תביעה לפיצוי בשל הפסקת חשמל בעבודות תשתית

תביעה לפיצויים בגין ניזקי גוף עקב תאונת עבודה, בהתאם לפקודת הנזיקין [נוסח חדש].

ע"א 7130/01 סולל בונה בנין ותשתית בע"מ נ' יגאל תנעמי, פ"ד נח(1) 1 (2003), בעמ' 19 ד'-ה'; ע"א 1303/09 מרגלית קדוש נ' בית החולים ביקור חולים (05.03.2012), פסקה 22 לפסק דינו של כב' השופט י' עמית).

הפסיקה אף קבעה כי חובת המעביד לגדר חלק מסוכן במכונות חשמליות הנה חובה מוחלטת [ע"א 165/73 יהודה עובדיה נ' יפו מור בע"מ, פ"ד כח(1) 348 (1973), בעמ' 350 ה'; ראו גם: ע"א 211/63 כתון (שושנה) יחזקאל נ' אברהם ושמואל קלפר, ואח', פ"ד יח 563 (1964); ע"א 697/72 שמעון ויסמונסקי נ' "מרכבים" מפעלי מתכת בע"מ, פ"ד כח(1) 429 (1974), בעמ' 432 ו'; ע"א 1815/09 סופריור כבלים בע"מ נ' שמעון אלבז (27/12/2010), פסקה 8].

...

כאב וסבל בנסיבות העניין, בשים לב לאופי הפגיעה והנכויות שנגרמו בעקבותיה, סבורני כי סביר להעמיד את הפיצוי בגין כאב וסבל על סך של 80,000 ₪.

סוף דבר לנוכח כל האמור, התביעה מתקבלת.

הנתבעת תשלם לתובע פיצויים כדלקמן: הפסדי שכר לעבר 72,400 ₪ גריעה מכושר השתכרות 211,500 ₪ הפסדי פנסיה 35,500 ₪ נזק לא ממוני 80,000 ₪ הוצאות ועזרת זולת 20,000 ₪ 419,400 ₪ - בניכוי תקבולי מל"ל (107,000)₪ 312,400 ₪ לסכום זה יצורף שכר טרחת עו"ד בשיעור 20% ומע"מ כדין, והוצאות משפט שכוללות החזר אגרה ושכר המומחים שבהם נשא התובע.

נטען כי גם שיפור התשתיות האחרות יביא לשפור ממשי באספקה תקינה ורצופה של החשמל לבתי הצרכנים וייתן מענה לעילות התביעה הנוגעות למחלוקת על כמות ההודעות הנדרשות להפסקות חשמל ולפניות למוקד הטלפוני בזמן הניתוקים.

המבקשים, כמו גם המגשרים, סברו כי תובענה זו היא מסוג המקרים בהם פיצוי חלקי בדרך של ביצוע עבודות לטובת הקבוצה, ובפרט כאלה שאין המשיבה מחויבת לבצע, מהוה פיתרון שיש להעדיפו על פני מתן פיצוי כספי קטן לחברי הקבוצה, שכן יש בו כדי למנוע הישנות ההפרות הנטענות של אמות המידה, ובכלל זה "הדילוג היזום", ולהבטיח תשתיות איכותיות שיפחיתו את ניתוקי החשמל ויאפשרו אספקת חשמל רציפה ותקינה.

ההסדר המתוקן (בשנית) מחליף את הפצוי בגין עבודות התשתית והתחזוקה (להוציא החלפת המונים) בפצוי כספי ומעניק לחברי הקבוצה פיצוי כספי בסך כולל של כ-5.5 מיליון ₪.

...

באשר לשיעור הגמול למבקשים ושכ"ט עו"ד לבאי כוחם, אני מאשרת את שיעור הגמול המומלץ למבקשים (300,000 ₪) אך לא ראיתי לאשר את שיעור שכ"ט עו"ד המומלץ במלואו (1,700,000 ₪).

אני מורה על מינויו של רו"ח סמיח מואסי כממונה על יישום הסדר הפשרה.

אני מורה על פרסום הודעה על פסק הדין תוך 14 יום מהיום.

פתח דבר בפניי שתי תביעות קטנות לפצוי בגין נזקים אשר נגרמו, לטענת התובעים בשני התיקים שבכותרת, למכשירי חשמל שונים בבתיהם בעקבות ארוע מיום 11.1.2020, במסגרתו התנתק כבל חשמל במדרכה הסמוכה לבתי התובעים.

בעקבות הנזק אשר נגרם להם כאמור פנו התובעים לנתבעת 1 (להלן: "חברת החשמל"), אשר טענה, בשלב הראשון, כי הפגיעה בכבל נובעת מעבודות תשתית אשר בוצעו על ידי עריית מודיעין-מכבים-רעות, הנתבעת 2 (להלן: "הערייה") (ראו מכתב חברת החשמל מיום 24.2.2020, נספח 1 לכתבי התביעה).

