לפני תביעה קטנה על סך של 18,180 ש"ח אשר הוגשה מכח הוראות סעיף 11 לחוק המכר, התשכ"ח-1968 ("חוק המכר") בשל אי התאמה של מוצר שרכש התובע, בקשה לביטול עסקה ודרישת פיצוי בגין עוגמת נפש והוצאות.
לטענת הנתבעת, העובדה כי קיימים סימנים ברורים המעידים על ניסיון לפתוח את השעון שלא באמצעות המעבדה מהוה ניסיון לחבל בזדון ברכיבי השעון (קריעה של גומיית סט האטימות) ועל כן היא דוחה את טענותיו של התובע הן באשר למצבו המכאני של השעון והן באשר להחזר הכספי.
מר עזיזי, הנתבע, אשר העיד, כי הוא עובד כ-30 שנה כמוכר תכשיטי יוקרה, העיד, כי "אף שעון לא יזוז לו סתם מחוג ולא יצאו המחוגים אלא אם כן לא קיבל מכה במיוחד לא חברה שעברה 60 בדיקות לפני שיצאה מהחברה" (עמ' 7, ש' 23-21).
סוף דבר:
לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, עיינתי בתמונות, הוצג בפניי השעון והתרשמתי מהעדויות אני קובעת, כי לא הוכח שהשעון פגום, וכי לא מתקיימת טענת "אי התאמה".
משכך, אין הצדקה להורות על ביטול העסקה והשבה ועל כן, אני מורה על דחיית התביעה.
...
משכך אני קובעת, כי התובע לא עמד בנטל המוטל עליו להוכיח, כי חדירת מים לשעון נגרמה כתוצאה מפגם בשעון המהווה אי התאמה.
כך, לסיכומו של ענין זה אני קובעת, לגבי שלוש התקלות בשעון, כי לא מדובר בתקלות המהוות פגם בשעון הנכנס בגדרה של הגדרת "אי התאמה" וסמיכות התקלות השניה והשלישית, בשים לב לטיב התקלות והשריטות שנמצאו, מבסס חשש שלא מדובר בתקלה בשעון, אלא שנגרמה חבלה כלשהי (בין בזדון ובין בהתרשלות).
סוף דבר:
לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, עיינתי בתמונות, הוצג בפניי השעון והתרשמתי מהעדויות אני קובעת, כי לא הוכח שהשעון פגום, וכי לא מתקיימת טענת "אי התאמה".
משכך, אין הצדקה להורות על ביטול העסקה והשבה ועל כן, אני מורה על דחיית התביעה.
