תביעה לפיצוי בגין עישון במקום עבודה

התביעה לפצוי בגין חשיפה לעישון התובע מבקש לפסוק לו פיצוי בגין עוולה של הפרת חובה חקוקה שביצעה לטענתו הנתבעת, בכך שהפרה את הוראות החוק למניעת העישון במקומות צבוריים והחשיפה לעישון, תשמ"ג-1983 (להלן: "החוק למניעת העישון"), הן בכך שלא קבעה שלטים המורים על איסור העישון והן בכך שלא עשה כל הניתן למניעת עישון במקום העבודה.

...

סוף דבר תביעות התובע להפרשי שכר ולשכר עידוד נדחות.

הנתבעת תשלם לתובע 25,000 ₪.

בשים לב לתוצאה, תשלם הנתבעת לתובע שכר טירחת עורך דין בסך 3,000 ₪.

נוכח זאת דחה בית הדין את תביעתו של העובד לחזור לעבודה כמו גם תביעתו לפצוי בגין פיטורים שלא כדין.

בקשר לתביעתו של העובד לקבל לידיו כספי השלמת פצויי פיטורים בשיעור של 28% בנוסף לתשלום הפנסיה קבע בית הדין האיזורי כי הפרשות בזק לפנסיה (72%) ולקופת הגמל (28%) החל מיום 1.2.85 באות, על פי סעיף 14 לחוק פצויי פיטורים, תשכ"ג-1963, במקום חובת תשלום פצויי פיטורים על פי החוק.

היתנהגות לא נאותה ובצוע עבירות בנגוד לנוהלי העבודה של חב בזק – לטפול וועדות: עישון במקום העבודה שלא במקום המיועד לכך אי ציות להנחיות הממונה וגרימת הפרעה העדרות מהעבודה ללא אישור שימוש בציוד ייעודי של החברה שלא לצורכי עבודה היתנהגות רשלנית בעבודה ביצוע עבודה בנגוד להוראות או לנוהלי החברה עבודה פרטית בשכר ללא היתר מהחברה לאחר שעות העבודה שלילת הטבות שכר לאחר שסקר בהרחבה את כלל הנסיבות כפי שנפרשו לפניו בקשר לעבירות שיוחסו לעובד הגיע בית הדין למשמעת למסקנה כי היתנהלותו של העובד "היא חמורה בכל קנה מידה". בשים לב לקביעה זו, אין פגם בהרשעתו של העובד בעבירה לפי פרק 5, שכותרתו "היתנהגות לא נאותה ובצוע עבירות חמורות בנגוד לנהלי העבודה של חברת בזק" (הדגשה הוספה).

...

" ביום 21.1.10 ניתן גזר הדין בעניינו של העובד, בו נקבע כך: "בנסיבות המקרה שלפנינו, כפי שתוארו בהרחבה בהכרעת הדין, לאור הנזק הכספי והתדמיתי שנגרם לחברה, ובמיוחד לנוכח התנהלותו התמוהה של הנילון אשר יש בה כדי לערער את יחסי האמון המוגברים שביחסי עובד ומעביד, אנו סבורים כי אכן הדרישה לסיום העסקתו, הוא העונש המידתי הראוי בנסיבות העניין.

בהתייחסו לפרשנות העובד להגדרות שבנספח א' ציין בית הדין כי "פרשנות זו כאמור עומדת בניגוד לתכלית תקנון המשמעת וחזקה היא כי לו רצו הצדדים להגביל את רשימת העבירות המנויות בנספח לתקנון, הרי שהיו עושים זאת באופן מפורש בהסכם. בנסיבות המקרה שלפנינו, פרשנות הנתבעת עדיפה ומקובלת עלינו ויש לדחות טענתו התובע בעניין זה". בית הדין קבע כי הענישה כפי שהורה עליה בית הדין למשמעת עולה בקנה אחד עם הוראות התקנון, ולא מצא כי נפל פגם בהחלטה למרות שמדובר בעבירה ראשונה.

