תביעה לפיצוי בגין ליקויי בנייה

הבסיס לפסיקת פיצויים בגין עוגמת נפש בתביעה לפיצויים בגין ליקויי בניה הנו סעיף 13 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), התשל"א-1970, הקובע כי בגין נזק שאינו ממון "רשאי בית המשפט לפסוק פיצויים בעד נזק זה בשיעור שייראה לו בנסיבות העניין". השיקולים הרלבאנטיים לעניין גובה הפיצויים בגין עוגמת נפש הם אופי הליקוי, מיקומו, הקפו, משך הזמן שארך לתקנו והתנהלות הקבלן הן לפני הגשת התביעה והן במהלך בירורה (ע"א 6481/05 אלי כהן נגד חפציבה חברה לבניין עבודות ופיתוח בע"מ (1.2.2006); ת"א (ת"א) 37758/04 דדון נגד בוני התיקון (1.11.2006); ת"א (ת"א) 54538-04 ברזילי רמי ואח' נ' טובים תמי (29.10.2006)).

...

ב. הנתבעת תשלם לתובע פיצוי בגין נזק לא ממוני בסכום של 3,000 ₪.

הנתבעת תשלם לתובע הוצאותיו (שכר טרחת המומחה מטעם התובע – 1,638 ₪, חלקי התובע בשכר טרחת המומחה מטעם בית המשפט – 4,563 ₪ ומחצית ראשונה של אגרת בית המשפט – 901 ₪), בצירוף הפרשי הצמדה וריבית ממועד כל הוצאה ועד התשלום המלא בפועל.

כן תשלם הנתבעת לתובע שכר טרחת עורך דין בסכום כולל של 5,000 ₪.

בע"א 6540/05 סולל בונה בע"מ נ' אברמוביץ' אבנר ואח' (פורסם בנבו, 1.12.2008)‏, קבע בית המשפט את הפרמטרים לפסיקת עוגמת נפש בתביעת ליקויי בניה: "בקביעת גובה הפצוי עבור עוגמת נפש שנגרמה בגין ליקויי בנייה יש להביא במכלול השיקולים, בין היתר, את ייעודו של הנכס (מבנה מגורים, מבנה עסקי או אחר); את טיב הליקויים; מידת חומרתם; מידת השפעתם על שגרת חיי המשתמשים בנכס; היתנהלות הצדדים עובר להליך המשפטי ובמהלכו; ועלות תיקון הליקויים." במקרה שבפניי אין חולק כי אכן נתגלו ליקויי בנייה, וכי האחריות להם מוטלת לפתחה של הנתבעת.

...

סיכום ביניים לאור כל האמור לעיל, אני קובע כי על הנתבעת לשלם לתובעת את עלות התיקונים המפורטת בחוות הדעת המשלימה בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין, בסך של 79,374 ש"ח (סעיף 45 לעיל), את עלות החלפת המעקה בסך 70,340 ש"ח (סעיף 65 לעיל), ועוגמת נפש בסך 20,000 ש"ח (סעיף 73 לעיל), ובסך הכל 169,714 ש"ח.    סוגיית ההוצאות משהתביעה התקבלה, זכאית התובעת לפסיקת הוצאות לטובתה, בהתאם להוראות תקנה 152 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018 (להלן: "התקנות").

בנסיבות אלו, אני סבור כי אין מקום לחייב את הנתבעת לשלם לתובעת את מלוא סכום האגרה אשר שולמה על ידה, ואני מעמיד את החזר האגרה על סך של 8,000 ש"ח.   סוף דבר לאור כל האמור לעיל, אני מקבל באופן חלקי את התביעה, ומחייב את הנתבעת לשלם לתובעת סך כולל של 218,886 ש"ח, וזאת תוך 30 יום מהיום, שאם לא כן יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד למועד התשלום בפועל.

ההודעה לצדדים השלישיים נמחקת ללא צו להוצאות, תוך שאני מורה על החזר המחצית השניה של אגרת המשפט אשר שולמה על ידי הנתבעת בגין ההודעה לצד שלישי, ככל ששולמה.

התובעים, אשר התקשרו עם הנתבעת ביום 13.10.2016 בהסכם לרכישת דירה ברחוב נוף כרמל בקרית אתא (להלן: הדירה), הגישו נגדה ביום 12.6.2019 תביעה לפצוי בגין ליקויי בניה.

...

לאור זאת, אני דוחה את התביעה לחייב את הנתבעת לשאת בעלות החלפת הריצוף.

