התביעה ובעלי הדין
המדובר בתביעה לתשלום פיצויים בגין נזקים שנגרמו לתובעים בגין אי מילוי חובותיה של הנתבעת, כרשות מקומית, לאספקת שירותים מוניציפאליים שעיקרם פינוי אשפה, חיבור לתשתיות מים ונקוז, ותאורת רחוב, בהתייחס לנכס מסחרי שבבעלות התובעים ובניהולם והמצוי בתחומי שיפוט הנתבעת.
לטענת המועצה, המבנה המסחרי נשוא התביעה ניבנה ע"י התובע ללא היתר בניה ובנגוד לדין, וזאת מבלי לשמור על מרחק מהכביש כנדרש דבר שגרם נזק לתכניות המועצה לפיתרון עומסי התנועה באיזור.
זאת ועוד, איני מקבל את טענת התובע בסעיף 7 לכתב התביעה, לפיה אי ביצוע תשתית נקוז בכביש הראשי ע"י המועצה בסמוך למבנה גרם לכך שהאיזור כולו לרבות המבנה סובלים מהצפות קשות ליכלוך וסירחון, דבר שהסב לו הפסדים עיסקיים.
...
לא שוכנעתי כי לשמאי הינדי יש את ההשכלה הנדרשת, הניסיון, והיכולת המקצועית לקבוע ממצאים בתחום תשתיות ניקוז.
סיכומו של דבר, לאחר שמיעת מלוא ראיות הצדדים ובחינתן, לא שוכנעתי ברמה הנדרשת במשפט האזרחי כי המועצה נמנעה מלספק באופן ספציפי למבנה שבבעלות התובע את השירותים המוניציפליים הנטענים (או חלק מהם) במהלך התקופה הרלבנטית לתביעה, ועל כן, נחה דעתי לדחות את התביעה, ללא צורך לדון בשתי הסוגיות הנוספות שפורטו בסעיף 15 לעיל (סוגיית הקשר הסיבתי וכן כימות הנזקים).
סוף דבר
מכל האמור לעיל, אני מורה על דחיית התביעה.