תביעה לפיצוי בגין ליקויי בניה ואיחור במסירה

תביעת פיצויים עקב ליקויי בנייה ואיחור במסירת חזקה בדירות.

...

מכל מקום, כך לטענת אלקטרה, צויין במפורש בסעיף 6 הנ"ל כי אלקטרה לא תהיה אחראית "לאיכות ביצוע עבודות הפיקוח ע"י אלימאם". אלימאם טוענת מנגד כי דווקא ההפניה בהגדרת "עבודות" לסעיף 6 שצוטט לעיל מובילה למסקנה לפיה "הניהול" המצויין בהגדרה עניינו גם בפיקוח שהרי בסעיף 6.1 צויין במפורש כי אלקטרה אחראית לצד שילובה של אלימאם בפרוייקט גם "להתריע על ליקויים בעבודותיו ו/או בטיב החומרים". אף שעל פני הדברים נראה כי הועסק מפקח מיוחד לשם פיקוח על טיב העבודות לרבות עבודות הפיתוח, וכן נראה כי ההוראות נועדו להעניק לאלקטרה מעמד של מתאמת העבודות בין הקבלנים השונים וניהול הפרוייקט, לא ניתן להתעלם מן ההוראה המפורשת בסעיף 6.2 להסכם אלקטרה לפיה על אלקטרה גם להתריע על ליקויים בטיב העבודות של קבלן הפיתוח.

נוכח כל האמור המסקנה היא כי ביחסים שבין אלקטרה ואלימאם, אלימאם אחראית באופן מלא לליקויים בפיתוח בחצרות ולירידת הערך בגינם.

סוף דבר הנתבעות ישלמו לתובעים את הסכומים שנפסקו לעיל וכן הוצאות משפט ושכר טרחת המומחים שבהם נשאו התובעים וכן שכר טרחת עו"ד בשיעור 20% (בצירוף מע"מ) מן הסכום שנפסק לתובעים.

בפניי תביעה לתשלום פיצויים בגין ליקויי בניה ואיחור במסירת דירה שרכשה התובעת מהנתבעת 1 וכן תביעה שכנגד שהגישה הנתבעת 1 נגד התובעת בשל הפרה נטענת של תנאי יסודי בהסכם שנחתם בין הצדדים ביום 22.5.2013.

...

הנתבעת תשלם לתובעת את הסכומים הבאים: עלות תיקון הליקויים ופיצוי בגין ירידת ערך בסך של 118,730 ₪; פיצוי בגין נזק לא ממוני בסך 6,000 ₪; פיצוי בגין איחור במסירה בסך 14,610 ₪; החזר הוצאות משפט: משהתקבלה תביעת התובעת, גם אם באופן חלקי ביותר, היא זכאית להחזר ההוצאות שנדרשה להוציא לשם הוכחת תביעתה.

התביעה נגד הנתבעים 2 ו-3 נדחית.

התביעה שכנגד נדחית.

בהחלטה מיום 1.8.22 נקבע: "1. ביום 25.7.17 הוגשה התביעה שלפניי שעניינה פיצויים בגין ליקויי בניה ואיחור במסירה של בית מגורים אשר התובעים קיבלו בו את החזקה בתאריך 28.12.2010.

...

הבקשה למתן אורכה להגשת סיכומים, נדחית.

בנסיבות העניין שלפני, אני סבורה שיש מקום למחוק את בקשת רשות הערעור.

ההחלטה מיום 30.10.22 לא נכללת בבקשת רשות ערעור שהוגשה לפני והטעמים שעל בסיסם נדחתה הבקשה למינוי מומחה נוסף בהחלטה זו, שונים מהטעמים בגינם נדחתה הבקשה בהחלטה מושא הבר"ע. לפיכך, אני סבורה כי בקשת רשות הערעור על החלטה ששונתה ע"י בימ"ש קמא באופן מהותי במסגרת בקשה לעיון חוזר, דינה להימחק, ותחת בקשה זו, המבקשים רשאים להגיש בקשת רשות ערעור חדשה ביחס להחלטה מיום 30.10.22 במסגרתה נדחתה בקשה מס' 42 בתיק קמא.

בהחלטה מיום 1.8.22 נקבע: "1. ביום 25.7.17 הוגשה התביעה שלפניי שעניינה פיצויים בגין ליקויי בניה ואיחור במסירה של בית מגורים אשר התובעים קיבלו בו את החזקה בתאריך 28.12.2010.

...

הערכאה הדיונית הבקיאה בתיק מצאה לנכון שלא להיעתר לבקשה ואין זה המקרה החריג שבו תתערב ערכאת הערעור בהחלטות מסוג זה. נטען בין היתר, כי המצב העובדתי של הבית רחוק מלהיות מצב הבלהות המתואר על ידי המבקשים.

לאחר עיון בטענות הצדדים הגעתי למסקנה ולפיה אין לתת רשות ערעור על החלטת הביניים: א) לערכאה הדיונית מסור שיקול דעת רחב באשר לאופן ניהול ההליך.

לסיכום: א) לאור האמור לעיל, נדחית בקשת רשות הערעור.

בפני תובענה לפיצויים בגין ליקויי בנייה ואיחור במסירת דירה.

...

נוכח כל האמור אני פוסק לתובעים סכומים כדלקמן: בגין האיחור במסירת הדירה, סך של 29,823 ₪.

אשר על כן, אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעים סך של 81,598 ₪ בצירוף הוצאות משפט נוספות ושכר טרחת עורך דין בסכום כולל של 15,000 ₪.

אני מקבל את ההודעה לצד שלישי ומחייב את הצד השלישי לשפות את הנתבעת בסכומים הנ"ל. עוד אני מחייב את הצד השלישי לשלם לנתבעת הוצאות משפט ושכ"ט עורך דין בסכום כולל של 15,000 ₪.