בגין נזקים נטענים אלה התובע עתר בתביעתו לפסיקת פיצויים בסך 97,292 ₪ בגין נזקים ישירים שנגרמו לו (על פי הערכתו של שמאי מטעמו שביקר בדירה ובמתקניה ביום ארוע ההצפה ובשני מועדים נוספים – מר חאלד סלאמה (להלן: "שמאי התובע")), ובסך נוסף של 50,000 ₪ בגין נזק לא ממוני ועוגמת נפש.
באשר לגורם לסתימה בקוו הביוב העירוני, קבע המומחה בסעיף 3.3 לחוות דעתו כי על פי תוכנית האב לביוב – קו הביוב בכביש הראשי שבו ארעה תקלה ביום ארוע ההצפה, עשוי מצנרת אסבסט צמנט בקוטר ''6.
מעדותו אף עלה שהוא לא קיבל תכניות של קו הביוב, למרות שהוא ביקש לקבלן, כדי לקבוע באופן וודאי שקו הביוב עשוי PVC , שכן עם פתיחת שוחה אי אפשר לקבוע את סוג קו הביוב וצריך לחפור בשביל לראות ממה עשוי הקו, מה גם שלא ניתן לקבוע בודאות אם קו הביוב תקין או אם יש בו שברים או סתימות [עמ' 13 לפרוטוקול, שורות 21-36].
...
לחוות דעתו של שמאי התובע צורפה חוות דעת הנדסית של המהנדס נאדר סרוג'י (להלן: "המהנדס סרוג'י"), אשר בדק את הדירה וקבע, כי כתוצאה מהצטברות כמויות גדולות של מי ביוב מתחת לריצוף, הופיעו תולעים על רצפת הבית, ובנסיבות אלה אין מנוס מפירוק אריחי הריצוף, פינוי וריקון המצע הנגוע בחיידקים, הנחת מצע חדש במקומו וריצוף הדירה מחדש.
גם לעניין הזה אני מקבלת את הערכת השמאי מטעם התובע אשר ביקר ביום אירוע ההצפה והתרשם במו עיניו בכל אותם פריטים שניזוקו.
הטענה של התובע בדבר הצורך בהחלפת ריצוף נתמכה בחוות דעתו של המהנדס סרוג'י, ולכן אני מקבלת את הערכת שמאי התובע ופוסקת פיצוי לתובע, בגין רכיב זה, בסך 36,790 ₪.
סוף דבר
לאור כל המקובץ, הריני מקבלת את התביעה באופן חלקי ומחייבת את הנתבעת לשלם לתובע פיצוי בסך של 87,090 ₪.