תביעה לפיצוי בגין קיצור טיול מאורגן

התובעים הגישו תביעה כספית על סך 15,295₪ לפצוי בגין נזקים שנגרמו להם, לטענתם, בשל השתתפותם בטיול מאורגן למרוקו בין התאריכים 4/5/17 – 16/5/17.

לטענתם, בשל קיצור זמנים והניסיון "לדחוס" טיול בן 12שניים עשר יום לעשרה ימים, הפך הטיול לאינטנסיבי במיוחד, לא ניתנו זמני מנוחה שתוכננו והתובעים שהיו מבין הצעירים שבקבוצה נאלצו לחזות בסבלם של המשתתפים המבוגרים שלא עמדו במאמץ.

...

יתירה מזו, מקובלת עליי עדות התובע כי אכן לא ביקש לבטל את השתתפות התובעים בטיול אך מששאל האם ניתן לבטל, נענה בשלילה.

עדות זו הייתה אמינה על בית המשפט, לא הוכחשה בצורה נחרצת בעדות גב' שטרן ואף לא הובאו מטעם הנתבעת נציגים נוספים שקיימו שיחות עם התובע על מנת לסתור עדות זו. מקובלת עליי טענת התובע כי ביטול הטיסה גרם לשינויים בתכנית הטיול וכי שינויים אלו לא הובאו לידיעתו על מנת שיוכל לקבל החלטה מושכלת האם להמשיך ולקחת חלק בטיול או לבקש לבטל השתתפות.

טענות הנתבעת כי אינה חבה בפיצוי התובעים מאחר ואינה אחרית לביטול הטיסה וכי יש להטיל אחריות זו לפתחם של צדדי ג', דינה להידחות, שכן חובתה לפצות את התובעים אינה נובעת מביטול הטיסה אלא מאי העברת מידע מלא ומהימן בזמן אמת לתובעים ואולי אף בהטעייתם באשר לאפשרות לבטל את השתתפותם בטיול.

התובעת טוענת כאמור בכתב התביעה ובדיון, כי הטיול "המאורגן" לא היה מאורגן, לא היו נציגים של הנתבעת אשר הדריכו אותה איך, היכן ומתי להגיע לסיורים המודרכים וכמו כן לא קיבלה התובעת שירותי העברות.

בנסיבות אלה אני סבור כי התובעת זכאית לפצוי משום שהיא לא קיבלה את מלוא השרות עליו היא שילמה, ואני מעמיד פיצוי זה ע"ס 1,000 ₪.

לפיכך אין להטיל על הנתבעת את האחריות להפסד שהתובעת טוענת שניגרם לה בשל קיצור הטיול, קרי הפסד ימי פעילויות או הפסד תשלום למלון.

...

מתכתובות הוואטסאפ שצרפה הנתבעת לכתב ההגנה עולה כי ביום 21.2.17 נציגת הנתבעת, גב' לי חורי, שאלה את התובעת ואת חברתה "מה הוחלט בנות כי שיניתי ל-18". התובעת השיבה לה "מבחינתי 18". נציגת הנתבעת שבה ושאלה "אמרת לי לשנות אז שיניתי אתן מסונכרנות?" התובעת השיבה "היא (יסמין פדלון חברתה של התובעת – ד.ה.) אמרה לי בטלפון מה שאני מחליטה אבל כנראה היא נכנסה לשיעור היא תכף תגיב". לאחר כעשר דקות השיבה יסמין "הכל בסדר". אני מתרשם מהתכתובות כי נציגת הנתבעת פעלה כשורה לאחר שהבינה מהתובעת ומחברתה כי מועד הטיסה המבוקש על ידן לחזרה ארצה הוא 18.7.17.

סוף דבר, הנתבעת תשלם לתובעת סך של 1,000 ₪.

כמו כן תשלם הנתבעת לתובעת הוצאות משפט בסך 300 ₪.

אקדים אחרית לראשית ואבהיר כי לטעמי, דינה של התביעה להדחות, מן הטעמים שיפורטו בהמשך; כאשר חזקה עלי מצוות מתקין התקנות (תקנה 15(ב) לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), התשל"ז-1976), לקצר את הנמקותיי, בבחינת מקום שאמרו לקצר אין אתה רשאי להאריך.

