תביעה לפיצוי כאלמנה תלויה ויורשת ממחצית העיזבון

אין וודאות לגבי הסכויים של האלמן להנשא מחדש לאחר מות המנוחה, ומשום שהחיזוי הסטטיסטי של סכויים אלה מחייב בחינת פרמטרים רבים איני רואה מקום בשלב זה להביא נתון זה בחשבון בעת חישוב הפיצויים (ראו: ע"א 960/02 עיזבון המנוח סביחי טלאל נ' הפניקס הישראלי,(מיום 23.1.03)).

היות ובמקרה דנן תביעת העזבון גבוהה יותר, יש לפסוק לתלויים את אובדן השירותים, ולעזבון את הפסדי ההכנסה לשנים האבודות, בתוספת הפצוי עבור כאב וסבל והוצאות קבורה ולוויה כמפורט לעיל- בסך של 535,387 ₪ לפני נכויי המל"ל. לצורך ניכוי תקבולי המל"ל יש לאבחן את חלקם היחסי של התובעים מתוך הסכום שנפסק לפי החישוב הבא: א.התובע 2: חלקו היחסי בתביעת העזבון (מחצית לפי צו הירושה) 185,193 ₪ חלקו מתביעת התלויים 25,000 ₪ נכויי המל"ל (בגין קיצבאות שאירים ריביות וכו) 163,165 ₪ - ניכוי תשלום תכוף 10,155 ₪ - סכ"ה לתובע 2 - האני 36,873 ₪ ב.התובע 3 - עידן: חלקו היחסי בתביעת העזבון (רבע לפי צו הירושה) 92,597 ₪ חלקו מתביעת התלויים 70,000 ₪ נכויי המל"ל לעידן (בגין דמי מחייה + חלק יחסי בקצבאות שאירים) 70,586 ₪ - סכ"ה לתובע 3 - עידן 92,011 ₪ ג.התובע 4 - עומר: חלקו היחסי בתביעת העזבון (רבע לפי צו הירושה) 92,597 ₪ חלקו מתביעת התלויים 70,000 ₪ נכויי המל"ל לעומר (בגין דמי מחייה על פי חוות דעת אקטוארית) 53,285 ₪ סכ"ה לתובע 4 - עומר 109,312 ₪ הסכום הכולל לאחר נכויים עומד על סך 238,196 ש"ח. על הסכום הנ"ל יש להוסיף שכר טירחת עו"ד כחוק , החזר האגרה ששולמה בצרוף הצמדה וריבית כחוק.

...

משכך, אני דוחה את טענת התובעים כי התובעת התכוונה לעבוד ולהשתכר בתחום בו למדה דבר וכי דבר זה נמנע ממנה בעקבות התאונה.

לאור כל האמור לעיל, תביעת הפיצויים של התובעים מתקבלת במובן זה שעל הנתבעות לשלם לתובעות כדלקמן: בגין תביעת העיזבון: הפסדי הכנסה ב"שנים האבודות" 313,387 ₪ כאב וסבל 45,000 ₪ הוצאות קבורה ואבל 12,000 ₪ סכ"ה תביעת העיזבון : 370,387 ₪ סכ"ה תביעת התלויים (ללא מרכיבי החפיפה): 165,000 ₪ כאמור ההלכה הפסוקה קובעת, כי בעוד שמתביעת התלויים יש להוריד את תביעת היורשים, אין להוריד מתביעת היורשים את תביעת התלויים (ע"א 295/81 גבריאל נ' גבריאל פ"ד לו(4) 533).

ההודעה כנגד הצד השלישי: לאחר שעיינתי בטענות הנתבעת ושמעתי את עדות הצדדים השלישיים בתיק, שוכנעתי כי דין ההודעה כנגד הצדדים השלישיים להתקבל.

לסיכום – אני מקבלת את ההודעה נגד הצדדים השלישיים וקובעת כי עליהם לשפות את קרנית ביחד ולחוד, בכל הסכומים אותם שילמה קרנית לתובעים במסגרת תיק זה ובכלל זה בהסכם הפשרה שאושר ביום 4.12.16.

המנוח הותיר אחריו אלמנה-התובעת, שהנה בבחינת תלויה במנוח והיא גם היורשת היחידה על פי צו ירושה מיום 04.04.17.

