תביעה לפיצוי בגין הפרת הסכם עם התחייבות אישית

- נספח א להסכם השכירות שצורף כנספח א לכתב התביעה היתקשרות זו אינה במחלוקת בין הצדדים ! הנתבע 2 – אדם פרטי אשר חתם ערבות אישית לפיה התחייב לשלם לתובעת את כל הסכומים שיגיעו לתובע לפי הסכם השכירות.

התביעה בעיקרה היא תביעה לתשלום פיצוי מוסכם בגין הפרה יסודית של הסכם השכירות , בהסתמך על סעיף 15.5.

ברם , אין בהודעה זו כי לפטור את הנתבעת מקבלת הסכמה מפורשת ובכתב לזהות השוכר החלופי ולתנאי השכירות עמו והכל תוך שימת דגש על העובדה שהשוכרת החלופית לא המציאה כל בטוחה כמתחייב מהסכם השכירות! הכרעה לאחר שדחיתי את טענות ההגנה של הנתבעת , באתי לכלל מסקנה כי הנתבעת הפרה ,הפרה יסודית את הסכם השכירות בכך שנטשה את המושכר ומבלי שעמדה בתנאי הסכם השכירות, ומבלי שקבלה בכתב ומראש את הסכמת התובעת לשוכרת החליפית לחזקתה מסרה את המושכר .לכך יש להוסיף את העובדה שהמושכר הועבר לחזקת השוכרת החלופית מבלי שהנתבעת ווידאה כי השוכרת החליפית עומדת בתנאי ההסכם המקורי בעיקר לעניין המצאת ערבויות – שלא הומצאו למרות דרישתה המפורשת של התובעת הן כלפי השוכרת החלופית והן כלפי הנתבעת (שתותיר ההמחאות שמשכה כבטוחה לתשלום דמי השכירות על ידי השוכרת החלופית) התוצאה היא שמקבלת את התביעה בחלקה הארי, ובהתייחס לתביעה לפיצויים קבועים ומוסכמים מראש .

...

שוכנעתי כי גם אם הנתבעת לא הייתה מרוצה מעסקת השכירות שביצעה מול התובעת לא הודיעה לתובעת דבר וחצי דבר אודות רצונה להעביר את זכות השכירות לצד ג – השוכרת החלופית בפועל.

שוכנעתי כי מדובר בצעד חד צדדי שביצעה הנתבעת ושכר נאה בצידו – סכום של 650,000 ₪ במזומן ששילמה השוכרת החלופית לנתבעת תמורת "העסק" – לרבות זכות החזקה בפועל במושכר !!!, והכל מבלי שקיבלה את הסכמת התובעת מראש ובכתב לכך!.

ברם , אין בהודעה זו כי לפטור את הנתבעת מקבלת הסכמה מפורשת ובכתב לזהות השוכר החלופי ולתנאי השכירות עמו והכל תוך שימת דגש על העובדה שהשוכרת החלופית לא המציאה כל בטוחה כמתחייב מהסכם השכירות! הכרעה לאחר שדחיתי את טענות ההגנה של הנתבעת , באתי לכלל מסקנה כי הנתבעת הפרה ,הפרה יסודית את הסכם השכירות בכך שנטשה את המושכר ומבלי שעמדה בתנאי הסכם השכירות, ומבלי שקיבלה בכתב ומראש את הסכמת התובעת לשוכרת החליפית לחזקתה מסרה את המושכר .לכך יש להוסיף את העובדה שהמושכר הועבר לחזקת השוכרת החלופית מבלי שהנתבעת ווידאה כי השוכרת החליפית עומדת בתנאי ההסכם המקורי בעיקר לעניין המצאת ערבויות – שלא הומצאו למרות דרישתה המפורשת של התובעת הן כלפי השוכרת החלופית והן כלפי הנתבעת (שתותיר ההמחאות שמשכה כבטוחה לתשלום דמי השכירות על ידי השוכרת החלופית) התוצאה היא שמקבלת את התביעה בחלקה הארי, ובהתייחס לתביעה לפיצויים קבועים ומוסכמים מראש .

בהתאם להסכם השני, התחייבה החברה לבנות ולספק לתובע 2 מבנים ניידים נוספים (להלן: "המבנים הנוספים"), תמורת הסך הכולל של 175,000 ₪, כאשר מועד האספקה נקבע ל -60 יום מיום אישור התכניות.

