כניסת מנויים
מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תביעה לפינוי זוג נשוי מדירה בשכירות הציבורית

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2015 בשלום הרצליה נפסק כדקלמן:

בפניי תביעת פינוי של הנתבעים מדירה שבבעלות התובעת, ובבסיסה השאלה האם הנתבעים הנם "דיירים ממשיכים", כהגדרת מונח זה בדין.
לאחר מות האם המנוחה, ביקשו הנתבעים, בני זוג נשואים, להקנות להם זכות שכירות בדירה כ"דיירים ממשיכים" על פי נוהל הסדרת זכויות חוזיות של דיירים ממשיכים במשרד הבינוי והשיכון ובהתאם לחוק זכויות הדייר בדיור הצבורי, התשנ"ח – 1998 (להלן – "חוק זכויות הדייר בדיור הצבורי").
...
לפיכך, העתירה לחיוב דמי שימוש ראויים נדחית, מבלי שיהיה בכך לגרוע מזכות התובעת לדרוש דמי זכירות הנהוגים ומשתלמים בדיור הציבורי, הן בגין התקופה שלפני הגשת התביעה והן לאחר מכן.
בהינתן האמור, התביעה נדחית.
התובעת תשלם הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 25,000 ₪.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2019 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

בשנת 2011 הגישה המשיבה 2, כנגד העותר, וכנגד המשיבה 3 ושני ילדיו של העותר, תביעה לפינוי הדירה בה נטען כי חוזה השכירות שנחתם עם העותר בשנת 2006, נחתם בטעות (ת"א (רחובות) 41015-03-11 עמידר נ' בר).
המסגרת הנורמאטיבית סעיף 3א(ב) (1) לחוק זכויות הדייר בדיור הצבורי, התשנ"ח – 1998 (להלן "החוק") דן במקרה של פרוד בין בני זוג שמתגוררים בדיור צבורי וקובע כי שר הבינוי והשיכון (להלן "השר") "יקבע הוראות לעניין הזכות למגורים בדירה ציבורית שבה מתגוררים בני זוג, בעת פרוד". סעיף 3(א)(א) לחוק, מגדיר פירוד כאחד מארבע מצבים: "(1) התרת נישואין או שחלפו תשעה חודשים מיום שניפתח הליך להתרת נישואין;
החלטת הוועדה המיוחדת אינה מנומקת וכעולה מהמסמכים היא לא לקחה בחשבון את העובדה שהעותר נכה בעל אי כשירות לעבודה בשעור של 100%, בעוד שהתקנות מורות כי אם אחד מבני הזוג הוא עם מוגבלויות תנתן לו זכות השכירות בדירה הציבורית אף אם רוב הילדים אינם בחזקתו.
...
כשלעצמי סבורני, כי גם אם היה זכאי המשיב להיות דייר ממשיך, אין לראותו, בשעה שיושב הוא בבית האסורים לתקופה ממושכת, כמחזיק בדירה".
סבירות ההחלטה משהגעתי למסקנה כי הועדה המיוחדת היתה מוסמכת להחליט מי מבני הזוג יתגורר בדירה הציבורית יש לבחון אם החלטתה עומדת במתחם הסבירות.
סוף דבר סוף דבר הוא כי אני דוחה את העתירה.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2015 בעליון נפסק כדקלמן:

המשיבים הם זוג נשוי המתגורר בדירת 4 חדרים בבנין בשכירות מוגנת.
המבקשות הגישו תביעה לפינוי המשיבים מהמושכר לפי עילות הפינוי בסעיפים 131(2) ו- 131(3) לחוק הגנת הדייר [נוסח משולב], התשל"ב-1972 (להלן: חוק הגנת הדייר), מאחר שהפרו לטענתן את הסכם השכירות שעה שלא תיקנו ליקויי רטיבות שנמצאו בדירה וגרמו לדירה נזק בזדון.
המדובר בבקשה לערעור ב"גילגול שלישי", שכל כולה נטועה בעובדות המקרה הספציפי ואיננה מעוררת כל שאלה בעלת חשיבות משפטית או ציבורית כללית החורגת מעניינם הפרטני של הצדדים (ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ, פ"ד לו(3) 123 (1982)).
...
לאחר עיון הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להידחות.
למעלה מן הצורך, יוער כי אפילו אם חוות הדעת מטעם המשיבים הוגשה שלא על פי סדרי הדין - ואינני נדרש לשאלה זו - בית משפט השלום ובית המשפט המחוזי כלל לא נשענו על חוות הדעת על מנת לקבוע כי המבקשות לא הרימו את נטל ההוכחה כך שדין תביעתן להידחות.
הבקשה נדחית.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך תלה"מ (תלה"מ) שהוגש בשנת 2022 בבתי המשפט לענייני משפחה נפסק כדקלמן:

