תביעה לפיצוי בגין אפליה בהריון וסיום עבודה

תביעה זו עניינה תשלום פיצוי מכוח חוק שויון ההזדמנויות בעבודה התשמ"ח-1988 (להלן: חוק שויון ההזדמנויות) ופיצויים בגין עילות שונות בשל פיטורי התובעת בעת הריונה.

טענות הצדדים לטענת התובעת, נעשו פיטוריה מחמת הריונה מתוך הפליה פסולה.

דא-עקא, במסגרת גילוי המסמכים צרפה הנתבעת תלושי שכר ודוחות הנוגעים להעסקתה של ליטל ומהם עולה כי ליטל סיימה את עבודתה ביום 27.10.16 (נת/8).

...

סיון העידה כי בין הצדדים החל ויכוח שבהמשכו "התנפלה" התובעת והחלה לצעוק על סיון והאינטרקציה עלתה לטונים גבוהים, התובעת סירבה להקשיב לה ולקבל את הערותיה ואף פנתה לעובדת אחרת ואמרה לה "מה היא חושבת לעצמה" ואז החליטה סיון שאין מנוס מלהזמין את התובעת לשימוע לקראת פיטורים.

בענייננו, לא מצאתי כי התקיימו התנאים החריגים והקיצוניים המצדיקים פסיקת פיצוי נפרד בשל עוגמת נפש ודין טענה זו - להידחות.

אחרית דבר על יסוד כל האמור, ישלמו הנתבעים לתובעת כדלקמן: פיצוי בגין הפרת חובת תום הלב במשא ומתן ובכריתת חוזה בסך של 20,000 ₪; פיצוי בגין פיטורים שלא כדין בסך של 12,100 ₪; פיצוי בגין אי מתן הודעה לעובד בסך של 2,000 ₪.

מונחת לפנינו תביעה לתשלום פיצוי בגין פיטורים שלא כדין, אפליה על רקע הריון מכוח חוק שויון ההזדמנויות בעבודה, התשמ"ח-1988 (להלן: "חוק שויון הזדמנויות בעבודה"), זכויות סוציאליות שונות ופצוי בגין אי מסירת הודעה לעובד.

[16: ראו והשווה - ע"ע (ארצי ) 14984-03-13 שלמה ניסן - בר-בורגר בע"מ (03.04.2017)‏‏ "טענה זו טומנת בחובה מחד הודאה בהתנהגות אשר העובד הסביר יכול היה לפרשה כביטוי ברור לרצון המעסיק להביא לסיומם של יחסי העבודה ומנגד - מתן הבהרה ברורה ומפורשת מצד המעסיק, במועד סמוך, כי ההיתנהגות כאמור לא שיקפה את כוונתו האמיתית או - כי הכוונה האמיתית שהתבטאה בשעת כעס הוחלפה מיד בסמוך לאחר מכן, בכוונה אחרת, יציבה ממנה, להמשיך ולקיים את יחסי העבודה"] למעלה מהצורך, נפנה לטופס 161 שהציגה הנתבעת במסגרת הליך זה בו התחייבה בתשלום סך 5,935 ₪ פצויי פיטורים, ויש לראות בכך הודאת בעל דין כי אישרה זכאות התובעת לפיטורים.

...

אשר על כן הנתבעת תשלם לתובעת פיצויי פיטורים בסך 5,624 ₪.

אנו סבורים כי דבריה של גב' ז'קלין, כפי שצוטטו על ידי התובעת עצמה, אינם מוכיחים חד משמעית כי הביעה אי שביעות רצון לגבי היריון התובעת עד כדי קבלת החלטה לסיים העסקתה.

לדבריו – "אם התובעת הודיעה לי אם ב- 10.6 היא בהריון ואסור לפטרה, אז למה היא שלחה לי הודעה נוספת ביום 27.6?"[footnoteRef:41] חנן סיפר את הדברים הבאים – [41: עמ' 6 לפרוט' ש' 15-14] " כשראינו שהתובעת לא מגיעה, אמא שלי דיברה איתה וניסתה להגיד לה לחזור לעבודה ואולי ויש שיחה מוקלטת איתה. אחרי כ-5 ימים, שלא הייתי מודע לסיפור הזה, פגשתי אותה במקרה בביטוח לאומי. שאלתי אותה מה קרה והיא אמרה שהיא צריכה מכתב, כעסה והלכה. אמרתי לה בהודעות ווטסאפ שאף אחד לא פיטר אותה ועומר הוא היחיד שיכול לפטר אותה. זו אישה שהיתה חלק מהמשפחה, אנו מקום קטן. בעלה של אמא שלי מוציא את ילדיה מהגן אז אף אחד לא רצה להרע לה, בטח לא כשהיא בהריון."[footnoteRef:42] [42: עמ' 5, ש' 27 ואיללך] למותר לציין, כי אילו תבעה התובעת זכויות מכוח חוק עבודת נשים, אפשר והייתה זכאית לפיצוי בגין אובדן הכנסה וזכויות שונות לאור הוראות החוק, אולם התובעת לא עשתה כן ואין באפשרותנו לתת סעד מכוח חוק זה. משכך, אנו קובעים כי הפיטורים אינם קשורים להיריון התובעת ומשכך, הנתבעת לא הפרה את חוק שוויון הזדמנויות בעבודה ואין התובעת זכאית לפיצוי מכוח חוק זה. לסיכום על הנתבעת לשלם לתובעת סך 21,867 ₪ כדלקמן: פיצוי בגין פיטורים שלא כדין בסך 7,000 ₪; השבת ניכויי עובד וחוסר בהפרשות לתגמולים בסך 3,393 ₪; פיצויי פיטורים בסך 5,624 ₪; תמורת הודעה מוקדמת בסך 3,850 ₪; פיצוי בגין אי מתן הודעה לעובד בסך 2,000 ₪; אנו דוחים את התביעה לתשלום דמי הבראה ופיצוי בגין אפליה על רקע הריון.

