזיקין, וכי עליה לפצותו בגין עגמת הנפש וההטרדה המתמשכת שנגרמה לו, במשלוח המסרונים אליו, על פני תקופה של חודשים, כנטען על ידי התובע, והדבר לא נסתר על ידי הנתבעת.
סוף דבר- הנתבעת תשלם לתובע פיצוי בסך של 1,500 ₪, בתוך 30 יום ממועד קבלת פסק הדין.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

מהטכניון מחלקת ביולגיה לומד בהארוארד לשעבר ומומחה בחקר הסרטן ברצוני להודיעך כי מעל שבוע אני עוקב אחריך מאחר @ שבתאריך 30/6/2019 ביום ראשון במושב מגדים ביחד עים אחרים איימת על אחותי מרגלית במושב מגדים ובנווה שאנן במשך כל השבוע ברצף ואף פגשת אותי ביחד עים עד נוסף ובזמן המעקב שלך וההטרדות והאיומים והסחיטה ופגיעה בפרטיות כתוצאה מכך החריף המצב של אחותי והיא בטיפול רפואי אני מתפלא עליך כחוקר סרטן בכיר שאמור לעזור לציבור מבצע עבירות פליליות כידוע לך הוגשה תלונה למישטרה ואכן קיבלנו תשובה כי נחקרת בנושא על פי יעוץ משפטי תוגש קובלנה פלילית ותביעה אזרחית ועירוב כל הגורמים למרות שהצלחת לעבוד על המישטרה הגשנו צו עשה למישטרה ויהיה דיון בקרוב ונזמין אותך לדיון אני עליתי בחקרתי על המפעיל ויודע הכל יש לי את כל הפריטים עליך בפייסבוק בטויטר בלינקד והכל אני פונה אליך מבלי ידיעת אחותי ובידעת עורך הדין המייצג אותנו שתחשוב טוב על עתידך כואב לי מאוד שיניה לך תיק פלילי כמו המפעיל כמו כן אתה תקבל זימון על ידי בית המשפט ואני יביא לך הזימון לטכניון האמת והצדק תצא לאור עד מחר בצהריים אני מחכה לתשובה האם אתה מוכן להעיד נגד המפעיל על מנת להציל התואר מחכה לתשובה".
ביום 9.7.2019, בשעה 16:38, הגיש התובע תלונה שניה במישטרה, בגין הטרדה, הפחדה וחדירה לפרטיות מצד הנתבע.
במועד זה נימסרו לתובע בקשה למתן צו למניעת הטרדה מאיימת בתיק ה"ט 49647-07-19, שהגישה מרגלית, בצרוף צו אירעי (ראה פרוטוקול הדיון - מוצג ת/1).
בפסק הדין בע"א 7426/14 פלונית נגד עו"ד אורי **** (14.3.2016)‏‏ עלתה השאלה, אם לצורך הוראת סעיף 7א(ד) (המסלול הסטאטוטורי), הקובע כי נפגע זכאי לפצוי ללא הוכחת נזק רק פעם אחת "בשל אותה לשון הרע", יש להבחין בין פירסום אחד למספר פרסומים, והאם הבחנה כאמור תלויה בתוכן הפירסום, במועדו, בזהות המפרסם או בזהות השומעים.
עם זאת, אל המובן הטבעי והרגיל של המילים אין להגיע תוך בידודן וניתוקן מהקשרן, אלא נהפוך הוא, יש לראותן על הרקע הכללי בו הובאו ובהקשר הדברים בו פורסמו (ע"א 723/74 הוצאת עיתון "הארץ" בע"מ ואח' נגד חברת החשמל לישראל בע"מ ואח', פ"ד לא(2) 281, 300 וע"א 1104/00, לעיל, בעמ' 617 - 618).
גם בתמונות אלה לא מצאתי עדות או רמז לאיום או הטרדה של התובע כלפי מרגלית והן לא מוכיחות דבר, מלבד העובדה שהתובע שהה במקום בעת צלום התמונות, כשהוא שקוע בעיון בטלפון הסלולארי.
...
אני קובע, אפוא, כי יסוד הפרסום, הבא לידי ביטוי בסעיפים 2 ו - 7 לחוק, מתקיים אף הוא בנוגע לכל הפרסומים נשוא התביעה.
סיכומו של דבר, אני מקבל את התביעה ומחייב את הנתבע לשלם לתובע פיצוי בסך של 100,000 ₪.
בנוסף, ישלם הנתבע לתובע את אגרות המשפט וכן, שכ"ט עו"ד בסך של 20,000 ₪.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

מתוך הפצוי שנתבע, עותר התובע לפצוי בסך של 100,000 ₪ (כשהוא צמוד) בגין שתי פגיעות ללא הוכחת נזק בגין לשון הרע וסכום דומה בגין הפגיעה בפרטיות.
פניות טלפוניות ומכתבים טורדניים של הנתבעת לתובע לבני משפחתו ולסביבתו התובע טוען כי הוטרד על ידי הנתבעת במכתבים פולשניים וטורדניים.
אלא כפי שכבר נקבע בהחלטה שניתנה בבקשת התובע למתן צו למניעת הטרדה מאיימת, גם אם הייתה הנתבעת מוכיחה כי מדובר בבנה החטוף (ועל כך ידון בהמשך) אין לה כל זכות לכפות על התובע קשר עמה וממילא אין לה כל זכות להוציא דיבתו רעה, להטרידו או לפגוע בפרטיותו, בנגוד לרצונו ולבקשות מפורשות שלו.
...
לגישתה, טענותיו של התובע בעניין חדירה לפרטיותו, פגיעה בשלוות חייו ולשון הרע שנהגה כלפיו, הן "מוגזמות ומופרכות". אין בידי לקבל את טענת הנתבעת כי לתובע נגרם נזק מזערי ופגיעה קלת ערך בזכותו לפרטיות.
לאחר ששקלתי את עתירתו של התובע לסעדים אלה הגעתי למסקנה כי אין מקום להיעתר לסעד לפיו על הנתבעת למחוק פרסומים שעשתה בעבר שכן נוכח היקף הפרסומים שנעשו קשה יהיה להתחקות אחר כולם ולאכוף את הסעד.
בפסיקת ההוצאות הבאתי בחשבון את היקף הראיות המשמעותי שהוגשו ונשמעו מחד אולם גם את העובדה כי בסופו של דבר התקיים דיון הוכחות אחד בתיק.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו