רקע
לפניי תביעה לפצוי כספי ללא הוכחת נזק, בגין לשון הרע שפירסם הנתבע לכאורה נגד התובע, והביא למתן החלטות שיפוטיות נגדו, לרבות חיוב בהוצאות משפט, ולרבות ביצוע צו הבאה באמצעות משטרת ישראל.
...
מאחר וקבעתי שלא עלה בידי הנתבע להוכיח שאמת דיבר, הרי מקל וחומר שאינו מוגן בהגנה שטיבה פרסום בתום לב, שהרי פרסום כוזב אינו יכול לדור בכפיפה אחת עם תום לב.
אני קובעת איפוא כי הנתבע חב בפיצוי לתובע בגין פרסום לשון הרע, ואינו מוגן מפני חבותו.
בנוסף, נוכח תצהירי הנתבע אודות המצאות כדין, כביכול, ביקשו באי כוח המבקשים בהליך הראשון סעדים נגדו ובית המשפט נעתר ואף ציין בהחלטתו מיום 13.1.22: "יש להצטער על כך שהמשיב ממשיך להתעלם מהליכי בית המשפט ובחר שלא להתייצב לדיון". מדובר בפגיעה במו הטוב של אדם אשר נחשב בעיני הצד שכנגד ובעיני בית המשפט לאדם הבוחר להתעלם במועד מהליכי משפט, מזלזל בהחלטות שיפוטיות ובוחר להיעדר מדיונים.
לאור האמור לעיל, ובהתחשב בנסיבות, בפגיעה בשמו הטוב של התובע, בהלבנת פניו, הצער ועגמת הנפש, וכן הנזק הממוני, אני מחליטה לחייב את הנתבע לשלם לו פיצוי בסך 11,000 ₪, אשר ישאו הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום הגשת התביעה ועד התשלום בפועל.
