תביעה לפיצוי בגין ביטול טיסה ועוגמת נפש

בפני תביעה קטנה שהגישו התובעים נגד הנתבעת איסתא ישראל בע"מ, לקבלת פיצוי כספי בגין ביטול טיסה ועוגמת נפש בשל הפרת חובת הגילוי והצגת מצג שוא לפיה כל המועדונים באי "זקינטוס" יעבדו כרגיל, למרות שהמועדונים באי היו סגורים בעקבות הישתלטות נגיף הקורונה.

...

בנוגע לטענת התובעים על אופן ביצוע בדיקות קורונה, מקובלת עליי טענת הנתבעת בסעיף 29 לכתב ההגנה, שם ציינה כי נציג הנתבעת דגם מעל 1,000 לקוחות, צעירים ומבוגרים כאחד, וכי מעולם לא נשמעה תלונה אחת על איכות וטיב הדיגום.

סוף דבר התביעה – מתקבלת חלקית .

הנתבעת תשלם לתובעים פיצוי בסך של 12,000 ₪ (4,000 לכל אחד).

המשיבה/התובעת הגישה לבית משפט זה תובענה כנגד המבקשת לפצוי כספי נוכח ביטול הטיסה מברזיל לישראל ביום 14.11.2020 וכתוצאה מכך נימנעה מהתובעת האפשרות לשוב ארצה בטיסה היעודה אשר הוזמנה ונרכשה מבעוד מועד.

בהקשר זה נטען כי באמצעות סוכן נסיעות רכשה התובעת את כרטיס הטיסה מנציגתה הבלעדית של הנתבעת בישראל, הממוקמת ברמת גן. בכתב התביעה נטען עוד, כי התובעת נאלצה לרכוש על חשבונה כרטיס טיסה בחברת תעופה אחרת כדי לשוב ארצה, וכי נגרמה לה עוגמת נפש.

...

"...השאלה היא אם ניהול עסק באמצעות סוכן מהווה ניהול עסק בידי השולח. במילים אחרות, בהקשר של סמכות מקומית: האם המקום בו סוכן מקיים פעילות עסקית עבור שלוחו נחשב גם כמקום בו השולח עצמו מנהל את עסקיו. השאלה התעוררה בר"ע 501/84 הסנה חברה ישראלית לביטוח בע"מ נ' משה רוטבן...ונקבע שם על דרך של פרשנות מרחיבה, שאפשר להגיש תובענה כנגד חברת ביטוח בבית המשפט של המקום בו פועל סוכן ביטוח עצמאי כסוכנה. אמנם הדברים נאמרו בענין יחסי חברת התעופה וסוכן המוכר את כרטיסיה, ללא קושי רב, שהרי מכירת כרטיסי טיסה, היא סממן מובהק לפעילות עסקית של חברת תעופה.... וניתן לומר כי במקום בו נמכרים כרטיסי טיסה מקיימת חברת התעופה את עסקיה. עדיין אין בידי נתונים לקבוע את מהות היחסים המשפטיים בין הנתבעת וסוכניות הנסיעות שלה, אך לצורך השאלה היכן מקיימת הנתבעת את עסקיה, עצם מכירת הכרטיסים בידי הסוכן תספיק". עוד יפים הדברים שנפסקו גם בבש"א 58/06 (בית משפט לתביעות קטנות – דימונה) "קשרי תעופה" בע"מ נ' בן יעקב סיוון: "אכן הזיקה בין סוכן נסיעות לבין חברת התעופה אינה כה הדוקה כפי שקיימת בין סוכן ביטוח לבין חברת הביטוח אותה הוא מייצג. אך נראה לי שבעסקי התיירות, שבהם מטבע הדברים ההתקשרות הינה קצרת טווח, שלא כמו בעסקי ביטוח, אין לדרוש קשר "הדוק" בין החברה לבין הסוכן.

לנוכח האמור, אני קובע כי הסמכות המקומית לדון בתביעה, מושא תיק זה, נתונה לבית משפט לתביעות קטנות במחוז תל-אביב, מכוח תקנה 2 (1) לתקנות, וכי אין לבית משפט זה סמכות מקומית לדון בתביעה.

סוף דבר- דין הבקשה להתקבל.

בפניי תביעה כספית לפצוי עקב ביטול טיסה.

בנסיבות אלו, למרות שאין בית המשפט מקל ראש בחווייתם השלילית של התובעים, אין מקום לפיצויים בגין עגמת הנפש שחוו - שכן זו אינה יכולה לבוא מכוח הוראת סעיף 11 לחוק, ומנגד, נשלל מהתובעים פיצוי עקב תחולת התנאים לסייג לפצוי סטאטוטורי, מאחר וסיבת ביטול הטיסה לא הייתה בשליטתה של הנתבעת - על כן היא נופלת לגדרי הסייג הקבוע בחוק, ביחס לפסיקת פיצוי כספי, במובחן מהחזר כספי ובנוסף עליו.

...

זאת, אין לאפשר.

נוכח המסקנה, כי ביטול הטיסה היה מחויב במציאות, בשל נסיבות שאינן בשליטתה של הנתבעת (מזג אוויר קשה באיסטנבול) - מתקיים הסייג הקבוע בסעיף 6(ה)(1) לחוק, לפיו - "נוסע שטיסתו בוטלה לא יהיה זכאי לפיצוי כספי כאמור בתוספת הראשונה, אם מפעיל הטיסה או המארגן הוכיח כי התקיים אחד מאלה:

סוף דבר על הנתבעת, לשלם לתובעים יחד סך המשקף את עלות כרטיסי הטיסה החלופיים שרכשו בסך של 6,111 ש"ח, סך של 760 ש"ח בעבור הוצאות הלינה וכן סך של 1,580 ש"ח בעבור עלויות הנסיעות לשדה התעופה בבזל ממנו יצאה הטיסה החלופית.

טענה מרכזית נוספת של הנתבעת הייתה כי לא ניתן לתבוע פיצוי נוסף על הפצוי הסטאטוטורי הקבוע בחוק, ואילו התובעת עותרת בין היתר לפצוי על עגמת נפש, שנשללה בפסיקה הזכות לתביעתו בנוסף לפצוי הסטאטוטורי.

השאלות הטעונות הכרעה אלו הן השאלות הטעונות הכרעה במקרה שלפניי: האם קיימת יריבות בין התובעת ובין הנתבעת בעיניין ביטול הטיסה? בהנחה שהתשובה לשאלה הראשונה היא בחיוב, האם מתקיימים התנאים הפוטרים את הנתבעת מפיצוי נוסעי הטיסה? אם קמה לתובעת זכות לפצוי - האם היא תחומה לפצוי הקבוע בחוק בגין ביטול טיסה? אם קמה לתובעת זכות לפצוי החורג מהפצוי הסטאטוטורי - לאיזה פיצוי היא זכאית? האם התובעת רשאית לתבוע גם בשם יתר הנוסעים בהזמנה? אדון בשאלות כסדרן.

...

בנסיבות שלפניי, שלושת השיקולים האמורים מובילים למסקנה, כי התובעת ראויה לפיצוי ברף הגבוה ביותר (לסקירת שורת פסקי דין בהם נפסקו פיצויים לדוגמא, וחומרת הנסיבות בהם, ראו: ת"א (שלום ת"א) 25168-04-18 אורי אשר ורדי נ' אל על נתיבי אוויר לישראל בע"מ (פורסם, 16.12.2020) וכן ראו ת"ק (ת"א) 35646-04-17 מאיר דנן וארבעה נוספים נ' אייר פרנס (חברת חוץ) (פורסם, 30.9.2017)).

גובה הפיצוי לו זכאית התובעת הגעתי לכלל מסקנה, כי לתובעת מגיעים הן הפיצוי הסטטוטורי מכוח סעיף 6(א), בגובה התוספת הראשונה, והן פיצויים לדוגמא לפי סעיף 11 לחוק, וזאת ברף הגבוה ביותר, בשל חומרת התנהלותה של הנתבעת.