משלא הובא "קצה חוט" המאפשר לבית המשפט לקבוע פיצוי על דרך אומדנה, אני דוחה את התביעה לפיצוי בגין ראש נזק זה. עגמת נפש התובע מס' 2 אמר בחקירתו הנגדית: "אמרתי לו 'בוא תסדר לי את הבית'. הוא אמר 'לך תתבע אותי'. אמרתי לו 'אני לא רוצה לתובע אותך, בוא תתקן לי. קיבלת כסף, בו תתקן לי. הוא נפנף אותי". והתובעת מס' 1 כתבה בתצהירה: "פנינו אל מר איציק פדידה מטעם הנתבעת בעניין זה (ריצוף פגום - א"ג) אך הוא התנער מאחריות והכחיש את הטענות שלנו בנוגע לריצוף הפגום. .... מר איציק פדידה אמר לנו שאנחנו 'נוכלים' וביום 24.3.2019 אמר לרונן 'אני אקרקס אותך ואת עורכת הדין השקרנית שלך'". בחקירתה הנגדית אמרה התובעת מס' 1: "אני יודעת שאני חיה עם הרטיבות, והילדים שלי סובלים מהרטיבות"; ".. ואחרי מה שאנחנו ספגנו מאדון איציק ומנהל העבודה שלו שלמה, מההתנהגות, ממה שהיה בבית, מאיך שהוא דיבר, מאיך שהוא התלהם עלינו, אנחנו לא מעוניינים שהוא יבוא לעשות לנו תיקונים. לא מעוניינים, כשיש כזאת שנאה איך אתה מוכן שבן אדם יבוא לתקן אצלך בבית". יצחק פדידה כפר בטענות אלו, ובחקירתו החוזרת אמר: "אני לא יודע להתנהג ככה, ואם הייתי מתנהג ככה לא הייתי מתייחס בכובד ראש לכל ההצהרות האלה במכתבים ... אין לי שום שנאה". בהחלטתי מיום 30.9.2021 הוריתי לנתבעת לתקן את הליקויים כפי שנקבעו בחוות הדעת של המומחה מטעם בית המשפט ובחוות דעתו המשלימה.

ביום 3.11.2021 הגישה הנתבעת בקשה לפי פקודת ביזיון בית המשפט, בה נטען כי התובעים סיכלו את ביצוע החלטתי מיום 30.9.2021.

לדוגמה, במייל ששלחה ביום 18.10.2021 באת-כוח התובעים אל בא-כוח הנתבעת, וצורף כנספח לתצהירו של מנהל הנתבעת, נכתב: "עיינתי בלוז לביצוע תיקונים ובשלב זה אתייחס רק לאמור בסיפא המסמך, לפיו מבהירה מרשתכם כי אספקת הריצופים היא באחריות התובעים בלבד, וכי באחריותם הבלעדית לספק זאת וכי לא תתקבל טענה בעניין אי התאמה ..... ללא הצגת אריחים רזרביים תואמי גוון מבעוד מועד בכמות מספקת וטרם תחילת ביצוע העבודות, או, לחילופין - התחייבות בכתב .. הרי שמדובר בהודאה בחוסר יכולת ובחוסר רצון לבצע תיקונים .... זאת ועוד, אין בלוח הזמנים שום התייחסות לליטוש שיש לבצע בכל הדירה ... לשון אחר, אין בכוונת מרשתכם לבצע את העבודות לפי חוות דעת המומחה מטעם בית המשפט". בחקירתו הנגדית הסביר יצחק פדידה, מנהל הנתבעת: "ביקשנו לקבל את אותם ריצופים ספייר שנותרו בידי התובעים ויש באמתחתם ... באתם ותירצתם 'אם אתם לא מחליפים את ריצוף הדירה, אתם לא נכנסים". "אמרנו נלך רחב יותר, תנו לנו להיכנס לבצע את מה שאינו שנוי במחלוקת, לעשות משהו. הם גם את זה מנעו". "היא קיבלה ב-16.10.2021 'פירוט ביצוע תיקונים בדירת משפחת כהן', פירוט העבודות שהתבצעו בדירה בהתאם לדוחות השמאי, ופירטנו בכל יום מה נעשה... צירפתי לך את כל הפירוט שאנחנו רוצים לבצע". ואילו התובעת מס' 1 אמרה בחקירתה הנגדית: "הוא לא נתן מועדים, אבל אם בית משפט היה מחליט והיו מועדים וטל (באת כוח התובעים - א"ג) הייתה אומרת לי 'קרן, יש מועדים ותבחרי מועדים שהוא יבוא', והחלטת בית המשפט הייתה מחליטה ככה, אז אני הייתי מסכימה כי זה החלטת בית המשפט". המסקנה העולה מתשובת באת-כוח התובעים מיום 1.12.2021 ומהדברים שהושמעו בחקירות הנגדיות היא שיש טעם רב בטענת הנתבעת, לפיה באת-כוח התובעים לא נתנה לנתבעת הזדמנות הוגנת לקיים את החלטתי האמורה.

