מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תביעה לפיצוי בגין משלוח הודעות ספאם והטרדה

בהליך תביעה קטנה (ת"ק) שהוגש בשנת 2019 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לפניי תביעה לפצוי 30,000 ₪ ללא הוכחת נזק בהתאם לסעיף 30 א לחוק התיקשורת ( בזק ושידורים ) התשמ"ב -1982 ( להלן : החוק ) בשל משלוח 30 הודעות " ספם " ללא ציון הכותרת : " פירסומת " .
"מנקודת מבטו של הנמען – הרי משעה שהובהר כי הדגש במקרה בו עסקינן הוא על מניעת הטרדת ציבור הנמענים, הרי ככל שנמען מסר את פרטיו למפרסם, יש להניח כי מידת ההטרדה הכרוכה בקבלת הודעות מממנו פחותה.
...
גם מניסוח השאלות המוצעות לפוליגרף עליו רק התובע הסכים , נראה כי נוצר כבר קשר לפני דצמבר 2018 עם משרד הנתבע , ובניגוד להכחשת כל קשר נראה כי התמונה העובדתית מחייבת המסקנה כי התובע מסר את פרטיו כבר באפריל 2018 לקבלת עדכונים והודעות וכשנמצאה דירה מתאימה כלשהי חתם על הסכם שכר הטרחה ושוב על הסכמה מפורשת לקבלת עדכונים והודעות המשרד .
לאור האמור , הריני מורה כדלקמן : התביעה נדחית .
בנסיבות התנהלות דיונית של הנתבע , התביעה נדחית ללא צו להוצאות .

בהליך תביעה קטנה (ת"ק) שהוגש בשנת 2015 בשלום קריות נפסק כדקלמן:

המדובר הוא בתביעות לקבלת פיצוי סטאטוטורי בגין משלוח הודעות בעל תוכן שיווקי (מה שמכונה "ספם") בנגוד לחוק התיקשורת (בזק ושירותים), התשמ"ב-1982 (להלן: חוק התיקשורת).
כך ציין כב' השופט רובינשטיין: "התביעות הקטנות הוא מוסד שנולד (חוק שיפוט בתביעות קטנות, תשל"ו-1976) כדי ליצור מכשיר זמין, לא יקר ומהיר לבירור תביעות בסדרי גודל קטנים יחסית, בעיקר בתחום הצרכנות, שאילו נדונו בדרך הרגילה, כולל ייצוג משפטי ובלוח הזמנים התלוי בעומס בתי המשפט, היו נעשות בלתי כדאיות, ולתובעים שלא יכלו לעמוד בהן היה נגרם עוול... כך נאמר בדברי ההסבר(ה"ח תשל"ה, 205) "הדיון בתביעות הקטנות יהיה ללא פורמאליות, מהיר וזול. עיקר הכוונה בהקמת מוסד שפוטי זה, הוא לאפשר לאזרחים הנאלצים לוותר על תביעותיהם משום ההוצאות הגדולות והטרדה של משך ההיתדיינות, להביא תביעות לסכומי כסף קטנים לפני המוסד השפוטי החדש..."..
...
מקובלת עלי הטענה לפיה ריבוי התביעות אינו גורם לנושא הדיון להיות מורכב יותר מבחינה עובדתית.
אין אני סבור כי לחשש הנטען על ידי המבקשים כי יגרם להם עיוות דין וכי תיפגענה זכויותיהם החוקתיות, יש על מה לסמוך.
סוף דבר – הבקשה להעברת הדיון לבית משפט השלום נדחית.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין מהיר (תא"מ) שהוגש בשנת 2018 בשלום טבריה נפסק כדקלמן:

הנתבעת הפניתה לפסק הדין בת"ק 5458-04-13 סינואני ואח' נ' כהן ואח': "החוק לא נועד לאפשר אפיק פרנסה חדש למי שממתין בציפייה ליד תיבת הדואר שלו מתוך ביטחון שישלשל לכיסו סכום נכבד של 1,000 ₪ עבור כל דבר פירסומת שמתקבל אצלו, בכל מקרה, ללא כל תנאי או מיגבלה". כתב תשובה לכתב ההגנה: הנתבע הגיש כתב תשובה בו אישר כי הצטרף למועדון הלקוחות של הנתבעת אך זאת לטענתו רק בכדי לקבל הנחות; החתימה על טופס ההצטרפות דומה לחתימתו אך הוא אינו זוכר את הטופס ושהוא חתם עליו , על כן הוא מכחיש את חתימתו על הטופס ודורש הצגת הטופס המקורי ושהנתבעת תוכיח את חתימת התובע לרבות תאריך החתימה; מספר הטלפון הנוכחי אליו נשלחו ההודעות שונה ממספר הטלפון שבטופס ההצטרפות; הפקידה ששכנעה אותו להצטרף למועדון הלקוחות לא אמרה לו כלל שהצטרפותו למועדון הלקוחות תנוצל לצורך משלוח הודעות ספם; אילו ידע זאת, כי אז לא היה מסכים להצטרף למועדון הלקוחות; התובע לא נתן הסכמה מודעת לקבל הודעות ספם; טופס ההצטרפות למועדון לקוחות הנתבעת באתר האנטרנט כולל חלופה נפרדת לקבלת הודעות פירסומת תוך שימוש ברחל בתך הקנטה במילה "פירסומת". אשר לטענת חוסר תום הלב שהעלתה הנתבעת בכת הגנתה טען התובע כי הוא אינו בקיא ברזי החוק וכי לא ידע שמשלוח הודעות ספם הוא מעשה אסור שניתן לתבוע בגינו פיצויים , הדבר נודע לו באקראי מפי בא כוחו ומיד הוא הגיש את התביעה.
בסעיף 11 לתצהירו טען כי : "כבר כמה שנים כל מיני גופים שולחים לי הודעות ספם גם לטלפון הסלולארי שלי וגם לדוא"ל שלי . הספם שאני מקבל מטריד אותי אבל לא ידעתי שלפי החוק אסור לשלוח לי ספם בלי שאני מסכים לכך. בגלל זה גם לא עשיתי כלום במשך כל השנים עד שהכרתי את עו"ד דהרי והבנתי ממנו בתחילת השנה הנוכחית שזה לא חוקי ושאפשר לעצור את זה ואפילו לקבל פיצויים עד 1,000 ₪ לכל ספם". מטעם הנתבעת הצהיר מר איציק הררי שחזר על עקרי כתב התביעה והוסיף כי הנתבעת שולחת מסרונים רק לאלה שהשאירו את פרטיהם אצלה ונתנו הסכמתם ובשל רצונם להצטרף למועדון הלקוחות של הנתבעת ; בטופס ההצטרפות נכתב במפורש כי " הפרטים האישיים מהוים הסכמה לקבלת מידע באמצעים הנזכרים לעיל". נציגי הנתבעת תודרכו לשאול לקוחות אם ברצונם לקבל עדכונים בנוגע למבצעים והנחות ברשת ובהתאם לבקשת הלקוח מוכנסים פרטיו לרשימה אליה נשלחים הודעות בדבר מבצעים והנחות.
...
סוף דבר: לאור כל האמור שוכנעתי כי התובע נתן הסכמתו המפורשת בכתב ומראש לקבלת המסרונים.
דין התביעה אפוא להידחות ואני דוחה אותה.
התובע ישלם לנתבעת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 4,000 ₪.

