כדי להפרע מלוא ההקף בגין ההפקעה, בשלב הראשון על הנפקע להגיש תביעה המכוונת לועדה המקומית לפי סעיף 197 לחוק התיכנון והבניה, בגין ירידת ערך המקרקעין הכרוכה בשינוי ייעוד החלקה על פי התכנית, כאשר המועד להגשת תביעה זו נימנה בתוך 3 שנים מיום תחילת התכנית; ובשלב השני, הבא לאחר ביצוע ההפקעה בפועל, ניתן לתבוע בבית המשפט המחוזי פיצוי בגין נטילת הקרקע בפועל – קרי, בשל אובדן הבעלות על החלק המופקע, לפי השווי המופחת של המקרקעין שייעודם לצרכי ציבור.
...
אני סבור כי אין להתערב בקביעת המומחה בהקשר זה.
מדובר בעניין עובדתי–תכנוני שאין בית המשפט נוטה להתערב בו, כי הנזק ליתרה, אם וככל שיש כזה, לא נגרם כתוצאה מתכנית פת/13/1232 העומדת בבסיס התביעה להפקעה, אלא עוד קודם לכן, כתוצאה מאישור תכנית מוקדמת פת/1002 /3ב משנת 1971.
לפני סיום אעיר, כי מאחר ומצאתי לנכון לדחות את טענת התובעים, כי בעת קביעת שווי המקרקעין, יש להתחשב בפרקטיקה של "שחזור זכויות" ולקבוע את השווי בהתאם לייעוד חקלאי, ממילא נדחית טענת הנתבעות כי מדובר בתביעה שהינה "כסות" לתביעה לפי סעיף 197 לחוק התכנון והבניה, שכן לבסוף סברתי כי את שווי המקרקעין יש לקבוע לפי ייעודם לדרך.
סוף דבר
לאור האמור לעיל, דין התביעה להתקבל בחלקה.