התוצאה לאור האמור לעיל, אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעים את הסכומים הבאים: (1) 98,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה למדד וריבית כחוק החל מהיום ועד לתשלום המלא בפועל; (2) מחצית אגרת תביעה בצירוף הפרשי הצמדה למדד וריבית כחוק החל ממועד הגשת כתב התביעה המקורי (12.6.2019) ועד לתשלום המלא בפועל; (3) שכר טרחת עורך-דין בסכום כולל של 12,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה למדד וריבית כחוק החל מהיום ועד לתשלום המלא בפועל.

בפני תובענה לפיצויים בגין ליקויי בנייה ואיחור במסירת דירה.

...

נוכח כל האמור אני פוסק לתובעים סכומים כדלקמן: בגין האיחור במסירת הדירה, סך של 29,823 ₪.

אשר על כן, אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעים סך של 81,598 ₪ בצירוף הוצאות משפט נוספות ושכר טרחת עורך דין בסכום כולל של 15,000 ₪.

אני מקבל את ההודעה לצד שלישי ומחייב את הצד השלישי לשפות את הנתבעת בסכומים הנ"ל. עוד אני מחייב את הצד השלישי לשלם לנתבעת הוצאות משפט ושכ"ט עורך דין בסכום כולל של 15,000 ₪.

תביעה לפיצויים בגין ליקויי בנייה.

...

בכתב ההגנה טענה הנתבעת שיש לדחות את תביעת התובע מהסיבות כדלקמן: ניתן לתקן את ליקויי הרעש על ידי הוספת בידוד נוסף, ומאחר וכך, אין מקום לפיצוי בגין ירידת ערך הדירה; לעניין האיחור במסירה הציעה הנתבעת לתובע לשלם לו את הסך 18,000 ₪ אך הנתבע סירב לקבל סכום זה; האיחור במסירת הדירה נבע מעיכוב ברישום הזכויות על שם הנתבעת ע"י חברת נרקיסי ראשל, חברה אשר מכרה את הקרקע לנתבעת (כאן אעיר שאין כל קשר בין טענה זו לבין האיחור במסירה, שכן טענה זו יכולה להיות נכונה לגבי האיחור ברישום הזכויות בדירה על שם התובע, אך לא יכולה להיות נכונה לגבי האיחור במסירה הדירה); היו שני מבצעים צבאיים שהם "מבצע "שובו אחים" ומבצע "צוק איתן", אשר התקופות בהן הם ארעו היו כחדשיים וחצי החל יום 12.6.2014 ועד ליום 26.8.2014, ובהתאם לסעיף 19.9 לחוזה נקבע כי קיימת לנתבעת זכות לעכב את המסירה לאותו פרק הזמן שבו עוכבה עבודתה בשל אירועים אשר לחברה אין שליטה עליהם.

אך סבור אני שיש לדחות את טענתה זו משום שלא מילאה אחר הנטל המוטל עליה להוכיח טענה זו, הכל בהתאם לאמור בפסק הין בתיק אז' 42039-06-16 אליהו נ. פלסים חברה לפיתוח ובניין בע"מ (פורסם בנבו, 3.5.18).

התובע תבע פיצויים בגין נזק שאינו נזק ממון בסך 30,000 ₪, וסבור אני שסכום זה הינו סביר בנסיבות בעניין לאור סוג הליקוי בדירה ומשך הליקוי בדירה, והיות הרעש רעש מטריד.

סוף דבר: לאור כל האמור לעיל, תוצאת פסק הדין הינה כדלקמן: ניתן בזה צו עשה נגד הנתבעת ולטובת התובע לפיו על הנתבעת לתקן את ליקויי הרעש הנגרמים לדירת התובע עד ליום 22.5.24, ולהמציא לתובע חוות דעת של מומחה לאקוסטיקה בדבר עצמת הרעש שנותרה לאחר ביצוע התיקונים.