התוצאה הנתבעת תשלם לתובעת פיצוי בסך 12,710 ש"ח (2,120 ש"ח בגין ביטול הטיסה, כהוראת סעיף 6(א) והתוספת הראשונה לחוק, ו-10590 ש"ח כפיצויים לדוגמא, בהתאם לחומרת התנהלות ולסכום המקסימלי הקבוע בסעיף 11(א) לחוק), בתוספת הוצאות משפט בסך 500 ש"ח ואגרת בית המשפט, כפי ששולמה, בסך 283.6 ש"ח. בסך הכל, תשלם הנתבעת לתובעת סך של 13,493.6 ש"ח. הסכום האמור ישולם לתובעת בתוך 30 יום, שאם לא כן, יישא הפרשי הצמדה וריבית כדין.

מהאמור לעיל עולה כי המחוקק ביקש להתייחס לעילת השביתה כעילת פטור נפרדת, שנקבעה בסעיף קטן (ה)(1), קרי זה בחר להוציא שביתה או השבתה, מוגנות או לא מוגנות, מיגדרי סעיף קטן (ה)((1), סעיף "הנסיבות המיוחדות". ודוק, לו סבר המחוקק כי שביתה או השבתה לא מוגנות מקנות למוביל האוירי פטור מחובת פיצוי לפי התוספת הראשונה, פיצוי שהנו סכום קבוע, תלוי מרחק הטיסה, שהנו צנוע יחסית ומהוה מעין פיצוי על עוגמת נפש, היה המחוקק קובע בסעיף קטן (ה)(2) כי הפטור ניתן בגין ביטול טיסה בשל כל שביתה או השבתה.

התביעה לפצוי בגין עוגמת נפש: מושכלות יסוד הן כי אין לפסוק פיצוי נוסף בגין עוגמת נפש (או נזקים אחרים) בתביעה דנן יובהר כי מקום בו התובעים בחרו להגיש תביעה לפי חוק שירותי תעופה, אין מקום לפסיקת פיצוי החורג מגדרו של חוק זה ונוסף אליו (ראו למשל תיק תאד"מ 40106-12-18 הנ"ל וכן ת"ק (ת"א) 35646-04-17 דהן ואח' נ. אייר פרנס, נבו, 30.9.17, תא"מ (ת"א)65439-03-17 ברמי נ. קרן הדרים ואח', נבו, 25.7.17, ת"ק (ב"ש) 2450-02 עשור נ. איסתא, נבו 31.3.03, ועוד).

...

במקרה דנן הנתבעת אומנם הוכיחה כי ביטול הטיסה המקורית נגרם בשל שביתה או השבתה לא מוגנת של עובדיה, אך לאור האמור דלעיל הנני קובעת כי הנתבעת לא עמדה בנטל להוכיח כי היה בהתנהלות עובדיה של משום נסיבות מיוחדות שלא היו בשליטת הנתבעת וכי גם אם הייתה עושה כל אשר ביכולתה, לא ניתן היה למנוע את ביטולה של הטיסה דנן, כלומר הנתבעת לא הביאה ראיות באשר לאמצעים בהם נקטה כדי למנוע את ביטול הטיסה הספציפית, על אחת כמה וכמה מקום בו עפ"י הודאתה כבר בתאריכים 3-4 למאי בוטלו טיסות של הנתבעת בשל "קשיי איוש". לאור האמור לעיל הנני קובעת כי התובעים זכאים לפיצוי כספי לפי התוספת הראשונה ובהתאם למרחק הטיסה בה היו אמורים לטוס, קרי 1,390 ₪ לכל אחד מהם ובסך הכול בסך 2,780 ₪.

סוף דבר לאור האמור, אני מקבלת את התביעה באופן חלקי, וקובעת כי הנתבעת תשלם לתובעים סך של 2,780 ₪ בתוספת הוצאות משפט בסך 520 ₪ - סה"כ 3,300 ₪.