ערך ידת המנוח: 3,505 ₪ (10,516 ₪ מחולק ל 3 ידות) סכום התמיכה החודשי: 4,811 ₪ (8,316 ₪ - 3,505 ₪) אי לכך ההפסד לעבר הנו הסך של 153,592 ₪ (4,811 ₪ * 32), בצרוף ריבית עבור מחצית התקופה, הסך של 155,754 ₪.

נפסק כי "אין מפצים במסגרת ראש הנזק הממוני של אבדן שירותים אלא משהוכח קיומו". ע"א 9788/07 עזבון מרמש נ' שלזינגר (פורסם בנבו).

עוד מציינת התובעת שבעקבות פטירת המנוח היא ויתרה על עסקה שנחתמה בחודש נובמבר 2016 להתקנת פנלים סולרים על גג המשק שעתידה הייתה להכניס הכנסה נוספת בשיעור 2,000 ₪ לחודש, אך בהיעדר מי שניהל את הפרויקט ויתרה התובעת על פרויקט זה. על יסוד נתונים אלה טוענת התביעה כי יש לפצותה בסך של מעל לשני מיליון ₪ לעבר ולעתיד בגין שירותי המנוח והוצאות חד פעמיות לעבר ולעתיד.

...

הוצאות קבורה/מצבה בראש נזק זה, ועל פי המקובל בפסיקה, סבורני כי עיזבון המנוח, זכאי לקבל סכום של 10,000 ₪ בגין הוצאות קבורה ומצבה, על דרך האומדן וזאת בהעדר קבלות ומסמכים המוכחים כל הוצא והוצאה.

לפיכך, ובהיעדר חוות דעת נגדית מטעם התובעת, אני מקבלת את סכום קצבת השאירים שנקבע בחוות הדעת של האקטואר בסכום של 224,800 ₪.

סוף דבר התביעה מתקבלת.

לאחר שבחנתי את טענת הצדדים, באתי לידי מסקנה שבנסיבות תיק זה, לגבי המנוחה, נכון לפעול בהתאם לחזקות המקובלות ולחשב את הפצוי בהתאם לבסיס שכר ממוצע במשק ובנוגע לאלמן, בשים לב לטענות שהובאו בתצהירו ותצהירם של אביו ובשים לב ליכולת ההישתכרות שהראה לאחר התאונה, ניתן להניח שהיה מרויח לפחות שכר ממוצע וחצי במשק, וזאת מן המועד הצפוי לסיום הלימודים של המנוחה; ואפרט.

היחס בין תביעת העיזבון לתביעת האלמן כתלוי בהיעדר זהות בין התלוי לבין היורשים יש לחלץ את חלקו של התלוי ולקבוע את הפצוי לעיזבון, כאשר הרכיבים שאינם חופפים יוותרו על כנם.

...

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, באתי לידי מסקנה כי סביר לפסוק בראש נזק זה סכום של 20,000 ₪.

מתוך הראיות עולה ששלילת רשיון הנהיגה באה עקב נהיגתו הרשלנית, משכך, ניתן לקבוע שלא מדובר בנזק בר פיצוי במסגרת תביעתו או במסגרת תביעת התלויים והעזבון ומשכך דינה של הטענה בהקשר זה להידחות.

סוף דבר הנתבעת תשלם לאלמן סך של 815,897 ₪ בתוספת מחצית חלקו מתביעת העזבון בסך 398,243 ₪ - סה"כ 1,214,140 וכן תשלם לכל אחד מהורי המנוחה סך של 199,121 ₪ הכל בתוספת אגרה כפי ששולמה ושכר טרחה כחוק.

בהחלטה מיום 28.11.2019 הותרה הגשתו של כתב-תביעה מתוקן תוך שהתובעת – אלמנת המנוח ויורשת מחצית עיזבונו, באה בנעליו.