כמו כן, הנתבעים מכחישים את טענות התובע בעילות הרמת המסך וחיובם באופן אישי.

ועוד – סעיף 15 לחוק המכר קובע מתנה הגשת תביעת פיצויים בגין הפרת חוזה המסתמכת על אי ההתאמה, בכך שההודעה על אי ההתאמה נימסרה תוך 4 שנים ממסירת הממכר.

...

עוד העיד כי לדעתו הרטיבות הקיימת בנכס מקורה במגע עם הקרקע והמסקנה היא שהאיטום לקוי (עמ' 13 ש' 27-28).

בעניין זה מקובלת עלי עמדת הנתבעים לפיה התובע לא הוכיח כי על הנתבעים היה לעשות פעולה כלשהן מעבר להנחת המבנים במקרקעין המיועדים, כשהם תקינים ומוכנים לחיבור ולשימוש.

נוכח כל האמור, התביעה נדחית.

כאמור בתקנה 82(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018 - "פסק הדין יהיה מנומק באופן תמציתי, זולת אם סבר בית המשפט כי יש צורך בהנמקה מפורטת משום שיש בפסק הדין חידוש או חשיבות מיוחדת לציבור או מטעמים מיוחדים אחרים." לגופו של עניין, מדובר כאמור בתביעה תמציתית שביסודה תביעה לפצוי בגין הפרת חוזה שנכרת בין הצדדים ביום 16.9.2017.

במקרה דנן, לשונו של החוזה בהקשר זה ברורה, התנאי למתן האופציה עולה מלשון החוזה ברורות, לרבות האופן והמועד למימושו ומכל מקום כפי שיובהר -המשמעות הפשוטה, הרגילה והטבעית של לשון החוזה לא נסתרה ע"י התובעת כמתחייב, פרט לטענה לקיומה של שיחה טלפונית והודעת ווטספ שלא הוגשה מפורשות.

אשר לטענה לקיומם של נזקים - בסעיף 14 לכתב התביעה התמציתי כאמור, נטען כי הנתבעים הותירו ציוד אישי ושאריות ריהוט וכן גרמו נזקים, רכיב כספי זה לא כומת כלל, כאשר החוב הנטען בגין דמי השכירות לתקופת הארכה שוערך בתוספת ריבית של 2% לסך כולל של 18,972 ₪, קרי מלוא גובה התביעה.

...

מכל האמור, לא שוכנעתי כי התובעת הוכיחה, כי אכן השוכרים הודיעו, במועד המוסכם, "על רצונם להמשיך לשכור" את יחידת הדיור.

יוער, כי להעדר צירוף ראיות בהליך המתברר בדיון מהיר, משמעות ניכרת לאור תקנה 79(א)(2) לתקנות המטילה, חיוב ברור לפיו על התובע לצרף לכתב התביעה- "רשימה של המסמכים הנוגעים לעניין הנדון, המצויים או שהיו מצויים ברשותו או בשליטתו, ושאיתר לאחר חקירה ודרישה; אם המסמך מצוי ברשותו, יצרף העתק שלו לכתב הטענות; אם המסמך אינו מצוי עוד ברשותו או בשליטתו, יפרט את הנסיבות הקשורות לכך." כאשר תוצאת העדר צירוף ראיות קבועה בתקנה 79(ב) לתקנות לאמור- "(ב)פרק ט' למעט תקנה 59(ב), לא יחול על תובענות בדיון מהיר ואולם, לא צירף בעל דין מסמך כאמור בתקנת משנה (א)(2), תחול לגביו תקנה 60 בשינויים המחויבים." בסופו של דבר, שוכנעתי כי התביעה לא הוכחה כמתחייב.

לאור השיח שקוים בעיקר עם הנתבעת תשלם התובעת לנתבעת סך של 700 ₪ בגין הוצאותיה.

על רקע הדברים האמורים, טוען הנתבע, כי התביעה הוגשה כנגדו בחוסר תום לב, וזאת לאחר שכל ניסיונותיו של התובע להפרע מדימה עלו בתוהו; כך, ציין הנתבע כי התובע החתים את דימה על הסכם התחייבות לתשלום פיצוי בגין הפרת הסכם המכר, ע"ס 68,000 ש"ח. עוד נטען, כי לאחר שהכל התגלה, הנתבע עצמו ניסה להפרע מדימה, שהתנצל ואמר שישלם הכל ואף חתם על שטר חוב, ביום 18.06.18, ע"ס 80,000 ₪ לטובת הנתבע.

התובע חתם על הסכם עם דימה, על אף שידע שהוא מצוי בהליכי פשיטת רגל, וזאת מאחר והבין, הסכים וידע, כי דימה הפר את הסכם המכר שנחתם עימו, על אף ששמו לא הוזכר בהסכם גופו.

בדומה לתובע, גם הנתבע נטל על עצמו סיכון, באופן שבו בחר להיתקשר בהסכם, כך שהתחייב כלפי התובע – התחייבות אישית בכתב – לשאת בתשלום התמורה, אף שידע שאין בידיו את האמצעים לעשות כן, וזאת מבלי שהוזכר בהסכם כי התמורה תשולם בפועל ע"י דימה.

...

הנתבע, מר לב נוביקוב, הגיש בד בבד עם כתב ההגנה הודעת צד ג' כנגד שניים – דימיטרי סאטאנובסקי (להלן: "דימה") ורעייתו ויקטוריה זבורנקו (להלן: "ויקטוריה"), וטען כי הם מהווים צלע שלישית בהסכם המכר מושא התביעה, וכי למעשה הובל בכחש ובחוסר תום הלב להתקשר בו. לפיכך, נטען כי אם ימצא בית המשפט לחייבו בחיוב כלשהו, יש להורות כי צדדי ג' ישפו אותו במלוא סכום החיוב הפסוק.

הוצאות בגין ניהול הליך הגישור – לעניין זה, אני דוחה את עתירת התובע – ראשית, לאחר שלא הוגשה כל אסמכתא לתשלום שבוצע על ידו, ושנית הואיל ולא הוכחה, ולו לכאורה, טענתו של התובע לפיה הנתבע ניהל הליך גישור בחוסר תום לב בהיעדר כוונה כנה לסיים את ההליך בהסכמה מחוץ לכותלי בית המשפט (הנתבע אף לא נשאל על כך במסגרת חקירתו הנגדית).

הודעת צד ג': משלא הוגשו ראיות לסתור מטעם צד ג' ולאחר שהלה לא התייצב בבית המשפט, אני מקבלת את הודעת צד ג' כנגדו, במובן זה שיחויב לשפות את הנתבע, שיפוי מלא בגין חיובו הפסוק כלפי התובע.

סוף דבר: לאור נימוקיי המפורטים לעיל, אני מקבלת את התביעה באופן חלקי ומחייבת את הנתבע לשלם לתובע סך של 15,000 ₪ בגין הפסד תמורה, 95 ₪ בגין תשלום אגרה למחיקת הערת האזהרה, וכן סך של 3,510 ₪, בגין תשלום שכ"ט לעורך הדין דבוש עבור טיפול בעסקת המכר, סה"כ 18,605 ₪, וזאת בצירוף אגרת בית המשפט כפי ששולמה.

תביעה לפיצויים בגין הפרת הסכם שנכרת בין התובעת לבין הנתבעת 1.

הנתבעת לא הציגה לקוח אחד מבין רשימת הלקוחות שהוצגה, אשר חתם על הסכם עם התובעת וכן לא הוצג הסכם להסבת השירותים ע"י הנתבעת.

הפרת התחייבות הנתבעת לניוד עובדים כאמור בסעיף 8(2) להסכם תנאי מתלה נוסף לזכאות בתמורה והשלמת העסקה הנו נושא ניוד העובדים מהנתבעת לתובעת, לרבות חתימת הסכם העסקה בין העובדים לתובעת ועריכת גמר חשבון עם המעסיקה הנתבעת.

הרמת מסך כנגד הנתבעים 2-3 התובעת טוענת כי נוכח המצגים, ההפרות והמחדלים שהוצגו בתביעה יש להרים את מסך ההיתאגדות ולחייב את הנתבעים 2-3 באופן אישי.

...

לסיכום התביעה כנגד הנתבעת 1 מתקבלת.

אני מחייב את הנתבעת 1 לשלם לתובעת בתוך 30 יום סך 753,567 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד התשלום בפועל, בתוספת אגרת משפט ושכ"ט עו"ד בסך 50,000 ₪.

התביעה כנגד הנתבעים 2-3 נדחית, אך ללא צו להוצאות, שכן מדובר בחברת יחידים שממילא הנתבעים 2-3 היו צריכים לפעול להגשת כתב הגנה בשם הנתבעת 1, ולאור העובדה שהגנת כל הנתבעים נוהלה כמקשה אחת.