תביעתה לפינויו מהדירה השנייה במסגרת תמ"ש 66978-01-20 לאור בקשת ילדי הצדדים, הוגשה בקשה משותפת לפיה התובע יעזוב הדירה.
טענות התובע התובע הגיש כאמור לעיל, תחילה את תביעתו הרכושית ובמסגרתה טען כי הצדדים נשאו לראשונה בשנת 1979 כדמו"י וכאשר נשאו לא היה כל רכוש ובמהלך חיי הנישואין נולדו להם שלושה ילדים, שלושתם בגירים, כאשר כיום שלושת ילדיהם נשואים בעצמם ולבני הזוג, שישה נכדים.
בדצמבר 1987 (בעיניין זה יוער כי המדובר בטעות שכן בפועל הובהר כי הצדדים התגרשו לראשונה בשנת 1984 ) התגרשו לראשונה, בין היתר בשל קשייהם הכלכליים והתובעת פנתה למשרד השיכון לקבל סיוע בדיור צבורי וקבלה מחברת עמיגור את הדירה ברחוב.
בעיניין הנידון אני סבורה כי הוכח די הצורך שמעת תחילת חייהם יחד כידועים בציבור בשנת 2003 לערך, לא היתה כוונת שתוף בכלל נכסי בני הזוג ובמיוחד לאחר כשלון נישואיהם הקודמים של בני הזוג ונוכח העובדה שהזכויות בדירת עמיגור מומשו ב- 14/04/2001 ונרשמו על שם האשה בלבד.
ברם ושעה שהאיש עמד במבחנים הרבים שהציבה האשה, לצורך רכישת אמונה בפעם השלישית, שכר דירה משותפת לצורך מגורי המשפחה במשך ארבע שנים, שילם דמי השכירות, ביצע השפוץ בדירות בהן גרו הצדדים, דאג לפרנס את משק הבית המשותף, שילם חשבונות הבית בחלקם והעביר כספים בסכומי כסף לא מבוטלים לחשבונה של האשה, נוצרה גם נוצרה כוונת השתוף, לכל הפחות ביחס לדירת המגורים, המשמשת את בני הזוג בחיי היומיום.
...
במצב דברים זה, אני קובעת כי לא עלה בידי התובע להרים הנטל המוגבר הרובץ עליו מהיות הצדדים ידועים בציבור ולהציג בפניי ולו ראייה אחת כי היתה לצדדים כוונת שיתוף בזכויותיה של הנתבעת מעבודתה וכאמור, אף בהוראות ההסכם נקבע ההיפך.
בכל הנוגע לשיתוף במיטלטלין ושעה שהצדדים חיו כידועים בציבור במשך 15 שנה לכל הפחות ונהגו בשיתוף ביחס לנכסי היומיום, אני קובעת כי קיימת כוונת שיתוף.
סוף דבר מכל המקובץ עולה כי דין תביעתו לביטול ההסכם להידחות ותביעתו הרכושית להתקבל בחלקה כמפורט לעיל.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך תמ"ש (תמ"ש) שהוגש בשנת 2023 בבתי המשפט לענייני משפחה נפסק כדקלמן:

הליכים קודמים תמ"ש 54836-11-11 – תביעה לפינוי מושכר וסלוק יד ניצני המחלוקת בין הצדדים ניראו עוד בשנת 2011, אז הגיש הנתבע, ביום 29.11.11, בבית משפט השלום באשקלון תביעה בסדר דין מקוצר לפינוי וסלוק יד כנגד התובעת, במסגרת תא 54836-11-11.
בפסק-דין, אשר ניתן בדיון אשר היתקיים ביום 10.11.19, הוריתי על מחיקתה של התביעה השנייה לסילוק יד מחמת העידר התייצבות הנתבע לדיון ומהנימוקים שנימנו במסגרת פסק-הדין הנ"ל. טענות הצדדים תמצית טענות התובעת התובעת טוענת כי היתה נשואה למר מ' ז"ל ומנישואי השניים נולדו להם שישה ילדים.
במקביל היא פעלה לקבלת זכאות לדיור צבורי ואף קיבלה דירה בשכירות ציבורית מחברת 'עמיגור'.
הנתבע פעל בהתאם להתחייבותו כלפיה ופנה לאם-המנוחה, לאחותם א' ולגיסו א' (בן-זוגה של האחות א') בבקשה כי יפעלו למצוא לה דירה מתאימה.
לאחר שניסיונותיו במשך השנים להסדיר את מגורי הנתבעת בדירה במסגרת הסכם שכירות מסודר, ללא הועילו עלה הצורך בהגשת התביעה הראשונה לסילוק יד, בסופה הגיעו הצדדים להסכם פשרה והסכם שכירות נחתם בין השניים.
...
תמצית טענות הנתבע דין התביעה להידחות על הסף וזאת בהינתן כי כתב התביעה אינו מגלה עילה כלשהי שיש בה כדי להעניק לתובעת את הסעדים המפורטים בה וכן מחמת התיישנותם.
רישיון במקרקעין "רישיון במקרקעין משמעו היתר או רשות שנתן בעל המקרקעין לאחר, להחזיק או להשתמש בנכס. . . אפשר שהיא תהא מעוגנת בחוזה שנקשר בין הצדדים . . . או תלמד משתיקתו ואי-מחאתו להחזקה או לשימוש שעושה אחר בנכס (להלן: רשות גרידא)". נינה זלצמן "רישיון במקרקעין", הפרקליט מב 24, תשנ"ה. מכל המקובץ לעיל, מצאתי כאמור כי הנתבע העניק לתובעת באופן מפורש את הזכות לגור ולהשתמש בדירה וזאת באמצעות הבטחה שמסר לה בעל פה ובנוכחות בני משפחה נוספים.
כך גם ולאחר שעיינתי בחומר הראיות שהובא בפני, בעדות הצדדים ועדות העדים הזרים שהעידו מטעם התובעת, כי הרשות הוענקה לתובעת מאת הנתבע למשך כל ימי חייה, ולפיכך, הרי שעסקינן ברשות בלתי הדירה.
לסיום תביעת התובעת לבעלות בדירה – נדחית.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו