התובע מבקש לחייב את הנתבעת לשלם לו פיצויים לדוגמא מכוח סעיף 31א(א)(2ב) לחוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981 בסכום של 50,000 ש"ח, פיצוי בגין עוגמת נפש בסכום של 10,000 ש"ח ופצוי בגין אובדן חמישה ימי עבודה בסכום של 10,000 ש"ח ובסה"כ 70,000 ש"ח.
הנתבעת הגישה כתב הגנה וטענה כי דין התביעה להדחות.
האם זכאי התובע לפיצויים לדוגמה לפי סעיף 31א(א) לחוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981 (להלן "החוק") על אף שלא קוימה דרישת הכתב לפי סעיף 31א(ב): לאחר עיון בטעונת הצדדים ובסיכומיהם, בחומר הראיות שהוגש לתיק ולאחר שמיעת העדויות בפני, הגעתי למסקנה כי התובע אינו זכאי לפיצויים לדוגמא בהיעדר הודעת נתוק בכתב בהתאם להוראות החוק ואנמק:
התובע טען כי הודעת הנתוק הייתה בעל פה ביום 24.9.20 .
...
התובע מבקש לחייב את הנתבעת לשלם לו פיצויים לדוגמא מכוח סעיף 31א(א)(2ב) לחוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981 בסכום של 50,000 ש"ח, פיצוי בגין עוגמת נפש בסכום של 10,000 ש"ח ופיצוי בגין אובדן חמישה ימי עבודה בסכום של 10,000 ש"ח ובסה"כ 70,000 ש"ח.
הנתבעת הגישה כתב הגנה וטענה כי דין התביעה להידחות.
אולם בהתחשב בכך כי הודעת ניתוק של התובע מיום 24.9.20 לא נענתה והתובע נאלץ להתנהל מול נציגי הנתבעת הרבים כפי העולה מתמלול השיחות שצורף עד שנאלץ לבצע ביטול של הוראת הקבע לצורך סיום ההתקשרות, לצד מדיניות התיעוד הבעייתית של הנתבעת שהתגלתה בתיק זה, כפי שפורט לעיל,, הגעתי למסקנה כי יש לפסוק לתובע פיצוי בגין עוגמת נפש.
נוכח כל האמור לעיל מצאתי לפסוק לתובע פיצוי בגין עוגמת נפש בסכום של 3,500 ש"ח.
באשר לתביעה לפיצוי בגין אובדן חמישה ימי עבודה בסכום של 10,000 ש"ח, הגעתי למסקנה כי דין התביעה להידחות.
סוף דבר: אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובע פיצוי בגין עגמת נפש בסכום של 3,500 ש"ח וכן, הוצאות העדה בסכום של 400 ש"ח וכן, שכר טרחת עורך דין בסכום של 1,500 ש"ח. סכומים אלה ישולמו לתובע בתוך 30 ימים מיום קבלת פסק הדין אצל הנתבעת אחרת, יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא.