בנסיבות אלו, ובהעדר כל הסבר אפשרי אחר לפגיעה בכבל, אני קובע כי במאזן ההסתברויות הנידרש במשפט האזרחי, הוכח שהעבודות אשר בוצעו על ידי משרד הבינוי הן שגרמו לפגיעה במעטפת הכבל אשר הובילה ביום 11.1.2020 לניתוקו ולהפסקת זרם החשמל לבתי התובעים.

...

המחלוקות המצריכות הכרעה לאחר שעיינתי בכתבי הטענות מטעם הצדדים ושמעתי אותם ואת נציגיהם, אלו הן השאלות המצריכות הכרעה: מה הוביל לניתוק הכבל - האם רשלנות חברת החשמל באופן ומיקום הצבתו, עבודות אשר בוצעו באותו מועד על ידי העירייה או לחילופין שתילת עץ במקום על ידי משרד הבינוי במהלך עבודות הקמת השכונה.

בנסיבות אלו, ובהיעדר כל הסבר אפשרי אחר לפגיעה בכבל, אני קובע כי במאזן ההסתברויות הנדרש במשפט האזרחי, הוכח שהעבודות אשר בוצעו על ידי משרד הבינוי הן שגרמו לפגיעה במעטפת הכבל אשר הובילה ביום 11.1.2020 לניתוקו ולהפסקת זרם החשמל לבתי התובעים.

בנסיבות אלו, אני סבור כי אכן הוכח ברמת ההוכחה הנדרשת כי גם לחברת החשמל אחריות מסויימת לפגיעה בכבל.

משכך אני קובע כי כל אחד מהתובעים זכאי לפיצוי בגין מלוא סכום תביעתו (10,593 ש"ח לתובע בת.ק. 35858-03-21 ו- 9,761 ש"ח לתובע בת.ק. 35973-03-21).

סוף דבר לאור כל האמור, אני קובע כי קיימת חלוקת אחריות בין הנתבעת 1 לנתבעת 3, כך שהנתבעת 1 אחראית ל- 20% מהנזק אשר נגרם לתובעים, והנתבעת 3 אחראית ל- 80% מנזק זה. לפיכך אני מחייב את הנתבעת 1 לשלם למר אמיר ארליך, התובע בת.ק. 35858-03-21, סך של 2,119 ש"ח, ולמר משה גדליהו, התובע בת.ק. 35937-03-21, סך של 1,952 ש"ח. הנתבעת 3 תשלם למר אמיר ארליך, התובע בת.ק. 35858-03-21, סך של 8,474 ש"ח, את אגרת המשפט אשר שולמה על ידו בסך 106 ש"ח והוצאות בסך 500 ש"ח בגין התייצבותו לדיון, ובסך הכל 9,080 ש"ח. לתובע בת.ק. 35937-03-21, מר משה גדליהו, תשלם הנתבעת 3 סך של 7,809 ש"ח, את אגרת המשפט אשר שולמה על ידו בסך 98 ש"ח והוצאות בסך 500 ש"ח בגין התייצבותו לדיון, ובסך הכל 8,407 ש"ח. כל הסכומים המפורטים לעיל ישולמו תוך 30 יום מהיום, שאם לא כן יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד למועד התשלום בפועל.

בנסיבות העניין, לא מצאתי לחייב מי מהצדדים בהוצאות הנתבעת 2 (העירייה), ואני קובע כי היא תישא בהוצאותיה.

עיקר עיסוקה הוא חנות לממכר ציוד חשמל ואלקטרוניקה והשכרת נכסים כאשר רק בסוף שנת 2016 החלה להעסיק קבוצה קטנה של עובדים בעבודות תשתית ואחזקה, והתובע עבד בעבודות אלה.

הפסיקה שצירף התובע לא רלבאנטית שכן היא מתייחסת לעובדים שעסקו בהתקנת מערכות חשמל ולא בעבודות אחזקה, כפי שביצע התובע.

כמו כן מפנה לעניין פלשלר[footnoteRef:11] שעבד עם התובע באותה עבודה והגיש תביעה דומה בהסתמך על צו ההרחבה בענף הבניה, כאשר בהמלצת בית הדין התיק הסתיים בפשרה אשר לא כללה פיצוי בגין רכיבים מכוח צו ההרחבה.

...

] הדברים יפים לעניינו, כאשר הנתבעת העלתה את טענת הקיזוז כתוצאה מהגשת תביעת התובע וגם מהטעם הזה דין טענת הקיזוז להידחות.

נזקים נוספים: לטענת הנתבעת נגרם לה נזק בסך 7,500 ₪ לפי 250 ₪ ליום השכרת רכב בתקופה של 30 ימים בהם נתפס רכב העבודה עליו עבד התובע על ידי משטרת ישראל, זאת לאחר שחברו נתפס נוסע ברכב בשכרות, ולכן על התובע להשיב לה סכום זה. איננו מקבלים את טענות הנתבעת.

סוף דבר: מכל המפורט לעיל – התובע זכאי לקבל את התשלומים הבאים: הפרש פיצויי פיטורים- 6,000 ₪; ביטוח פנסיוני- 3,696.93 ₪; קרן השתלמות- 19,049.70 ₪; פדיון חופשה- 7,636.86 ₪; דמי הבראה- 3,768.66 ₪; הודעה מוקדמת- 2,335.67 ₪.

7.13 למרות כל האמור בהסכם זה מוסכם על הצדדים כי אם כתוצאה מגורמים בלתי צפויים שאינם תלויים בחברה המנהלת או שאין לחברה המנהלת שליטה עליהם, או במקרה של עיכוב שמקורו במזמין, או אם כתוצאה מכוח עליון לרבות, ומבלי לפגוע בכלליות האמור לעיל, מילחמה, פעולות איבה, גיוס מלא או חלקי, שביתות או השבתות כלליות או חלקיות בענף הבניה, מחסור כללי בחומרי בניה, מחסור כללי בכח אדם, ימי גשם רבים מהמקובל, צוים ממשלתיים או ערוניים (לרבות הכרזת המקרקעין או כל חלק מהם כאתר עתיקות), עיכובים בהשלמת עבודות הפיתוח והתשתית בסביבת יחידת הדיור אשר מקורם בקצב ההקמה של יחידות הדיור נוספות בפרוייקט וכיו"ב, אי קבלת טופס 4 ו/או טופס איכלוס ו/או כל מיסמך אחר, הנידרש לצורך מסירת יחידת הדיור, אשר מקורה בדרישות הרשויות והגופים המוסמכים המופנות למועצה האזורית לבצוע עבודות נוספות, אשר אינן חלק מתכולת העבודה המוטלת על החברה המנהלת לפי היתר התשתיות שיוצא בגין העבודות נשוא הסכם התשתיות, תחול הפרעה בבניה או יחול עיכוב בהשלמת יחידת הדיור, לרבות ומבלי לגרוע מכלליות האמור לעיל, עיכוב בחיבור יחידת הדיור לרשת החשמל ו/או צנרת המים ו/או רשת הביוב והתעול אשר מקורם בחברת החשמל ו/או במועצה האזורית ו/או כל מי מטעמה, יידחה המועד בו תושלם בנית יחידת הדיור בתקופת זמן המתחייבת באופן סביר מההפרעה או העיכוב הנ"ל."

הנתבעת טענה כי הפסקת העבודה הינה כתוצאה משינוי גדול במדינות המועצה לפיו המועצה החליטה לקחת על עצמה את ביצוע התשתיות הציבוריות בהרחבת קבוץ הגושרים ולא לאפשר ליזמים לבצע זאת באופן פרטי.

מחד גיסא, לא מצאתי לנכון לזקוף את תושיית הנתבעת בקידום בניית הדירות וסיומן מבעוד מועד בתקופה שעבודות הפיתוח הופסקו מטעם המעוצה ועד לחידושן (בייחוד כאשר הנתבעת וויתרה על זכות התביעה נגד המועצה בגין אותה תקופה במסגרת הסכם הפשרה ועל מנת שתוכל להוציא את הפרויקט לפועל).

פרק ג': שיעור הפיצויים בשל איחור במסירה מנגנון הפצוי בשל איחור במסירת דירה קבוע בסעיף 5א לחוק המכר דירות בנוסחו הרלוואנטי למועד התביעה: "(א) לא העמיד המוכר את הדירה לרשות הקונה לאחר שחלפו שישים ימים מתום המועד הקבוע לכך בחוזה המכר (בסעיף זה – המועד החוזי), זכאי הקונה לפיצויים, בלא הוכחת נזק, בסכום כמפורט להלן, בעבור כל חודש או חלק ממנו מהמועד החוזי ועד להעמדת הדירה לרשותו, או לפיצויים בסכום שהוסכם עליו בחוזה המכר בשל איחור במסירת הדירה, לפי הגבוה:

דומה כי התובעים דחפו את הנתבעת להלחם עבורם ולבצע את הוויתורים ולהפסיד את ההפסדים שהפסידה, ולאחר שהשיגו את מבוקשם ובעוד שהנתבעת כבר החלה בעבודות הפיתוח הגישו את התביעה – היתנהלות הגובלת בחוסר תום לב. כאמור לעיל, על הנתבעת לפצות את התובעים בגין 24 חודשי עיכוב במסירה: על הנתבעת לפצות את הנתבעים בגין 8 חודשי העיכוב הראשונים בהתאם לסעיף 5א(א)(1) בסך 3500*1.5*8 = 42,000 ₪.

...

סוף דבר: אני מקבלת את התביעה באופן חלקי.

הנתבעת תשלם לתובעים 1-2 סך של 112,000 ₪.

הנתבעת תשלם לתובעים 3-4 סך של 112,000 ₪.