על מנת שיריעת המחלוקת בהקשר זה תהיה ברורה ונהירה לצדדים כמו גם לבית הדין, אנו מורים לעובד להגיש לבית הדין האזורי תוך 30 ימים הודעה ברורה בה יפרט טענותיו לעניין הזכאות לפנסיה, הנסמכות על מכתב הסיום ועליו בלבד.

לא מצאנו כי נסיבות המקרה דנן מצדיקות חריגה מן הכלל והתערבות בשיקול דעתו של בית הדין האזורי.

אשר על כן אנו דוחים את הערעור בעניין זה. סוף דבר דין ערעור העובד להידחות כאמור בפסקה 16 לעיל.

] ההליכים המשפטיים ביום 7.12.2015 הגישה התובעת תביעה נגד הנתבע לתשלום זכויות שונות בגין תקופת עבודתה וסיומה (פצויי פיטורים, פדיון חופשה, פיצוי בגין הפרת חוק הגנת השכר ופצוי בגין אי מתן הודעה לעובד).

סעיף 12(א) לחוק פצויי פיטורים קובע כי שיעור פצויי הפיטורים לעובד המשתכר משכורת חודשית הוא שכר חודש אחד לכל שנת עבודה אצל המעסיק או באותו מקום עבודה.

הנתבע הנהיג מדיניות האוסרת על עישון במקום העבודה.

...

סוף דבר תביעות התובעת לתשלום פיצוי בגין פיטורים מחמת גיל, פיצוי בגין הפרת חוק הגנת השכר, פיצוי בגין הפרת חוק מתן הודעה לעובד ופיצוי בגין העסקה פוגענית - נדחות.

תביעות הנתבע לקיזוז בגין הפרשות של חלק העובד לקרנות, בגין ימי חופשה שלא הופחתו בתקופת העבודה ובגין תשלום שכר ביתר – נדחות.

הנתבע ישלם לתובעת בתוך 30 ימים ממועד קבלת פסק הדין את הסכומים הבאים: 135.1.

לפניי תביעה לפצוי בגין עישון במקום עבודה.

...

לפיכך, דין התביעה להתקבל חלקית ביחס למחדלי הנתבעת במניעת עישון כמצוות החוק ותקנותיו.

אף כי כאמור דומני ש"הכדור העיקרי" מצוי בתחומו של המחוקק, נראה לי שמשהופרה חובה חקוקה, ומשהמדובר במשפחה ובה ילדים ואשה בהריון, יש מקום ליתן ביטוי חזק יותר – ולוא גם עדיין במישור הסמלי – לנזק, לשם הרתעת הרבים.

כמו כן, תשלם הנתבעת הוצאות בסכום האגרה, כפי ששולמה, ושכר טרחת עורך דין בסך של 3,500 ₪.

  התביעה לפצוי בגין עישון במקום העבודה – מן הכלל את הפרט אין מחלוקת כי על הנתבעת חלות החובות המנויות בסעיפים 2 ו-2א לחוק למניעת עישון (להלן: "החובות החקוקות"), בהיות הנתבעת "מחזיקה" במקום העבודה, שעל פי סעיף 15 לתוספת לחוק נחשב "מקום צבורי". הצדדים גם אינם חלוקים על כך שהחובות המוטלות על מחזיק מכוח החוק למניעת עישון, מקיימות את היסוד לפיו הן נועדו לטובתו או להגנתו של הפרט הנפגע מעישון במקום צבורי.

...

מכאן, ממילא נשמט הבסיס תחת טענת קיזוז זו – אשר נדחית בזאת.

דיון והכרעה – מאחר שהטענה כי אישורי המחלה הוצאו שלא כדין נדחתה לעיל, הרי שיש לדחות אף את טענת הקיזוז דנא, וכך אנו מורים.

סוף דבר לאור כל האמור לעיל, התביעה מתקבלת בחלקה, כך שאנו מחייבים את הנתבעת לשלם לתובעת פיצוי לא ממוני בסך של 35,000 ₪, אשר ישולם תוך 30 ימים מהיום, אחרת יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מהיום ועד ליום התשלום המלא בפועל.