בהליך תובענה ייצוגית (ת"צ) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בנסיבות אלה, עולה חשש סביר ואמיתי כי בקשת האישור הוגשה מטעמים פרסונליים ושיקול זר, כאמצעי להפעלת לחץ על המשיב וכדי לשמוט את הקרקע תחת ההליכים המשפטיים שננקטו על ידי המשיב כנגד רו"ח נבון; בקשת האישור הוגשה משום מה מספר שנים לאחר שליחת מרבית ההודעות על ידי המשיב ללא הסבר המניח את הדעת; מדובר בבקשת אישור המבקשת לחייב את המשיב, אדם פרטי, בגין טענות לנזק בשל משלוח הודעות ספם, בסכום אסטרונומי העומד על כ- 14 מיליון ₪; הרושם הוא כי קיים ציבור לא מבוטל (וייתכן שאף למעלה מכך) של חברי לישכת רואי החשבון אשר מעוניין בהודעותיו של המשיב ואף הביע רצון להמשיך ולקבל אותן; תוכן ההודעות הוא לעתים רלוואנטי וייתכן שאף מבוקש על ידי ציבור רואי החשבון, דבר שמעיד כי משלוח ההודעות אינו בהכרח מהוה מיטרד או מסב נזק אחר לחברי הקבוצה הנטענת; תום הלב הנידרש לצורך ניהול תובענה ייצוגית : כלל יסוד כתנאי לאישור תובענה כייצוגית, הוא כי על התובע המייצג ובא כוחו לפעול בדרך הולמת ובתום לב במסגרת ניהול ההליך הייצוגי.
לטעמי, תובע סביר אשר רואה עצמו נפגע ומוטרד משליחת הודעות וטוען להפרת סעיף 30א(ב) לחוק התיקשורת, לא ימתין במשך שנים עד להגשת תביעתו, אלא יבקש לתבוע ניזקו תוך זמן סביר לאחר שהתרחש, דהיינו תוך זמן קצר לאחר משלוח ההודעות.
עמד על כך כב' השופט מזוז (בהסכמת כב' השופטים פוגלמן ווילנר) במסגרת רע"א 7064/17 ארד נ' מנקס אונליין טריידינג בע"מ (11.12.2018): "תביעה לפיצויים ללא הוכחת נזק בגין הפרת הוראות סעיף 30 לחוק התיקשורת מוגשת ככלל לבית משפט לתביעות קטנות, וזאת עקב שוויה הכספי של התביעה. בכך מישתלבות התכליות של מוסד התביעה הקטנה והוראות סעיף 30א' לחוק התיקשורת לכדי סינרגיה (אִגְבּוּר) של המאבק בתופעת הודעות הספם. הליך התביעה הקטנה, כאמצעי זול ויעיל, משרת את תכלית חוק התיקשורת לעודד הגשת תביעות ספם בהעמידו לרשות נפגעי תופעת הספם הליך תביעה מהיר, זול ויעיל לבירור תביעותיהם עם אפשרות לקבלת פיצוי ללא צורך בהוכחת נזק". (שם, פסקה 23).
...
כמו כן, אני סבורה בהתאם כי אין בנמצא אפשרות סבירה שהן תוכרענה לטובת הקבוצה.
עוד אני קובעת, כי אינטרס הקבוצה אינו בהכרח ניהול התביעה כייצוגית, ואף ייתכן שציבור רואי החשבון כולו ולמצער חלק נכבד ממנו - כן מעוניין בהמשך קבלת הודעות המשיב.
משיקולי מדיניות ולנוכח האינטרס של הקבוצה הנטענת, אני קובעת כי ממילא אין מקום לאישור התובענה כייצוגית, גם אם כלל התנאים הנדרשים לאישור התובענה כייצוגית היו מתקיימים.

בהליך תובענה ייצוגית (ת"צ) שהוגש בשנת 2023 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לפני ביהמ"ש בקשה לאישור תובענה כייצוגית בגין משלוח הודעות שלא כדין המכונה "דואר זבל". הגשת כתבי טענות, מינוי מומחה למחשבים והגשת חוות דעתו ודיונים המבקש הגיש בתאריך 25.1.23 בקשה לאישור תובענה כייצוגית על סך של 2 מיליון ₪.
מקרה זה אינו מקרה שידרוש בירור פרטני לגבי כל אחד מחברי הקבוצה, שכן ניזקם של חברי הקבוצה, לפחות לכאורה, מתבטא באופן דומה: הטרדה, פגיעה בפרטיות והזמן שנגזל עקב הטיפול בקבלת הודעות הפרסומת שהם לא חפצו בהן.
עילות התובענה והשאלות המשותפות לחברי הקבוצה שיתבררו בתובענה: הפרת חוק התיקשורת, הפרת חוק הגנת הפרטיות, הפרת עוולת חובה חקוקה ועוולת הרשלנות ועשיית עושר שלא כדין, והשאלה המשותפת: זכאותם של חברי הקבוצה לפצוי בגין נזק נטען שניגרם לכל מי שקבל דבר פירסומת מהמשיבה בנגוד להוראות סעיף 30 לחוק התיקשורת ממועד הקמתה וכתוצאה מכך נגרם להם נזק.
...
לעניין טענת המשיבה כי אין תלונות או תביעות נוספות, ביהמ"ש מביא בחשבון העובדה שהמשיבה החלה פעילותה בסמוך למועד האירועים נשוא בקשה זו. אולם, גם אם היה מדובר בתאגיד ותיק, לא היה בהעדר תלונות או תביעות נוספות, כדי להביא למסקנה שלא היה כשל.
המבקש הצביע, לפחות לכאורה, כי נגרם לו נזק עקב קבלת הפרסומת מטעם המשיבה ולפיכך, המסקנה המתקבלת היא, שהמבקש הצביע כי הוא עומד בתנאי סעיף 8(א)(1) לחוק תובענות ייצוגיות, שכן קיימת אפשרות סבירה שהתובענה נגד המשיבה תוכרע לטובת הקבוצה.
לפיכך, המסקנה היא שהמבקש עמד בנטל להוכחת התקיימותם של התנאים המצטברים המנויים בסעיף 8(א) של חוק תובענות ייצוגיות.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו