החיוב בדמי שימוש עקב הפלישה
ככלל, מקום בו הכניסה למקרקעין היתה שלא על פי חוזה, ניתן לבסס תביעה לפצוי בגין הסגת הגבול על שתי עילות – הראשונה, פיצוי נזיקי בגין הסגת גבול, אשר מבוסס על קיומו של נזק ממוני שניגרם עקב הסגת הגבול בהתאם לסעיף 29 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] (ע"א 290/80 ש.ג.מ. חניונים בע"מ נ' מדינת ישראל, פ''ד לז(2) 633, 639 (1983)).
...
אשר על כן, אני קובעת כי התובעת לא הצליחה לקעקע את שיטת החישוב של המומחה או הנימוקים שהובילו אותו לעשות שימוש בשיטה זו ולא ניתן נימוק מספיק מדוע יש להעדיף את החישוב מטעמה.
בנוסף, בשים לב לקביעה ביחס להתנהלות התובעת ברבות השנים והשיהוי הניכר בו נקטה עד שפעלה לסלק את הנתבע מהשטח, ובשים לב לעובדה שהנתבע פינה את המקום בהסכמה זמן קצר לאחר שפעלה התובעת לסילוק ידו, אני סבורה כי יש לבצע את חישוב דמי השימוש לפי 5% משווי הקרקע, זאת בהתאם לנסיבות המקרה וכן על פי סמכותי לפי סעיף 2 לחוק עשיית עושר ולא במשפט, המאפשר לבית המשפט לפטור זוכה מחובת השבה, כולה או חלקה.
סוף דבר, אני מחייבת את הנתבע לשלם לתובעת סך של 52,042 ₪ עבור דמי שימוש בגין תקופת פלישתו לנכס נשוא המחלוקת בתוספת שכר טרחת עו"ד בסך כולל של 8,500 ₪ ובתוספת הוצאות משפט בסך 1,500 ₪.
