אין חולק כי ביום 4.5.12 התקשרו התובעים עם הנתבעת בהסכם מכר לרכישת דירת מגורים מספר 9 בבניין E בפרויקט שבנתה הנתבעת בכפר סבא במקרקעין הידועים כחלקה 443 בגוש 7621, הוא ההסכם שהעתקו צורף לתביעה (להלן: "ההסכם"," הסכם המכר", "הדירה", בהתאמה).
באשר לגובה הפצוי לתקופת האיחור במסירת הדירה, המבוסס על דמי שכירות חודשיים ראויים לדירת התובעים, מעדיפה אני את שנקבע בחוות דעת גרניט הנדסה לתעשייה, שצורפה כנספח 3 להגנת הנתבעת, לה צורף נספח א' טבלת סקר דמי שכירות מקובלים באיזור מיתחם כפר סבא 80, על פני חוות דעת שמאי התובעים.
לסיכום, קובעת אני בהעדיפי גרסת הנתבעת שהוכחה בפניי על פני גרסת התובעים, כי התובעים קיבלו מהנתבעת פיצוי כספי בסך של - 41,800 ₪, שהוא פיצוי כספי ראוי, הולם ובהתאם לתנאי ההסכם וחוק מכר דירות, בגין האיחור במסירת הדירה, ומשפעלה כך הנתבעת, דין תביעת התובעים להדחות וכך אני מורה.
...
ד. הובאו בחשבון דמי שכירות מקובלים ליחידת דיור במתחם כפר סבא 80 וביחס לממוצע ביחידת דיור בגודל דומה (ארבע חדרים), כמפורט בנספח א' המצ"ב.
מהאמור לעיל לאחר ובהתייחס לכל המפורט בסעיף 2 לעיל ובדגש על מיקום הבניין וסביבתו, הגעתי למסקנה שעל דמי השכירות המקובלים באזור יש להפעיל מקדם הפחתה של כ – 20%, דמי השכירות הראויים יהיו בס"ג של 4,080 ₪ לחודש דמי שכירות ומעוגל 4,100 ₪ דמי שכירות.
לסיכום, קובעת אני בהעדיפי גרסת הנתבעת שהוכחה בפניי על פני גרסת התובעים, כי התובעים קיבלו מהנתבעת פיצוי כספי בסך של - 41,800 ₪, שהוא פיצוי כספי ראוי, הולם ובהתאם לתנאי ההסכם וחוק מכר דירות, בגין האיחור במסירת הדירה, ומשפעלה כך הנתבעת, דין תביעת התובעים להידחות וכך אני מורה.
תביעת התובעים שהוגש כנגד הנתבעת - נדחית.
