תביעה לפיצוי בגין מכירת רכב אספנות פגום

לגבי המוצרים שנטען כי נזוקו, נטען כי מדובר במוצרים המאוחסנים במחסן זמן רב וכי נזוקו מסיבות שונות, חלקם מוצרים שחזרו ממכירות שבוטלו או מוצרים פגומים.

נטען כי רכבו של אוסמה נשרף על ידי מישהו שאינו מוכר לנתבע, וכי אוסמה הגיש תלונה בענין זה נגד הנתבע, שאף נעצר בגין תלונה זו. לבסוף התיק ניסגר באי העמדה לדין בגלל חוסר ראיות.

דיון לאחר שבחנתי את מכלול הראיות שבפני ואת מהימנות העדויות, מצאתי כי איני יכולה לקבל את התביעה לנוכח פגמים מהותיים במהימנות הגרסאות שנמסרו מטעם התובעת.

הנתבע טען כי עבד באותו יום באופן רגיל ולא היתה כל היתרחשות חריגה, וכי רק לאחר מכן נודע לו כי אוסמה החליט לפטרו מבלי לשלם לו פיצויים וזאת לדבריו על רקע סיכסוך משפחתי על חלוקת הקרקעות של המשפחה.

...

דיון לאחר שבחנתי את מכלול הראיות שבפני ואת מהימנות העדויות, מצאתי כי איני יכולה לקבל את התביעה לנוכח פגמים מהותיים במהימנות הגרסאות שנמסרו מטעם התובעת.

לא ניתן לשלול גרסה זו. לנוכח חוסר המהימנות והסתירות הרבות שפורטו, לגבי פרטים בסיסיים, אני דוחה את התביעה.

לצד זאת, קיימים בשוק זה מקרים, בהם לא קיים מחיר מחירון ולכן נקבע מחירו של רכב על בסיס משא ומתן, בהתאם לערך הסנטימנטאלי ולחשיבותו בעיני הצדדים לעסקה (כגון: רכבי יוקרה, דגמים נדירים, או רכבי אספנות).

All components may need restoration to be "excellent" but the vehicle is mostly useable "as is". מן האמור יש להסיק, כי אף בהסתמכות על מחירון Collector Car, אין מקום לשום את ערך הרכב עפ"י הקטגוריה הגבוהה ביותר, אלא בקטגוריה התואמת את מצבו בפועל, לרבות הפגמים החיצוניים, עברו התאונתי וירידת הערך שנקבעה לו כתוצאה מהן.

כאן ראוי לציין, שגם לסנר סבר, כי לצורך ערך רכבו למכירה, עליו להישען על מחיר דגם נפח 3.2 ליטר ולהוסיף עליו 5%-10%.

התביעה שבפני מבטאת את הדיכוטומיה בין שתי הגישות שהיו מקובלות בתחום הפיצויים בגין נזק: האחת, גורסת כי יש להעריך את ערכו של הרכוש לפני העוולה ואחריה ולפצות את הניזוק בסכום ההפרש.

...

הגם שהתובע מבקש לסמוך על חוות דעת השמאים, אני סבורה שחשוב לציין את הפער הגדול בין גרסתו, לפיה רכש את הרכב ב- 170,000 ₪, לבין עדותו של לסנר, שהעיד כי מכר את הרכב ב-62,000 ש"ח בלבד.

לשלמות התמונה, אביא מהחלטתי מיום 12.12.18: "אשר לתיעוד בגין תשלום התמורה עבור רכישת הרכב (שהמשיב מציין כי שילם במזומן), נוכח היעדר מענה מפורש מצד המשיב ביחס לשאלה אם קיים בידו תיעוד, יש לקבוע כי המשיב טוען שאין תיעוד כאמור והוא יהיה מנוע מלהגיש תיעוד בהקשר לתמורה ששולמה בהמשך ההליך". לאור האמור, אני סבורה שיש להתעלם מטענת התובע כי רכש את הרכב בתמורה ל- 170,000 ₪.

המסקנה העולה מכל האמור היא שלא עלה בידי התובע להוכיח את תביעתו, לא ברמה העובדתית-ראייתית, ולא ברמה המשפטית.

התביעה נדחית.

התובע ישלם לנתבעת הוצאות משפט ועליהן יוסיף שכ"ט עו"ד בסך 15,000 ₪.

דיון והכרעה השאלות הטעונות הכרעה בתביעות אלה הן: האחת, מהו סכום התמורה אותו התחייב הנתבע לשלם עבור שפוץ הרכב ואיבזורו ומה הסכום ששילם בפועל; השנייה, האם עבודות השפוץ שביצעה התובעת אכן בוצעו ברשלנות, כפי שטוען הנתבע והאם זכאי הנתבע לפצוי בגין נזקים שנגרמו לרכב, ככל שנגרמו; השלישית, האם זכאי התובע לפצוי בגין הנזקים שנגרמו לו בשל הטלת עיקול על חשבונו בבנק במסגרת הגשת ההמחאות לבצוע.

הדוגמה הקלאסית לכישלון תמורה חלקי בלתי קצוב, היא הספקת ממכר פגום, קרי ממכר הנופל באיכותו מן המוסכם.

מעדותו של מנהל התובעת עולה, כי כאשר מדובר ברכבי אספנות, הרי שלעיתים מבקשים בעלי הרכב לתקן את הרכב ולהשביחו בסכום שעולה על מחירו בפועל, ובמקרה זה אין מקום להשביתו.

יוצא איפוא, שניזקו של הנתבע בגין אי השלמת עבודות התיקון כראוי הוא מחיר הרכב, כפי שהוערך על ידי השמאי עד - בסכום של 15,000 ₪ - בנכוי התמורה שקבל הנתבע בעקבות מכירת הרכב.

...

לא נטענו ולא הוכחו עילות להרמת מסך, ועל כן דין התביעה כנגד מנהל התובעת להידחות.

סיכומם של דברים: אני מקבלת את התביעות שהגישה התובעת בתא"מ 15694-03-12 ובתא"מ 18842-03-12 ומחייבת את הנתבע לשלם לתובעת סך של של 4,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום 10.11.11 ועד התשלום בפועל; סך של 10,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום 10.12.11 ועד התשלום בפועל וכן סך של 10,000 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום 10.1.12 ועד התשלום בפועל.

כן אני מקבלת בחלקה את התביעה בתא"מ 55816-02-13 ומחייבת את הנתבעת 2 בתביעה זו לשלם לתובע בתביעה זו סך של 7,200 ₪ בגין אי תיקון הרכב כנדרש, וכן סך של 1,450 ₪ בגין הסכום בו נשא עבור חוות דעת השמאי, ובסה"כ 8,650 ₪.

לפיכך, הוגשה התביעה הנוכחית, על סך 32,379 ש"ח. התביעה מורכבת מסך של 22,000 ש"ח בגין הפער בין שווי הרכב ללא הליקויים, למחיר שבו הוא נמכר; הסך של 2,500 ש"ח שהתובע שילם למלאכי בגין תיקון המנוע; הסך של 550 ש"ח שהיה הנתבע אמור לשלם לפי ההסכם, וסך של 750 ש"ח שווי הגומיות שהיה אמור לספק; עלות חוות דעת השמאי; ופצוי בגין עוגמת נפש בסך 5,000 ש"ח. במסגרת ההליך העידו בעלי הדין עצמם, וכן נחקר השמאי מטעם התובע, מר אמרן.

גם אם הפגמים ברכב אינם מסווגים כאי התאמה, הרי שעומדת על הפרק אותה שאלה – האם הנתבע ידע או היה צריך לדעת על הפגמים – לצורך קביעה האם עומדת לתובע עילה של טעות לפי סעיף 14(א) לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973, או הטעה לפי סעיף 15 לחוק זה. לטענת הנתבע, פנייתו של התובע אליו בבקשה לבטל את העסקה הייתה לא מעשית, שכן באותו שלב כבר מכר התובע חלק מהרכבים שקבל.

גם אם התובע אינו סוחר רכב, הרי שמהראיות שהוגשו, הכוללות פרסומים רבים מעמוד הפייסבוק של התובע, עולה כי התובע מתעסק רבות בקנייה ומכירה של רכבי אספנות וחלפים שלהם.

