בעדותו של מר זעפרני הוא אף אישר שכבר כאשר הועברה האחריות לקופה הקטנה לנתבע הייתה אי התאמה בכספים, בזו הלשון:
"עו"ד דוד: שאלה אחרונה, תראה, גיא אומר אני יודע שאתה מכחיש את זה אבל אני רוצה אולי קראת ואתה רוצה לחשוב, גיא אומר שכשהעברת לו את הקופה הקטנה כבר הייתה איזושהי אי התאמה אתה זוכר את זה?
התביעה שכנגד
פיצוי בגין אי מסירת הודעה לעובד על תנאי העסקה
לטענת הנתבע יש לחייב את התובעת בפצוי בסך 2,000 ₪ בגין אי מסירת הודעה על תנאי העסקה כנדרש בהתאם לחוק הודעה לעובד ולמועמד לעבודה (תנאי עבודה והליכי מיון וקבלה לעבודה) התשס"ב- 2002 ("להלן "חוק הודעה לעובד").
לאחר שקילת טענות הצדדים, לא שוכנענו כי נפל פגם בהליכי הפיטורים של הנתבע, מהנימוקים הללו:
הנתבע פוטר לאחר שימוע כדין.
בהיעדר עגון בחקיקה, הסכם קבוצי או הסכם אישי, היא אינה בגדר התרופות הניתנות למעסיק:
"'השעיה' מעבודה אינה בגדר 'התרופות' הנתונות למעביד מכוח דיני החוזים. מקור הכוח 'להשעות' יכול ויהיה חוק – כגון חוק המשמעת (הכוונה לחוק שירות המדינה (משמעת), תשכ"ג – 1963 – ע.ר.), יכול ויהיה הסכם קבוצי, ואף יכול ויהיה בהוראה מפורשת בחוזה עבודה אינדיבידואלי"
דב"ע (ארצי) לט/101-3 יצחק טוביהו – המועצה לענף החלב בישראל בע"מ פד"ע יא, 18, בסעיף 12.
ראו: ע"ע (ארצי) 1126/00 מלון עציון בע"מ- אביעזר שרוני (22.10.02); דב"ע (ארצי) לא/3-3 רהיטי ירושלים רים בע"מ - נסים יוסף, פד"ע ב 215, 219 (1971).
...
יפים לענייננו הדברים שנפסקו בע"ע (ארצי) 45431-09-16 אלכס גורביץ - א.ב.מ תעשיות פלסטיקה (1989) בע"מ (16.1.18):
"הכלל המנחה בעניין טענות קיזוז של מעסיק כנגד תביעה של עובד המוגשת נגדו לתשלום זכויות המגיעות לו הוא, שאין הוא זכאי להישמע בטענה שתשלום כל שהוא שולם בטעות, כאשר הדבר נעשה במשך כל תקופת העבודה וההטבה הפכה להיות חלק מתנאי העבודה המוסכמים של העובד. בנסיבות שכאלו המעסיק אינו רשאי לבטל את ההטבה לאחר שהעובד סיים לעבוד".
הטענה לקיזוז שכר עבודה נדחית.
סיכום
התביעה העיקרית נדחית במלואה.
התביעה שכנגד מתקבלת באופן חלקי, כך שהתובעת תשלם לנתבע את הסכומים הללו, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום:
פיצוי בגין היעדר הודעה לעובד על תנאי עבודה בסך 2,000 ₪.