דיון והכרעה: המתוה הנורמאטיבי: ראשית, נפנה מבטינו לפסיקה שלעניין: בפסק דינו המקיף בתיק ת"ק (תביעות קטנות ת"א) 13183-10-15 סמאג'א נ' ר.ת. דיסקברי טיול עולמי בע"מ [פורסם בנבו] (30.7.2016), קבע כב' השופט מ. תדמור ברנשטיין (להלן: "עניין סמאג'א") את הדברים הבאים: "בעת הכרעה בתביעה של נוסע כנגד גורם המוכר והמנהל טיול מאורגן, יש - על פי הדין - ליתן את הדעת לשני עקרונות מנחים:

השרות כולל טיסות, הסדרת אשרות, שירותי לינה, מזון, הסעות, הסדרת כניסה לאתרים, תשלום לספקי שירות שונים, תיאומים רבים, התאמת מסלול הטיול לתנאי מזג אויר וכיו"ב. עקרון שני: נוסע זכאי לתבוע פיצוי הן בגין נזקיו הישירים (פיצויים בגין ניזקי ממון) והן בגין נזקים לא ממוניים.

...

סוף דבר: לא אוכל להימנע מלהתייחס לפיצוי הנדרש.

תוצאה: עולה מן המקובץ כי דין התביעה להידחות.

באשר לסוגיית הוצאות המשפט, הרי שלאחר שעיינתי ב"מוקדי העניין" כפי שפורטו ע"י הנתבעת בחוברת מטעמה, והכוללים מקומות ואתרים רבים אשר נמנע מהתובעים מלבקר בהם (והגם שלא מצאתי להטיל אחריות בעניין על הנתבעת) לא מצאתי לנכון לחייב את התובעים בהוצאות המשפט שנגרמו לנתבעת.

(כך למשל נדונה תביעה עקב אי ניצול חבילת טיול מאורגן שלא יצאה אל הפועל עקב מבצע צוק איתן, רת"ק 65768-06-15 השטיח המעופף בע"מ נ' יוסף (20.10.15); ת"ק 22887-12-14 יוסף נ' איסתא ישראל בע"מ (16.6.15); זכוי נוסעים בעלות השהות בבתי המלון באנטליה משך שהותם המוארכת בשל ביטול טיסה עקב מבצע צוק איתן (שירותי סיוע מסוג שהייה בבית מלון ומזון) ת"ק 45457-12-16 ח'יר נ' קשרי תעופה בע"מ (25.4.17); ת"ק 23154-11-15 אבא נסאר נ' קשרי תעופה בע"מ (30.5.16)); זכאות לפצוי בגין קיצור חופשה בחו"ל עקב מבצע צוק איתן בנגוד לרצון הנוסע והשבתו לאלתר בטיסת חרום ראו רת"ק 35583-09-15 השטיח המעופף בע"מ נ' גזאל (4.2.16) לעומת ת"ק 48566-02-15 חרב נ' איסתא ישראל בע"מ (9.8.15); ת"ק 53591-01-15 גזאל נ' השטיח המעופף בע"מ (21.7.15); ת"ק 18270-11-14 שיראי נ' ג'ט אייר פלאי (10.2.15)).

...

בשים לב לכך, שנתור פעלה במקרה הנדון בשני כובעים, כמארגנת וכסיטונאית שירותי תיירות, היא תחוב יחד עם המארגן הנוסף -השטיח המעופף- ואונור, מפעילת הטיסה, בגין הפרת החובה הנ"ל. לסיכום פרק האחריות והחלוקה - לאור כל המקובץ לעיל, על יסוד הנתונים העובדתיים שהובאו בתיק דנן והמסקנות הנגזרות מנתונים אלה שפורטו בהרחבה דלעיל, לרבות האמור לעניין התנהלות הנתבעים והצד השלישי, אשר בשליטתם מצוי מלוא המידע הרלוונטי; בהינתן החיוב של מארגן ומפעיל הטיסה (כאשר בעניין מארגן ייתכנו מספר מארגנים לטיסה מסוימת), ובשים לכלל החובות המוטלות עפ"י החוק שהופרו ע"י הנתבעים, אני מוצאת לחייב את הנתבעים, יחד ולחוד, בפיצוי התובעים שנקבע.

אשר לחלוקה הפנימית ביניהם, לאור הקביעה בדבר חלקו הנמוך יחסית של הנתבע 1; בהתחשב הקביעה כי הנתבעת 2 פעלה בנסיבות המקרה דנן ביותר מכובע אחד (מארגנת טיסה ונותנת שירותי תיירות); בהינתן זהות הנתבעת 3 כמפעילת טיסה, כהגדרת החוק, על כל החובות הכרוכות בכך, אני קובעת כי חלוקת האחריות בין הנתבעים 1-3 תהא באופן הבא: 10%, 60% ו- 30%, בהתאמה.

סוף דבר אני מורה על קבלת התביעה באופן חלקי.

הנתבעת אישרה כי נאלצה לקצר את הטיול המאורגן בשל הנחיות ממשלת מרוקו אולם הבהירה כי פעלה לתיאום טיסת חילוץ לכלל משתתפי הטיול ע"מ שלא להותיר אותם ללא פיתרון בסיטואציה שנוצרה.

