תביעה לפיצוי בגין נזקים כתוצאה מהליך כינוס נכסים

החייב, א' , וגרושתו, ל', הגישו תביעה לפיצויים בגין נזקים שנגרמו להם לטענתם כתוצאה מרשלנות רפואית במעקב היריון שהביאה ללידת בנם, ע', כשהוא סובל ממומים קשים.

במקרה כזה, מתוך כלל הפצוי שיינתן לניזוק, רכיבי הפצוי בגין "זכויותיו האישיות" של פושט הרגל, אשר אינן מהוות "נכס", ייוותרו בידיו ולא ייכנסו לקופת הכנוס, ובכלל זה – רכיבי פיצוי עבור נזק בלתי ממוני, פגיעה באוטונומיה, עזרת צד ג' והוצאות רפואיות בעבר ובעתיד.

כפי שראינו, על פי ההלכה בעיניין ב.ת.ב (ע"א 10217/16), שאושרה בדיון הנוסף בדנ"א 1996/19, עוברת לנאמן בהליך פשיטת הרגל אך ורק זכות התביעה לפצוי בגין אבדן כושר הישתכרות, ורק פיצוי ברכיב זה יוקנה לקופת הליך חידלות הפרעון (ע"א 10217/16 הנ"ל, פסקה 40; דנ"א 1996/19 הנ"ל, פסקה 2, 7 לפסק דינו של השופט עמית).

...

בהיעדר ראיה על נזק שכזה, דין טענת הקיזוז בעניין זה להידחות.

החייב מסכים כי סך זה יופחת מכספי הפיצויים המגיעים לו. הואיל והגעתי למסקנה כי לקופת הכינוס אין זכויות בכספי הפיצוי, אין מקום להידרש לטענות המנהל המיוחד בעניין חוב המזונות.

סוף דבר לאור כל האמור, אני מורה בזה כי סך של 140,000 ש"ח מתוך כספי הפיצויים שהתקבלו בעקבות פסק הדין בתביעת הנזיקין יועברו לל' לסילוק חוב החייב על פי סעיף 18.1 להסכם הגירושין.

ביום 31.12.2017, הגישה המבקשת לבית משפט השלום בנצרת תביעה לפצוי בגין ניזקי גוף, כתוצאה מתאונת דרכים (ת"א 64249-12-17).

משמעות הקשחת התנאים בבקשה לפטור מעירבון, בכל הנוגע לתנאי סכויי העירעור – שעל-פיו נפל דבר בעניינינו – היא כי "בעוד בענין האגרה, די בסיכוי כלשהוא להצליח בהליך כדי להצדיק פטור, לעניין פטור מעירבון נידרש סיכוי בעל ממשות גדולה יותר כדי להצדיק פטור" (בש"א 1528/06 ורנר נ' כונס הנכסים הרישמי, פסקה 11 (17.10.2007); ההדגשות הוּספוּ – נ' ס').

...

לאחר עיון בבקשת רשות הערעור, על נספחיה, וחרף ההבנה למצוקת המבקשת, אשר נדרשת לנהל הליך משפטי מורכב, כאשר משאביה הכספיים מוגבלים ביותר, מצאתי כי דין הבקשה – להידחות, בלא צורך בתשובה מאת המשיבים.

אשר על כן, משמצא בית המשפט המחוזי, בצדק רב, כי "סיכויי הערעור אינם גבוהים בלשון המעטה", מפני ש"על החלטה בדבר חיוב בהוצאות כלל לא ניתן להגיש רשות ערעור [סעיף 1(8) לצו בתי המשפט (סוגי החלטות שלא תינתן בהן רשות ערעור), תשס"ט-2009], וההחלטה השניה היא החלטה דיונית מובהקת של הערכאה המבררת כאשר מינוי מומחה נוסף הינו חריג ואינו שכיח" (ההדגשות הוּספוּ – נ' ס') – בהחלט היה מקום שלא להיענות לבקשת הפטור מהפקדת עירבון, במלואה.

לפיכך, ההחלטה כי המבקשת תפקיד אך שליש מן העירבון הקבוע בתקנות, מאזנת כראוי בין מצבה הכלכלי של המבקשת, לבין יתר נסיבות הבקשה; איני מוצא טעם טוב להתערב בה. בקשת רשות הערעור נדחית אפוא בזאת.

רקע, הליכים קודמים וטענות הצדדים התובע, שהיה בעלים של 687/2561 חלקים בחלקה 57 בגוש 17390 בכפר כנא (להלן: המקרקעין), מכר אותם לנתבעים בהסכם מכר מיום 20.2.2003.

ביום 1.4.2018, כשבועיים לאחר דחיית הבקשה למינוי כונס נכסים, הגיש התובע את התביעה הנוכחית - לפצוי בגין הנזקים שנגרמו לו כתוצאה מהפרת הנספח על-ידי הנתבעים (37,910 ₪ בגין עיקולים שבוצעו על כספי משכורתו ולא הוסרו על-פי התחייבות הנתבעים בנספח ו-73,000 ₪ המשקפים את ירידת ערך רכבה המעוקל של אשת התובע, אשר נימנע ממנה למכרו עקב עיקול שלא הוסר), לפצוי סטאטוטורי בסך 200,000 ₪ על-פי חוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1965 (מאחר ולטענתו העיקולים שלא הוסרו הנם בגדר "פירסום" של לשון הרע) ולפצוי בסך 50,000 ₪ בגין עגמת נפש.

...

אני דוחה את הבקשה למתן פסק דין נגד צד שלישי מס' 2, משרד מיסוי מקרקעין בנצרת.

התוצאה לאור האמור לעיל, אני מחייב את הנתבעים (ביחד ולחוד) לשלם לתובע את הסכומים הבאים: (1) 79,987 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה למדד וריבית כחוק החל ממועד הגשת התביעה, 1.4.2018, ועד לתשלום המלא בפועל; (2) אגרת תביעה בצירוף הפרשי הצמדה למדד וריבית כחוק החל ממועד הגשת התביעה ועד לתשלום המלא בפועל; (3) שכר טרחת עורך-דין בסך כולל של 11,600 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה למדד וריבית כחוק החל מהיום ועד לתשלום המלא בפועל.

בנוסף, אני מחייב את צד שלישי מס' 1 לשלם לנתבעים את כל הסכומים שהם חויבו לשלם לתובע, כמפורט בפסקה 13 לעיל, ובנוסף לשלם להם את הסכומים הבאים: (1) אגרת הודעה לצדדים השלישיים בצירוף הפרשי הצמדה למדד וריבית כחוק החל ממועד הגשת ההודעה ועד לתשלום המלא בפועל; (2) שכר טרחת עורך-דין בסך כולל של 11,600 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה למדד וריבית כחוק החל מהיום ועד לתשלום המלא בפועל.

ביום 28.6.22 הגישה אישתו של היחיד, במעמדה כיורשת עזבון המנוחה, תביעה נגד קרנית לקבלת פיצוי בגין ניזקי המנוחה כתוצאה מהתאונה (ת"א (שלום ב"ש) 61449-06-22).

על אף האמור, לאור היתנהלותו חסרת תום הלב הקיצונית של היחיד כפי שפורטה מעלה והתחושה הקשה שעולה מהתנהלותו, בשים לב לפרמטרים שצויינו בסעיף 22 לרע"א 663/21 שייח יוסף מנאר נ' הממונה על הליכי חידלות פרעון- מחלקת ערעורים‏ (20.6.21) ובשים לב להלכה שנקבעה בע"א 8673/13 גמיל אלקצאצי נ' כונס הנכסים הרישמי (2.4.14) אני סבור שמקרה זה שייך למקרים החריגים שבהם נכון לקבוע תקופת צינון משמעותית ביותר ועל כן אני קובע תקופת צינון של שנתיים וחצי להגשת בקשה נוספת להליך של חידלות פרעון.

...

בסעיף 183(א) לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018 (להלן: "החוק") נקבע כי: "מצא בית המשפט בהליכי חדלות פירעון שנפתחו לבקשת יחיד, כי מתקיים תנאי מהתנאים שבסעיף 163(ג)(1) או כי היחיד הפר תנאי מתנאי הצו לשיקום כלכלי וכי בשל כך נפגע באופן מהותי ניהולם התקין של הליכי חדלות הפירעון, רשאי הוא, לאחר שנתן ליחיד ולנושים הזדמנות להשמיע את עמדתם, לבטל את הצו לפתיחת הליכים; הורה בית המשפט על ביטול הצו, יורה כיצד לנהוג בנכסי קופת הנשייה". בסעיף 163(ג)|(1) לחוק נקבע כי: "(1) בהליכי חדלות הפירעון, היחיד עשה אחד מאלה: (א) נהג בחוסר תום לב, במטרה לנצל לרעה את ההליכים; (ב) לא שיתף פעולה עם הנאמן או הממונה; (ג) הפר את ההגבלות שהוטלו עליו באופן שהיה עלול לפגוע בהליך חדלות הפירעון". לעניין זה נקבע כי: "... סעיף 183 לחוק חדלות פירעון קובע כי בית המשפט רשאי לבטל "צו לפתיחת הליכים" שניתן בהליכי חדלות פירעון שנפתחו לבקשת חייב, אם התקיימו הנסיבות המפורטות בסעיף 163(ג)(1), ובכלל זה אם החייב "נהג בחוסר תום לב, במטרה לנצל את ההליכים". גם הנסיבות הנוספות המפורטות באותו סעיף, שהתקיימותן מאפשרת ביטול ההליך – אי-שיתוף פעולה עם הנאמן או עם "הממונה" והפרת ההגבלות שהוטלו עליו באופן שהיה עלול לפגוע בהליך חדלות הפירעון – אף הן ממקדות את המבט בהתנהלות החייב במסגרת ההליך ונועדו למנוע ניצול ההליך לרעה .

על אף האמור, לאור התנהלותו חסרת תום הלב הקיצונית של היחיד כפי שפורטה מעלה והתחושה הקשה שעולה מהתנהלותו, בשים לב לפרמטרים שצויינו בסעיף 22 לרע"א 663/21 שייח יוסף מנאר נ' הממונה על הליכי חדלות פירעון- מחלקת ערעורים‏ (20.6.21) ובשים לב להלכה שנקבעה בע"א 8673/13 גמיל אלקצאצי נ' כונס הנכסים הרשמי (2.4.14) אני סבור שמקרה זה שייך למקרים החריגים שבהם נכון לקבוע תקופת צינון משמעותית ביותר ועל כן אני קובע תקופת צינון של שנתיים וחצי להגשת בקשה נוספת להליך של חדלות פירעון.

עוד אני קובע כי הגשת בקשה חדשה תהיה כפופה לתשלום סך חד פעמי לקופת הממונה בסך של 3,000 ₪.

בתאריך 05.06.2023 הגיש התובע את התובענה בתיק דנן לפצוי כספי בגין ניזקי גוף, שנגרמו לו לשיטתו, כתוצאה מתאונת דרכים שהתרחשה ביום 03.05.2022, וזאת בהתאם לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975.

המבקש עוד צירף צו כנוס נכסים שניתן במסגרת הליך של פשיטת רגל בשנת 2013.

על הדן בבקשה לפטור מאגרה לבחון אם אין המדובר בהליך סרק, בהליך שאין לו תכלית ויש לבדוק את הנימוקים הכלולים בהודעת העירעור, כך "שאם יתקבלו יביאו לקבלת העירעור או לשינויו של פסק הדין כמבוקש בהודעת העירעור". באשר לסכויים מספיקים להצלחת ההליך – המבקש עתר לתשלום פיצויים בגין ניזקי גוף שארעו בעקבות תאונת דרכים.

...

שוכנעתי כי נוכח מצבו הכלכלי של המבקש הוא יתקשה מאוד בגיוס כספים לתשלום האגרה הנדרשת.

שוכנעתי כי נוכח מצבו הכלכלי של המבקש הוא תתקשה מאוד בגיוס כספים לתשלום אגרה, הנדרשים במסגרת הליך זה. ביחס לתנאי השני, כעולה מכתב התביעה נראה כי התביעה מגלה עילה ודי בסיכוי קלוש בקלושים, וככזה קיים.

מכל האמור לעיל, אני מקבלת את הבקשה וניתן בזאת פטור מתשלום האגרה בתיק.