לפנינו תביעת הגברת יסמין שלם (להלן-"התובעת") כנגד מעסיקתה הגברת צילי יחיאל גוטר (להלן- "הנתבעת"), לתשלום זכויות סוציאליות שונות הנובעות מתקופת עבודתה וסיומה לרבות פיצוי בגין פיטורים שלא כדין, פיצוי בגין פיטורים מחמת היריון ובימי מחלה.

האם פוטרה התובעת בנגוד לחוק עבודת נשים? לטענת התובעת, פוטרה היא אך ורק בשל היותה בהריון ומשיקולים זרים למרות שביצעה את תפקידה כנדרש ואף קיבלה מכתב המלצה לאחר סיום עבודה.

לאור כל האמור לעיל , בנסיבות מקרה זה אין כל מקום לפסיקת פיצוי בגין אפליה מחמת הריון , שעה שבמועד בו הסתיימו יחסי העבודה התובעת לא הייתה בהיריון על כן גם לא פוטרה מחמת היריון.

...

בשל כך, לא מצאנו כל בסיס לחיוב הנתבעת שכנגד בתשלום כלשהו בגין פגיעת פרטיות התובעת שכנגד או עבירת לשון הרע.

לאור כל האמור לעיל, דין התביעה שכנגד להידחות במלואה.

סוף דבר הנתבעת תשלם לתובעת תוך 30 יום מיום המצאת פסק הדין את הסכומים הבאים: בגין פיטורים שלא כדין סך של 6,000 ₪.

ההליכים המשפטיים ביום 8.11.2018 הגישה התובעת כתב תביעה לתשלום פצויי פיטורים בגין התפטרות בדין מפוטר, פיצוי בגין פיטורים עקב הפליה מחמת היריון והורות, פיצוי בגין הפרת חובת הנתבעת לספק סביבת עבודה סבירה ופצוי בגין הפרת התחייבות להעלאת שכר בסכום כולל של 310,264 ₪.

] אי לכך, לא מצאנו שיש בפסקי הדין אליהם הפניתה התובעת כדי לסייע לה. לעניין הטענה שלמר עבד אל פתאח שולמו פצויי פיטורים על אף התפטרותו[footnoteRef:89] נציין כי בכתב התביעה לא נתבעו פצויי פיטורים מכוח נוהג במקום העבודה או מחמת הפליה של התובעת ביחס לעובדים אחרים שהתפטרו ולכן הנתבעת לא נדרשה להוכיח את נסיבות סיום עבודתו של מר עבד אל פתאח ולהסביר מדוע שולמו לו פצויי פיטורים.

...

] שישית, לא מצאנו שיש בטבלת שכר שהוכנה על ידי חברת השמה Experis Professional שבה פורט השכר שמשולם לעובדים רפואיים ופרא רפואיים כדי לחייב את הנתבעת[footnoteRef:132].

אי לכך, דין תביעת התובעת לפיצוי בגין הפרת חוזה העבודה – להידחות.

סוף דבר התביעה נדחית.

בכתב התביעה נתבע פיצוי בגין אפליה מחמת הורות בסך 50,000 ש"ח, פיצוי מכוח חוק עבודת נשים בסך 50,000 ש"ח, פיצוי בגין עוגמת נפש בסך 50,000 ש"ח ופצוי בגין פיטורים שלא כדין והפרת חובת תום הלב בסך 70,000 ש"ח. בנוסף עתרה התובעת לחייב את הנתבעת בתשלום הפסדי שכר ופיצויי הלנת פצויי פיטורים.

לטענת הנתבעת, בשיחה ביום 26.5.20 מנהל המרפאה הודיע לתובעת שהנתבעת שוקלת את סיום העסקתה ובכוונתה לזמן את התובעת לשימוע; התובעת הודיעה על הריונה ובתגובה מנהל המרפאה הודיע שהעניין מבוטל; בהמשך התובעת עידכנה שהריונה לא צלח.

...

על אף שהתובעת נדרשה להגיש תגובה ולנמק מדוע הגישה את הבקשה לאחר הגשת תצהיר עדות ראשית, בתגובתה לא נתנה התובעת כל הסבר למחדל זה. אומנם ייתכנו מקרים בהם ניתן למחול על מחדל דיוני, ולהתיר השלמת הליכי גילוי ועיון במסמכים גם בשלב דיוני מתקדם של ההליך המשפטי, אולם בנסיבות המקרה דנן כלל לא שוכנעתי מטיעוני התובעת שהמצאת פלט שיחות נכנסות ויוצאות ממנוי הסלולר שלה עשוי לתרום להליך, לשפוך אור על הסוגיות העובדתיות שבמחלוקת ולסייע לבית הדין לברר ולהכריע בשאלה מי מהצדדים יזם את הארכת חל"ת הקורונה.

לפיכך, נדחית גם בקשת התובעת לתת צו המופנה אל חברת פרטנר.

סוף דבר: הבקשה נדחית.