...

הנתבע מכחיש זאת וטוען בתוקף כי הוא השתמש ברכב ונסע בו. לאחר ששקלתי בדבר, אני סבור שהגם שמתעוררות תהיות מסוימות, לא הורם הנטל להוכיח ידיעה, בפועל או בכוח, של הנתבע.

לאור כל האמור, באתי בסופו של יום למסקנה כי התובע לא הוכיח ידיעה, בפועל או בכוח, של הנתבע על הליקויים בשלדה.

התביעה נדחית, אפוא, ללא צו להוצאות.

הדבר דומה למקרה שבו מי שרכש רכב פגום, למשל, מבלי שהמוכר גילה לו את דבר הפגם עשה תאונת דרכים ברכב בשל הפגם והרכב ניזוק total loss.

השאלות המשותפות: האם במעשיה ו/או במחדליה הפרה המשיבה את חוק הגנת הצרכן? האם במעשיה ו/או במחדליה הפרה המשיבה את החוזה אשר נחתם בין הצדדים?; האם הסכם ההיתקשרות ונספח התנאים הכלליים מהוים חוזה אחיד? האם התנאים בהם מהוים תנאים מקפחים?; האם מוסמכת המשיבה לחייב את המבקשת 1 ואת חברי הקבוצה בתשלום בגין האספקה הנוספת, על אף שלא הסכימו שיחוייבו?; האם על המשיבה להשיב את התשלום בגין האספקה הנוספת במלואו? האם על המשיבה להשיב רק את ההפרש בין הסכום בו חויבו הלקוחות לבין עלות אספקת השרות על ידי המשיבה ללא רווח למשיבה?; האם הוכח כי הלקוחות צרכו את הכדים אשר סופקו להם?; האם מדובר בעיסקה לתקופה קצובה? ואם כן, האם הפרה המשיבה את הוראות החוק הנוגעות לעסקה לתקופה קצובה? ; האם מדובר בעסקת מכר מרחוק ? ואם כן, האם הפרה המשיבה את הוראות החוק הנוגעות לעסקה מסוג זה? ; האם המשיבה היתנהלה בחוסר תום לב כלפי המבקשת 1 וחברי הקבוצה תוך ניסיון להעשיר את קופתה?; האם לאור מעשיה ו/או מחדליה של המשיבה זכאית המבקשת 1 וחברי הקבוצה לפיצויים בגין נזקיהן הממוניים והלא ממוניים? ; האם מעשיה ו/או מחדליה של המשיבה מהוים הפרת חובה חקוקה ופגיעה באוטונומיה ובנוחות? ; האם באופן ניסוח הסכמי ההיתקשרות קודם לשנת 2019 פעלה המשיבה להטעיית המבקשת 1 וחברי הקבוצה? עילות התביעה בשמן תנוהל התביעה הייצוגית: עילה מכוח חוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג – 1973; עילה מכוח חוק הגנת הצרכן, תשמ"א – 1981; עילה מכוח חוק החוזים האחידים, תשמ"ג – 1982; עילה מכוח חוק עשיית עושר ולא במשפט, תשל"ט -1979; הפרת חובה חקוקה לפי סעיף 63 לפקודת הנזיקין (נוסח חדש); פגיעה באוטונומיה ופגיעה בנוחות.

...

כיוון שכך וכפי שהקדמתי וציינתי ספק בעיני באם באשר ללקוחות אלו קיימת אפשרות סבירה להכרעת התובענה הייצוגית לטובת הלקוחות ובהתאמה לכך, הנני סבורה כי דין הבקשה בהקשר אליהם להידחות.

סוף דבר; לאור המפורט לעיל – הבקשה לאישור התובענה כייצוגית, באשר ללקוחות אשר התקשרו עם המשיבה קודם לשנת 2019 ואשר לא הוכח כי צרכו את הכדים הנוספים אשר סופקו להם - מתקבלת.

המזכירות תדוור את החלטתי לצדדים ניתנה היום, כ"ו חשוון תשפ"ג, 20 נובמבר 2022, בהעדר הצדדים.