החייב, א' , וגרושתו, ל', הגישו תביעה לפיצויים בגין נזקים שנגרמו להם לטענתם כתוצאה מרשלנות רפואית במעקב היריון שהביאה ללידת בנם, ע', כשהוא סובל ממומים קשים.
במקרה כזה, מתוך כלל הפצוי שיינתן לניזוק, רכיבי הפצוי בגין "זכויותיו האישיות" של פושט הרגל, אשר אינן מהוות "נכס", ייוותרו בידיו ולא ייכנסו לקופת הכנוס, ובכלל זה – רכיבי פיצוי עבור נזק בלתי ממוני, פגיעה באוטונומיה, עזרת צד ג' והוצאות רפואיות בעבר ובעתיד.
כפי שראינו, על פי ההלכה בעיניין ב.ת.ב (ע"א 10217/16), שאושרה בדיון הנוסף בדנ"א 1996/19, עוברת לנאמן בהליך פשיטת הרגל אך ורק זכות התביעה לפצוי בגין אבדן כושר הישתכרות, ורק פיצוי ברכיב זה יוקנה לקופת הליך חידלות הפרעון (ע"א 10217/16 הנ"ל, פסקה 40; דנ"א 1996/19 הנ"ל, פסקה 2, 7 לפסק דינו של השופט עמית).
...
בהיעדר ראיה על נזק שכזה, דין טענת הקיזוז בעניין זה להידחות.
החייב מסכים כי סך זה יופחת מכספי הפיצויים המגיעים לו.
הואיל והגעתי למסקנה כי לקופת הכינוס אין זכויות בכספי הפיצוי, אין מקום להידרש לטענות המנהל המיוחד בעניין חוב המזונות.
סוף דבר
לאור כל האמור, אני מורה בזה כי סך של 140,000 ש"ח מתוך כספי הפיצויים שהתקבלו בעקבות פסק הדין בתביעת הנזיקין יועברו לל' לסילוק חוב החייב על פי סעיף 18.1 להסכם הגירושין.