פסק-הדין הראשון בוטל איפוא והתיק הוחזר על-מנת שייקבע "[...] אם אמנם הופרה חובת ההנגשה, נכון לחודש דצמבר 2017 (בהתאם למועדי ההנגשה בפועל, שנקבעו בתקנות) וככל שהתשובה לכך תהא חיובית – יקבע בית המשפט קמא מהו סכום הפצוי אשר היה מגיע למנוח (ועבר לעיזבונו) ויפסוק לתובעת את חלקה, מכוח היותה אלמנתו של המנוח ויורשת מחצית מזכויות העיזבון" [שם].

כל אחד מן היורשים זכאי על-פי חלקו בעיזבון המנוח; תביעתו של אחד מהם אינה מותנית ואינה תלויה בהגשת תביעה על-ידי היורשים האחרים.

...

אני מקבלת את טענתה של הנתבעת כי אי-מינויו של רכז נגישות אינו מזכה בפיצוי ללא הוכחת נזק, זאת בניגוד להפרתה של חובת ההנגשה.

התביעה מתקבלת בחלקה.

הנתבעת תשלם לתובעת סכומים מצטברים אלו: סך 12,500 ₪ בצירוף אגרת משפט בסך 937.50 ₪ ושכ"ט עו"ד (כולל מע"מ) בסך של 2,200 ₪, כולם בערכי יום פסק-הדין (להלן הסכום הפסוק).

כפי שיפורט להלן, בנסיבות ענייננו, מצאתי כי נפלו כשלים באופן בו נוטר ואובחן מצבו של המנוח ובאופן בו טופל על ידי הצוות הרפואי, המקימים לתובעים עילה לפיצויים בגין התרשלות שגרמה לנזק שבגינו זכאית לפצוי אלמנתו – שהיתה תלויה בו בחייו גם ירשה את עיזבונו.

לעמדתן של הנתבעות כפי שעולה מסיכומיהן לפניי, אין לקבל את הערכת המומחה מטעם בית המשפט בענין קיצור תוחלת החיים שיש לייחס למצבו הרפואי של המנוח טרם הארוע שהוביל לאישפוזו, באשר "בהמשך לתשובות המתחמקות לשאלות ההבהרה, המשיך המומחה מטעם בית המשפט להיתחמק גם בדיון משאלות נוקבות למשל הערכת קיצור תוחלת החיים כפי שגם אני ואדוני ניסינו לפנות ולבקש מהמומחה באמת לתת הערכה מספרית לשם כך התכנסנו, הוא חזר שוב ושוב על התשובה שהוא לא יכול להעריך. במקום להיתמודד באמת עם ספרות שהוצגה לו או ספרות משלו. לבית המשפט הוצגו מאמרים רבים, למעשה ע"י שני המומחים גם פרופיסור קובי אסף שהיה מטעם התביעה וגם שטען לתוחלת חיים ממוצעת של 7.5 שנים. ופרופסור לבוא שטען לתוחלת חיים ממוצעת של שנה וחצי. למקרה חוות דעתו הלאקונית של ד"ר אמיר שחר עלו תהיות רבות. תחילה מדוע בנגוד לבקשת בית המשפט הנכבד הוא נימנע מלהתייחס לשאלת קיצור תוחלת החיים". הנתבעות גם מפנות גם לכך שלנוכח הצבר של שלל המחלות מהן סבל המנוח, מצא המוסד לביטוח הלאומי לייחס למנוח, טרם מותו, נכות מיצטברת משוקללת בשיעור של 77%.

הסעד והפיצוי התובעת 2 תובעת בנידון את הסעדים להם היא זכאית כיורשת המנוח - בשם העיזבון, וכן את הסעד של אובדן שירותי בעל – כמי שהיתה תלויה במנוח.

...

סוף דבר אשר על כן, אני פוסק בזאת כי: התביעה הנדונה מתקבלת כך, שהנתבעות ישלמו לתובעים, ביחד ולחוד, סך של 681,135 ₪.

עוד ישלמו הנתבעות לתובעים, ביחד ולחוד, החזר שכר טרחת עורך דין בסך של 159,386 ₪.

כמו כן, ישלמו הנתבעות לתובעים, ביחד ולחוד - החזר הוצאות המומחים שהוצאו בתיק זה (לפי חשבוניות), וכן, בגין החזר הוצאות אגרה בסך של 712 ₪, כשלכל הוצאה המוחזרת, יש להוסיף ריבית והצמדה כדין מיום הוצאתה.