תחושת החמיצה ועוגמת נפש הנה סובייקטיבית ומקום בו מטייל אחד חש כי איבד את כל חדוות הטיול והוא סר וזועף, יכול מטייל אחר לקבל דברים בקלות ובהבנה ולמזער את תחושת חוסר הנוחות שנגרמה לו. וכך קבע ביהמ"ש בדונו בסוגיית פיצוי בגין נזקים לא ממוניים במסגרת תא (ת"א) 1286/08 אביגזר מאיר ואח' נ. כספי הפלגות קרוז בע"מ (פורסם בנבו)- "פסיקת נזק לא ממוני נתונה לשיקול דעת בית המשפט, ויתכן ששוני זה, מסביר את הגישה המצמצמת של בתי המשפט בפסיקת הפצוי בגין נזק לא ממוני, (ע"א 3437/93 אגד, אגודה שיתופית לתחבורה בישראל בע"מ נ' אדלר [1998] [פורסם בנבו]

גם אם אני לוקחת בחשבון את העובדה שגם רעייתו של מר כגנסקי הישתתפה בטיול (הגם שלא הוגשה תביעה על ידה) עדיין הגשת תביעה שמשמעותה החזר מלא של הסכומים ששולמו כאשר אין חולק כי התובע יצא לטיול, ביקר בחלק מהאתרים ועתה עותר לפצוי משמעותי כל כך מהוים תמריץ שלילי להגשת תביעות בגין עוגמת נפש מקום בו , כעובדה, מצאו רבים מהמשתתפים בטיול שלא לפעול כנגד הנתבעת וכאמור לעיל, לאור העובדה כי הפגיעה הנטענת הנה כאמור סובייקטיבית הרי שהיא מסורה לשיקול דעתו של ביהמ"ש. הגם והיו מקרים בהם מצא ביהמ"ש לדחות תביעה בשל העידר פרופורציה בין הקפו של הנזק לבין סכום התביעה (וראו הנמקות ביהמ"ש בעיניין ת"ק 28304-01-15 קרייף נ' איסתא ישראל בע"מ (28.7.15) וכן ת"ק (י-ם) 1640/08 מ. יעל נ' מלון סיאסטה (12.6.08)) איני סבורה כי יש לדחות את התביעה אלא להיתחשב בהקף העסקה, טענות הצדדים והקף הפצוי המתאים.

...

באשר להתנהלות המדריך, לאחר שמיעת העדויות (שניתנו גם ע"י מי שלא היה בעל דין בתביעות שנדונו לפני ולמעשה עניינו נדון והסתיים בבימ"ש השלום בב"ש) ועיון במסמכים שצורפו לכתבי הטענות, אני סבורה כי התנהלות הנתבעת ביחס למדריך לא הלמה את המצופה מהם.

לא השתכנעתי כי המדובר היה בטיול נפל כפי שביקשו התובע ועדיו להציג, וכי היה בעדויותיהם משום ההקצנה של סיטואציות שיתכן וניתן היה לפרשן אחרת, אולם כאמור לעיל, שוכנעתי שהתנהלות המדריך חרגה מן המקובל באופן שהביא לתחושת חמיצות ברורה ממהלך הטיול.

גם אם אני לוקחת בחשבון את העובדה שגם רעייתו של מר כגנסקי השתתפה בטיול (הגם שלא הוגשה תביעה על ידה) עדיין הגשת תביעה שמשמעותה החזר מלא של הסכומים ששולמו כאשר אין חולק כי התובע יצא לטיול, ביקר בחלק מהאתרים ועתה עותר לפיצוי משמעותי כל כך מהווים תמריץ שלילי להגשת תביעות בגין עוגמת נפש מקום בו , כעובדה, מצאו רבים מהמשתתפים בטיול שלא לפעול כנגד הנתבעת וכאמור לעיל, לאור העובדה כי הפגיעה הנטענת הינה כאמור סובייקטיבית הרי שהיא מסורה לשיקול דעתו של ביהמ"ש. הגם והיו מקרים בהם מצא ביהמ"ש לדחות תביעה בשל העדר פרופורציה בין היקפו של הנזק לבין סכום התביעה (וראו הנמקות ביהמ"ש בעניין ת"ק 28304-01-15 קרייף נ' איסתא ישראל בע"מ (28.7.15) וכן ת"ק (י-ם) 1640/08 מ. יעל נ' מלון סיאסטה (12.6.08)) איני סבורה כי יש לדחות את התביעה אלא להתחשב בהיקף העסקה, טענות הצדדים והיקף הפיצוי המתאים.

סיכומם של דברים- הנתבעת תשלם לכל אחד מהתובעים סך של 2,600 ₪ בצירוף אגרה והוצאות משפט בסך 400 ₪.