תביעה לפצוי בסך של 8,000 ₪ ולחלופין לביטול עסקה לרכישת קלנועית מידי הנתבעת.
כל שעלה בידי התובע להוכיח הוא ליכלוך מינורי על שטיח ריצפת הקלנועית, אשר יכול היה להגרם בהובלה או אף בשימוש עצמו, ואשר אין בו, כשלעצמו, כדי ללמד על פגם, ליקוי או אי התאמה של הקלנועית ואינו מצדיק את ביטול העסקה או מתן פיצוי בגינו.
...
חרף זאת, וכיוון שפניותיו של התובע נמשכו ללא הרף, הסכימה בסופו של דבר הנתבעת להחליף את הקלנועית לקלנועית אחרת, וזאת ללא עלות כלשהי מצדו של התובע.
נציג המכירות העיד, כי לאור זאת הקפיד כי מסירת הקלנועית השניה לידי התובע, על ידי איש המכירות של הנתבעת, תלווה על ידיו טלפונית לכל אורכה ותתועד, וכדבריו, בהם מצאתי לנכון לתת אמון מלא -
"בגלל כל הסיפור הזה אני ליוויתי את האספקה של הרכב הזה. לא הסכמתי לנציג מכירות שלי להוריד את הרכב מהנגרר לפני שהתובע עובר על הרכב מכל צדדיו ומאשר אותו. ברגע שהרכב ירד מהנגרר והתובע אישר את זה, ביקשתי לעשות עם התובע נסיעת מבחן בתוך הכפר. הוא עשה איתו נסיעת מבחן, חזרו לנקודת מוצא. ביקשתי מיוני איש מכירות ולעבור איתו שוב על הרכב כשהוא לא על הנגרר אלא על הכביש, ושלחו לי סרטון וידאו."
ובהמשך -
"באספקה השני[ה] של הכלי הוא בדק אותו מכל הכיוונים ועשה נסיעת מבחן. אני ליוויתי את האספקה בטלפון, והתובע אישר לי בטלפון שהוא מרוצה ואמר תודה רבה.".
המסקנה היא, כי התובע לא עמד בנטל להוכיח את תביעתו, וטענותיו (שלא נתמכו בראיות כלשהן) נסתרו על ידי הנתבעת.
דין תביעתו, איפוא, להידחות.